חתונמי: שחר ואיילה סוף סוף התנשקו, אבל אז הכל התרסק

אחרי חודשיים וכן, לא מעט שתייה רגשית – העונה השביעית של "חתונמי" שמה על עצמה האשטג: #התחלנו. עם הקובץ, התככים, החרדות החברתיות ותועפות האלכוהול שקשת הצליחו לסגור בבארטר. לולא גיא זוארץ היה חתום על חוזה טאלנט עם הערוץ המתחרה, סביר שהיה מגיח לחלטורת הנחייה נכלולית. אבל אל חשש – איילה ובעיקר שחר מתפרנסים מהנחיית קבוצות, ולפחות אחד מהם עושה הכל כדי להפוך את הערב הראשון של סופ"ש הזוגות לטוק-שואו אינסופי של קרינג'.

>> מינדי ואסף – עכשיו זה רשמי? צופות "חתונמי" בטירוף

לא מדובר רק בבידור מצוין על חשבון מצבם הנפשי של רווקים תמימים שרק ביקשו לאהוב ולהיות נאהבים. הרי מפגש הזוגות הוא ההזדמנות הראשונה שלהם לאוורר את הסבל האנושי והמודחק – מבלי לחוות גזילת טיפולי – בחברת אנשים שאשכרה מבינים מה עבר עליהם עד כה. נכון, הם זרים מוחלטים, אמנם, אבל זו לא הפעם הראשונה שהזוגות ייאלצו להאיץ קשרים אינטימיים בפורמט הזה.

בקצרה: שחר ואיילה שרדו ערב שלם מבלי לבצע שירה בציבור, גילינו שהסבל של אופיר הוא בסך הכל שיעור בפרופורציות, שברק עדיין לא השתחרר מהצבא מנטלית, ושהזוגיות של מור ונועם היא, ככל הנראה, הדבר הכי יציב שראינו בתוכנית הזו. וכמובן, ההשלכה שבקצפת – תחרות זוגות משולבת במבט חיצוני, שבסופה המנצחים יוכלו להיות הראשונים שיגידו "וואלה, זכיתי" מספיק פעמים כדי לשכנע את עצמם, כמעט כמו שהם מנסים לשכנע אותנו.

נכנס יין, יצא שיט: איילה ושחר

שחר לא רק מומחה בגמילה מג'וינטים – הוא גם רב-אמן בכל מה שקשור להדחקה וטאטוא רגשות מתחת לספה של יעל וגבריאל. ובעוד שאיילה לא לגמרי מבינה אם הם מגיעים לוויקנד הזה מאוחדים, שחר משוכנע שהולך להיות מדהים. או שהוא פשוט מוכן להגיד הכל כדי לקבל בחינם מלון הכול כלול. כן, זה כולל את הקהל השבוי שלו ושל הגיטרה שלו.

כצפוי, השניים האביסו על עצמם ליטרים של יין, הזדכו על הצורך בוויסות רגשות ונתנו לאמת הפנימית להתפקע מהם כמו שטף של זימה ששחר מתעקש להתנגד לו.
נכון, בין כמה רגעים חמודים וקרובים, שחר בכל זאת ראה לנכון להשוות את משבר המשיכה שלהם לתהום הפיזית שעוברת בין איזבל ונועם (בקטע טוב כמובן, כן?), אבל הנשיקות שלהם כל כך אותנטיות ולא מעוררות בחילה לצפייה – שלא נותר לי אלא לומר: אולי פשוט תשכבו כבר?

בגדול אומרים שגברים חושבים מהזין, אבל אני אומרת שהוא החלון לנפש שלהם. ובהתאם לכך, שחר לא צריך להמשיך לאכול את הראש על הליבידו שלו – הוא פשוט צריך לפרוק את האבל על מותו של אביו, שבאופן טראגי נכרך סביב ההשתתפות בתוכנית. והוא אכן נופל על מינדי ואסף, ומגלה שהוא בסך הכל זקוק לכתף צוננת ומנותקת רגשית שיוכל לבכות לה. וזה לא דבר שהוא יכול לעשות עם בת זוג ששרדה את ה-7.10 וצריכה להתאפס על שיט משלה. או במקרה שלה – להפוך אותו למעגל שירה קהילתי.

