חתונמי: בחייאת, מי לעזאזל חשב לשדך למינדי את אופיר?

עם החתונה השמינית והאחרונה (אני מקווה) – אני חושבת שאפשר לתהות בקול רם לגבי המוטיבציה של נשים להמשיך ולהתמסר לפורמט הזה מבלי להביט לאחור. כלומר, את המניעים של הגברים אני מבינה – מובטחת להם זוגיות, רומן קצר או לכל הפחות כמה נגיעות מתחת לשמיכה עם אישה יפה, משכילה ומוצלחת. בעוד שאחיותיי נאלצות להכיל סוגים שונים של גזלייטינג טיפולי, לתרגל הנמכת ציפיות מהחיים ולפתח גישה מאוד לא בריאה לפסיכולוגיה. יפה שלי – אני כאן כדי להזכיר שאם את חייבת טיפול בזול, אפשר גם בלי מצלמות.

>> הזוג שרק התחתן וכבר החליט להפריד כוחות. ריקאפ פרק 8
>> מה נסגר? יעל הפסיכולוגית עושה לאיזבל גזלייטינג משוגע. ריקאפ פרק 12
>> חתונה ממבט ראשון: כל הטורים, הניתוחים ומה שמעניין

אירוע פח״ע על רקע רומנטי

על הספה של יעל, הכלה הטרייה חן מגלה לנו את מה שכבר ידענו מהרגע הראשון: ברק עף רחוק מדי כמו כטב״ם שאיבד קשר עם המפעיל שלו. או כמו שיעל קוראת לזה כחלק מהיותה מכבסת מילים מקצועית: "הוא איש של שורות תחתונות". בפועל, חן רומזת שברק כל כך רוצה "לתפעל את האירוע" (ציטוט אמיתי שלו) והתאהב בכל הכוח, מבלי לשים לב שהוא מדלג על שלבים מהותיים כמו ביסוס היכרות, קרבה וביטחון – וזה כנראה מעורר בה פקפוק ותהיות שהופכות לדמעות שמאחורי הפרומו.

כפי שצפינו, ברק נוקט כלפי הנישואים גישה שמאוד מתאימה למבצעים צבאיים, ואין ספק שהזירה הביטחונית היא הסייף ספייס שלו (זה אירוני, אבל גם לא) – שם הרי מותר ואף נדרש ממנו לנתק את הרגשות שלו כדי לבצע את המשימות ביעילות. אבל מה שעובד עם החבר׳ה במילואים, פחות עובד עם האישה שאתה ממש רוצה שתתאהב בך. חן צריכה קצת יותר תקשורת והתקרבות, וקצת פחות אווירה של נטרול מטענים וקפה בוץ.

המשבר הקטן הזה כמובן מבאס את כולם, מלבד יעל שעדיין לא קיבלה את ה-memo שלזוגות האלה אמור להיות נחמד רוב הזמן. אבל מה שבטוח, חן וברק מאוד רוצים שהשידוך שלהם יצליח והם עושים הכל כדי לכבוש את העמדה שלהם בהצלחה (אני עושה את זה נכון?). כלומר, למצוא פתרונות ולהבין שיש סיבה שהיכרות עמוקה היא דבר שלוקח זמן. מצד שני, כשברק עובר לדירה של חן, מתברר שגם לנובה הכלבה יש בעיית גבולות בכל מה שקשור לאינטימיות, והיא מסתערת על ברק כמו שבנים עם גופיית בילבונג מסתערים על קורקינט חשמלי. אז אולי בכל זאת הקצב הגבוה שלהם עובד איפשהו בעולם. או לכל הפחות ברדיוס של דיזנגוף.

סיי צ׳יז: אופיר ואולה

באיחור של חודש וחצי, אופיר הצלם, המושבניק ודברן רציני שגורם לאור להישמע כמו ילד עם חרדה חברתית – חוזר אלינו מהפרק הראשון וגורם לנו לתהות: איך הגזורים האלה חשבו שהוא יתאים למינדי? אבל קחו רגע נשימה, תתמסרו למנעד הלוקיישנים הצפוי והמוכר שנע בין חופי ים ומכוני הכושר ותכירו את אולה – הכלה שהוא גם רוצה וגם (אולי) צריך.

בגדול אני יכולה לטחון פה בכיף 1,200 מילה על אולה, שיש לה הרבה ייחורים, זמן פנוי להתאמן, חרדות נטישה וחיבור עמוק לרציונליזציה. כלומר, אני כבר מאוהבת בה בכל פרמטר אפשרי, אבל אכנס את הדברים החשובים: אופיר הוא טיפוס שמרחף באוויר ואולה היא הרגליים שאמורות להנחית אותו לקרקע במקסימום קלאס, זה ברור ומובהק בכל רגע שבו הדינמיקה שלהם נרקמת. כלומר, הם מזווגים על סמך זה, וכן, על חיבה מאוד קריטית לחופי ים. זה קצת יותר אופטימי מאור ובר, שזווגו על הרקע של "היי, הסבתות של שניכם נפחו את נשמתן". המומחים משוכנעים שהמשפחתיות והחום הבלתי מתפשר של אופיר, יתיכו את הקור האינדיבידואלי שעוטף את אולה – שרק מחפשת מענה לביטחון ויציבות. אופיר אכן מאוד נחוש לספק לה מענה, אבל לא מהסוג המהנה לדעתי.

אף על פי כן ולמרות הכל, אני חושדת בטיב השידוך הזה משתי סיבות: ראשית, צפיתן בעונה הזו? באמת צריך להסביר? שנית, יעל אמרה שהם "ממש מאמינים שהוא יכול להתאים לה", ואני מזכירה לכן שאיזבל קיבלה הבטחה דומה. גם הפעם היא נמרחה במטאפורות על שמיים וקרקע, כשבפועל המציאות מתקיימת בעיקר בין רחוב בוגרשוב והשדות של המושב.

תחת החופה הארוכה בעולם, השניים האלו מתחתנים למרות שאופיר בטוח שכל האיוונט הזה הוא בעצם ערב הסטנדאפ המיותר שהוא מעולם לא הוזמן להופיע בו. אגדיל ואומר, שאם החברות שלך מבקשות לכבות את המיקרופון כדי להתבטא בחופשיות, הן כבר אמרו הכל. אני לא מאמינה שאני אומרת את זה, אבל בשלב מסוים חשתי געגוע מסוים להומור הקטורזאי של אור. בכל אופן, אולה יפה שזה כמעט בלתי אפשרי שלא להתאהב בה, בעיקר אם אתה גבר וזה בין כה 90 אחוז ממה שאתה מחפש וצריך מבת זוג.

לאורך כל החתונה, אולה שומרת על קוליות ואלגנטיות, שבהתאמה גורמת לאופיר ללחוץ עליה יותר. בקיצור, כבר ברור לנו על מה הם הולכים לריב בסיישל.

אז שתהיה טיסה נעימה?