חתונמי: "חתונת הדמעות" של איילה ושחר הרגה לנו את הציניות

הזוג השני של "חתונה ממבט ראשון" גרם לנו להעיף את כל הציניות שלנו מהחלון. שחר ואיילה התחברו מהמקום הכי כואב, ויש מצב שהם עוד יהיו הגר וניר הבאים. וואו, ואיזה ילדים יפים יהיו להם
חתונמי הוא פורמט שבין היתר, מבוסס על פיתוח כישורי הדחקה גבוהים. את צריכה להעמיד פנים שהחברים הסחים שלו באים לך בטוב והוא צריך "להכיל" את הרגשות שלך למרות שבא לו לחזור לשקט של הטינדר. וירח הדבש של מינדי ואסף היה בהחלט רגע אחרון של קיפול רגשות לפני הזיווג עם השם המבטיח: "חתונת הדמעות". זו הייתה הבלחה אחרונה וד"ש מיקום טרנס-אטלנטי שבו ביפרים לא מתפוצצים, השמיים של נתב״ג לא נסגרים ואף אחד מהם לא הולך להיתקע במלגה (סיטואציה לא רעה בכלל בשביל נתי שמקבל גישה חופשית לאוטו ובית ריק).
>> חתונמי: התאהבנו בנתי, רק פליז מינדי ואסף, אל תדפקו את השידוך הזה
אבל מזוודות שמינדי סוחבת באומץ במערכה הראשונה, הולכות לאיבוד בקונקשן השני ביחד עם האיש של הקלאב מד. ואף מילה על מגבות בצורת ברבורים. ובעוד שמינדי טוענת שהיה לה קשה ומלחיץ, אבל בפועל משדרת וייב של "לקחתי ריטלין בקטע תפקודי", אסף מנסה לצאת מהקומפורט זון שלו (כלומר, ינסה להסתדר בלי לאכול את אותה ארוחת בוקר כל החיים) אם כי מעדיף להסתפק בהורדת חולצה, שופינג וחתירה נחושה למגע.
חשוב לומר, במקרה של מינדי זו לא התחסדות של כלת חתונמי טיפוסית (כלומר, נשים שמעמידות פנים שהן נגעלות מסקס כי זה בטלוויזיה) – וניכר שחסמי הצניעות באמת כובלים אותה אל מול המצלמות. בשונה מבעלה הטרי, מינדי צריכה לא רק להתאהב באסף, אלא ליצור אינטימיות באופן שלא יעצבן את המשפחה החרדית שלה. כלומר, יש לה באמת מה להפסיד. אף על פי כן ולמרות כל מה שאמרתי פה, מסתבר שמשפטים שחוקים כמו "מאיפה הבאת את השפתיים האלה" בשילוב קיצי מתון – הוכיחו שההתמדה של אסף משתלמת, והוא אפילו הצליח לקבל מזמוזים קז׳ואליים מתחת לשמיכה כבר בלילה הראשון של ההאני מון. 1-0 אחי.

ושהטראומה הטובה ביותר תנצח
תראו, אני לא יודעת למה אתן מצפות כשמבטיחים לכן את "חתונת הדמעות", אני בכל אופן אימנתי את העיניים שלי על גלגולים וסלטות שבהחלט קיבלו ביטוי מוקדם עם האיש שלא מתייאש. או בקיצור: שחר, 40, סטלן לשעבר וחובב מעגלי תמיכה בהווה, שהחליף את הג׳וינטים בריצות על הטיילת ובסדרת רשת טיפולית – שזה בעיקר מסביר לנו איפה המלהקת מצאה אותו (פייסבוק).
אבל בחתונמי למדתי שאסור לשפוט את הקנקן (גם אם הוא דומה לבן זיני) – אלא את חרדת הנטישה שהוא מחביא בתוכו. וכיאה לקשרים מואצים טלוויזיונית, אנחנו לא מבזבזים זמן ונוחתים בסלון של ההורים שלו הרבה לפני שהגענו לבייס השני. בבית שבעמק יזראעל, הם חושפים בפנינו ילד רגיש עם דפוסי ריצוי, ויומנים חמודים מגיל 13. אני לא משליכה פה כלום ושום דבר – זה אתן משליכות.

