חפש את האישה

מילותיו האחרונות של נפוליאון בונאפרטה על פי המיתוס היו: "צרפת, הצבא, ג'וזפין". מי הייתה ג'וזפין בונאפרטה, קיסרית צרפת? מעטות הנשים בהיסטוריה הידועות בשמן הפרטי. גם סנדרה גולנד הסתקרנה מספיק כדי לחקור את חייה (במשך עשר שנים) ולכתוב דרמה היסטורית מרתקת.

גולנד, שאספה יותר מ-300 ספרים על הנושא, מספרת כי במהלך כתיבת הספר רוחה של ג'וזפין השתלטה עליה. הספר המתורגם לעברית הוא חלק מטרילוגיה על חייה של ג'וזפין (רק הספר הראשון תורגם לעברית) ומתאר את חייה כילדה ועד נישואיה לנפוליאון בגיל 32.

ג'וזפין נולדה כמארי-רוז טאשר דה לה פאג'רי באי מרטיניק למשפחה לא עשירה אך בעלת מטעי עבדים. בהיותה בת 14, לא נשואה ובלי נדוניה, הולכת רוז (לעתיד ג'וזפין בונאפרטה) למגדת עתידות. זו מנבאה לה כי יהיו לה נישואין אומללים, כי תתאלמן וכי תהיה למלכה.

הספר בנוי כיומן בו מתעדת ג'וזפין את קורותיה, ומתאר בצורה מרתקת תקופה סוערת בתולדות אירופה: המהפכה הצרפתית ועלייתו של נפוליאון לשלטון. רוז נישאת לאלכנסדר בוהארנה-ויקונט, אך נישואיה אומללים כפי שניבאה לה המכשפה. בעלה בגד בה עם נשים אחרות ואף נולדו לו ילדים כתוצאה מהקשרים הללו. רוז חיה בתקופה (1763) בה לאישה לא היו אפשרויות רבות לחיות את חייה. לאחר שנולדו להם שני ילדים, בעלה מחליט להתגרש ממנה בעילת שווא ואף מחליט לקחת ממנה את ילדיה.

רוז אינה מסוגלת לעשות דבר כנגד רוע הגזירה, כיון שבעלה הוא המחליט הבלעדי על גורל ילדיו, ונאלצת להסכים לפשרה, על פיה בנה יועבר למשמורת אביו במלאת לו חמש שנים. רוז פונה לרשויות לבקש פרידה חוקית מבעלה, ודודתה דזירה מסבירה לה את עובדות החיים: "זה לא משנה אם האישה חפה מפשע. שמה הוכתם והיא לא מתאימה לחברה ראויה…אישה כמעט אף פעם לא מנצחת במאבק כזה. גם אם קיבלת מכות רצח זה עשוי להתפרש כזכותו של בעלך – וכחובתך להיכנע לרצונו, בלי קשר למהותו של אותו רצון"
(עמ' 89).



לאורך כל הספר גולנד משרטטת את דמותה של ג'וזפין כדמות מיוחדת לתקופתה – כריזמטית, בעלת השפעה ומנהלת ביד רמה סלונים חברתיים, אך גם כמייצגת את מעמד הנשים באותה תקופה. בזמן המהפכה הצרפתית נדמה היה כי חל שינוי במעמד האישה, עם הסיסמא "שוויון לכל", אך נסיבות החיים לא השתנו.

גולנד שמה בפיה של דודתה של ג'וזפין, דזירה, כמה מהאמירות הכואבות ביותר של מעמד האישה באותה תקופה: "אישה חכמה לא מניחה ל"שעשועים" של בעלה להטריד אותה. אישה חכמה עוצמת עיניים. בעזרת החופש שהיא מאפשרת לבעלה היא שולטת בו!" (154). אך ג'וזפין מתוארת כאישה עצמאית, המנהלת את חייה החברתיים והעסקיים ללא גבר פטרון העומד לצידה. לאחר מותו של אלכסנדר בגליוטינה היא נשארת לבדה עם שני ילדים, ללא רכוש, בגדים או בית.

ניכר כי גולנד עשתה תחקיר מעמיק על חייה של ג'וזפין ועל התקופה (רשימה ביבליוגרפית מצורפת בסוף הספר) ועובדה זו מעשירה את הספר ומעניקה לו עומק ועניין. פגישתם של נפוליאון וג'וזפין הרת גורל, וגולנד עצמה שואלת האם ג'וזפין תרמה להצלחתו הפנומנלית של נפוליאון? התשובה כפי שהצרפתים מנסחים זאת היטב היא "Cherche la femme" – חפש את האישה.

'חייה הרבים וייסוריה הסודיים של ג'וזפין ב", סנדרה גולנד. הוצאת אופוס, 2007. 362 עמודים, כריכה רכה.