לא גוזר את החוגר: חן וברק

לא ברור אם כל הזוגות שיכורים מחרדה חברתית או כי ברק הכריח אותם לעשות צ'ייסר בכל פעם שהוא מזכיר דיבורי צבא. בקיצור: תגיד שאתה חייב אפטר ארוך באזרחות מבלי להגיד. אך בשונה מהמצב הביטחוני בארץ – ברק וחן דווקא מגיעים לאיוונט הזה בתור מנצחים ויציבים בעיני עצמם. ומסתמנים כשיאני הנשיקות של הערב.

נדמה שלשניהם מאוד חשוב שכולם ידעו שטוב להם. קצת כמו זוגות שצריכים לייקים באינסטגרם רק על זה שהם ביחד – ורק גורמים לך לתהות מה דפוק אצלם.
כי בעוד שברק שגשג בטריטוריה הגברית שלו, חן גילתה קושי להתנתק ממנו לאורך זמן, ונדרשה לחיזוקים מצדו במינון יחסית גבוה. לפחות היא חשפה בפני חיה חוסן את האפשרות להשתדך לבן זוג שמניח תפילין מבחירה.

ותודה לנועם: חיה ומור

נכון, הם אמנם עדיין לא לגמרי סגורים לאן הטיסו אותם בירח הדבש – אבל הזוג שממקם את ראשון לציון על המפה פותח את סופ"ש הזוגות בשיחה שמרגישה כמו הכנה לפרידה בריאה. אלא שבמקרה של חיה ומור, רב הנסתר על הרב שחיה מקבלת ממנו שיעורי תורה. ובהתאם לדמות הטראגית שהיא – חיה עדיין משוכנעת שזכתה בשידוך של החיים שלה.

קשה שלא לתהות אם משנה לה בכלל מי יהיה שם, או שהיא פשוט שמחה להיות נשואה למישהו. לעומתה, מור מגיע לוויקנד הזה הרבה יותר מהוסס – אם כי מבין שכבר עבר את החצי, אז למה בעצם לא למשוך עוד קצת ולצאת מהסיפור הזה בכבוד? או סתם לחלל שבת מבלי להרגיש אשם?

לראשונה בתוכנית, מור אשכרה נהנה, וגם חיה קוטפת ניצחון עם סיר המפרום שלה. אבל הפרס האמיתי מגיע בדמותו של נועם – שלא רק רוקם עם מור ברומנס סופר-נחשק, אלא גם משכנע אותו לעוף על חיה, לשחרר, להקליל, ולהנות ממה שיש להם.

מור כל כך מתאהב בנועם (שלא מנסה להחזיר אותו בתשובה), שהוא מציית לו – כי הוא בחור חמוד כמעט כמו שהוא לא מובן (מור, אני מזל דלי – זה הקטע שלנו). וחיה חוסן שוב מוכיחה לכולנו – שמי שמאמינה, לא מפחדת.

כשהתנור העיראקי קפא: בר ואור

תקשיבו ותקשיבו לי טוב – אני מוכנה להמר שבר חיכתה לערב הזה רק כדי לספר לכולם שהיא רופאת ילדים. אם תשאלו אותי, היא עברה את המסע המפרך הזה רק כדי שתוכל להיות האדם הכי מרשים בסמול-טוק.

אור, לעומת זאת, לא ממהר להשיב בשיחת החולין על העיסוקים שלו – כדי לא לצאת איש מכירות שהורג לבר את הליבידו. או בקיצור: בר כיבתה את התנור העיראקי לפני שהוא ישרוף את הכבוד העצמי של שניהם.

למען הכנות – ככל שאור מציית לבר, הוא אכן מרגיש כמו אדם נסבל שאפילו קל לחבב. עזבו, אני אפילו קצת מתגעגעת לניסיון הקלאמזי שלו להצחיק אותי. אבל כמו מבחן בהחייאת תינוקות – בר לא מתכוונת להרוג את אור ברשלנות. אמנם היא כן חיכתה לרגע הנכון לספר לכולם שהוא טס לחופשת סקי באמצע התוכנית, כדי שיחבטו בו עוד קצת במקומה – אבל הבוז של איזבל היה הנקמה המושלמת (אבל עכשיו תתקדמו, בסדר?).

יש צחוקים ויש תיפרדו כבר: איזבל ונועם

הזוג שהגיע לסופ"ש בסטטוס "ידידים" לא מתכוון להעמיד פנים שגן העדן שלהם הוא בעצם גיהנום אפלטוני. שניהם נאחזים בכוסות השתייה שלהם כמו שאריות הדמוקרטיה המזרח-תיכונית ביועמ"שית היקרה שלה.