אבל רגע, מי הזיז את המלחמה שלי?
אם שחר הושיט יד אל כפתור הכיבוי של הציניות שלי, איילה בת ה-33 זרקה אותה מהחלון עם כל החפצים שלה. אי אפשר להישאר אדיש לכמות המטען שמתחבא מאחורי תלתלים וחיוך מושלמים. אל השבת השחורה התעוררה איילה בבית הוריה שבקיבוץ ניר יצחק וניצלה בדרך נס, את אחיה הגדול היא שכלה באסון המסוקים כשהייתה בת 7 ואיכשהו, היא הצליחה לתמרן את האבל הזה אל קריירה טיפולית וגישה מוארת שמאחדת את כל חלקי המשפחה והקיבוץ אל חתונה שהיא, ובכן, מסחטת דמעות רצינית מאוד.
נכון, פינת המתנות המביכות הבליחה שוב והפיחה בציניות הגוועת שלי אנרגיית חיים רגעית. קשה לומר אם זה המכתב שהנמיך ציפיות והצליח לפגוע במיליארד סינים או שמא קופסת הרמזים בסגנון חידמיצר. ספק שמדובר בכרטיסים הופעה של ברי סחרוף כהצהרת כוונות מוזיקלית. בקיצור, להבא תסגרו את זה על עציץ, סבבה?

תכיני את הטישו ממי
כשהיא מלווה בשכנוע עצמי של חברות שמעמידות פנים שהסטטיסטיקה של התוכנית הזו לא טראגית, איילה מתארגנת לחופה ומוכיחה שגם העונה הזו מתהדרת בנבחרת כלות משובחת מבפנים ומבחוץ בו״ז. שחר מצדו, נובח קצת על המראה ומתאמן בטירוף כמנגנון להתמודדות עם לחץ. אין מה לעשות, זה הסטנדרט היום יפה שלי.
מצד אחד, איילה זקוקה לחום אבל גם לספייס. מצד שני, שחר ממש חייב את הלאבי דאבי וכל הכיף הזה. החשש שמדובר בזוג הזה שיקרטע בהתחלה מטעמי לחץ ע״ש ניר והגר (רק בחינני יותר) כמעט אמיתי. אבל בינינו, יש סיכוי שמספיקה נסיעה משותפת אחת ורוויית קרינג׳ כדי להבין שמדובר בשני אנשים פצועים ופתוחים שרק מחכים להניח את הכובד של הלב שלהם בידיים אחרות. לפחות לחלק מהזמן. ובמקרה הזה, ידיים טיפוליות שממש אוהבות חיבוקים.
האיפוק שלהם היה שובה לב, כשברור לכולנו שהוא כבר ממש רוצה לספר לה על המצב הרפואי של אבא שלו והיא כבר ממש רוצה להניח את הפיל של השכול בחדר. כך שאם החיבור של מינדי ואסף מבוסס על יסוד שכלתני, הזיווג של איילה ושחר מוכיח שטראומה מחברת בין אנשים.

כאמור, למעט הרגע האייקוני שבו התברר שחבר טוב של שחר כבר יצא פעם לדייט עם איילה, זו הייתה חתונה עמוסה ברגשות קולקטיביים. המלחמה נכחה בה כמעט בכל רגע ומצאה רגעים של נחמה וריפוי אל מול האהבה הפוטנציאלית. התחזית לשנה הדיסטופית הנוכחית: יהודים לא מבוששים להזדווג כבעבר. אז תכיני את הצ׳ק לבריתה כבר מעכשיו אחותי. ואחרי חופה עמוסה בציפיות ורגשות, ריקודים וצ׳ייסרים – איילה ושחר התאחדו בקביעה חד משמעית של החבר׳ה שזה הכי הולך לעבוד ביניהם. באופן כללי אני אשמח שהשידוך הזה יצליח כי יצאו להם ילדים יפים למות.