איזבל מספיק יפה וכריזמטית כדי לשרוד את האירוע הזה חברתית גם בלי לשחק את תפקיד בת הזוג ששודכה למלך הכיתה (למרות שממש הייתה שמחה אם היו מזווגים לה אחד כזה). אבל גם נועם זוכה למידה רבה של פופולריות – וחושף בפנינו דמות כמעט חדשה, כיפית ושופעת ביטחון. או בקיצור: הוא רק גורם לאיזבל לסלוד ממנו יותר.וזה כמעט טראגי כמו שזה נשמע – כי השניים האלה קיבלו כל כך הרבה אהבה מכולם באותו ערב, מלבד אחד מהשנייה.

המפגש עם שאר הזוגות מעורר בנועם רגשות מעורבים. מצד אחד הוא מבין שמשיכה היא לא המכשול הכי דרמטי בזוגיות מסוג "חתונמי", למרות שאיזבל לא מוכנה להתפשר עליה. לא ברור אם נועם אופטימיסט חסר תקנה, או שהוא סתם שתה יותר מדי – אך מסתמן שההאזנה למצוקות של הזוגות האחרים דווקא נסכה בו תקווה זהירה.

מצד שני – נועם מבין שהוא לא בא ל"חתונמי" כדי להרחיב את מעגל הידידות שלו. עזבו, הוא כל כך נואש – שאפילו המשבר האמוני של חיה ומור מעורר בו קנאה, כי הוא מבין שלפחות יש להם בעיות של זוגות ולא של שותפים לדירה שמתעצלים לשטוף כלים. העיקר שעד הסוף – קיבלנו את אותה איזבל ישנה, אהובה, מוכרת וכעוסה, שמרגישה שממש דפקו אותה.

50 סוגים של קלונקס: אולה ואופיר

בדומה לאיזבל, אולה לא מתכוונת להעמיד פנים שהיא לא סובלת. וכשאני מדברת על סבל – אני מתכוונת לדיסוציאציה מוחלטת. אולה, תמצמצי פעמיים אם את רוצה שיורידו אותך בעריכה, כדור הרגעה או סתם יעבירו אותך הליך של מחיקת זיכרון.

כצפוי, אולה מנגה ואופיר ממאדים. והוא גם יודע להגיד לאנשים את מה שהם רוצים לשמוע כדי לשגשג חברתית. אני רוצה לומר שזה מעצבן – אם כי נחמד לראות אותו מקבל קצת יחס אוהד בתהליך הזה. אבל איכשהו, המבט החיצוני מעורר באופיר מחשבות שבינו ובין אולה יש חיבור עמוק יותר מהשאר.

אז עזבו קלונקס – אני אשמח למרשם של מה אופיר לוקח.

אהבה מפיפי ראשון: רוני ושקד

באמת שלא נעים לי משאר הזוגות, שפשוט צריכים לשבת סביב רוני ושקד ולהעמיד פנים שהם לא מקנאים בהם. כאילו באמת, מה עוד אפשר לומר על ברבי וקן ההיפואים? שאם אהבה הייתה מיליון שקל – הם כבר היו זוכים בו? שאם סופ"ש הזוגות היה מועצת שבט – הם היו מדיחים את כולם?

מצד שני, גם בגן עדן לפעמים נמאס סתם להחזיק ידיים, ורוני אכן מתבאסת כשהיא מגלה ששקד מעדיף לא להוציא לכולם את העיניים ולספר כמה טוב להם ביחד.

אני חיילת של רוני, אז גם בעד שלום אני לא משחירה לה, אבל שקד יודע שטוב לו באמת. ושהוא לא צריך אישור חיצוני לזה. אבל כן – הוא ישמח לתת עצות לכולם בביטחון מוחלט, רק כדי לראות איך שורף להם.

האנטי סוציאליים: מינדי ואסף

לכל אחת יש חברה טובה שנכנסה לזוגיות – ומאז היא לא מבינה למה לה להיות בכלל נחמדה לאנשים אחרים או לצאת מהבית לעניינים חברתיים. אז מינדי ואסף הם החברה הזו.

הזוג שכבר הפך מודרני בתפקוד גבוה, כל כך בסבבה עם עצמם, שהם לא מבינים למה בכלל לטרוח לתקשר עם בני תמותה אחרים, שגם הגילוי על אסף והדייט עם ידידה של אופיר – לא מצליח לעורר בהם פיהוק.