חם, חם, חם… מתקרר – ב'
אילו תרופות להורדת חום יש בשוק ואיך יודעים שהילד קודח
איזו תרופה להורדת חום היא השכיחה ביותר בארץ?
ד"ר גרוסמן: "אקמול, בגלל הוותק ונוחיות השימוש בה. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש בישראל גם תרופות האיבופרופן – הנחשבות לתרופות מהדור החדש – הנפוצות יותר בקרב ילדים קטנים משום שאפשר ליטול אותן במרווח שעות גדול יותר בהשוואה לאקמול (כלומר, כל 6-8 שעות, לעומת 4 שעות באקמול), וזהו אחד היתרונות הגדולים שלהן. מבחינת היעילות של הורדת החום, אין הבדל בין שתי משפחות התרופות".
יש להדגיש, כי בעקבות שימוש מופרז שעשו הורים בפארצטמול ואי דיוקים במתן התרופה ובמרווחים שבין מנה למנה, הוציא משרד הבריאות ב-2003 הנחיה המורה כי בהתוויות על האריזה יצויין כי מינון התרופה יינתן בהתאם למשקל הילד, ולא רק לפי גילו, בשל סכנת הרעלה במקרים של שימוש מופרז. מאידך, אם למשל הורה נותן לילד תרופה בכמות פחותה מהרצוי, הוא יכול להשאיר אותו במצב שבו היה קודם, עם חום וכאבים.
"אקמול היה כאן גם לפני 20 שנה", אומר ד"ר גרוסמן, "ואילו האיברופרופן הגיע לישראל לפני כחמש שנים. זה בעיקר עניין של אופנה. האופנה בארץ היא פארצטמול או איבופרופן, לעומת הרבה מדינות אחרות שבהן דווקא האספירין נמצא בשימוש כמוריד חום מרכזי. בארץ אנחנו הולכים יותר לפי האסכולה האמריקאית שאינה דוגלת באספירין להורדת חום".
רפי פרחי, רוקח בכיר ב"סופר פארם", מספר כי רוב ההורים מתייעצים עם הרוקח לפני שהם קונים תרופה להורדת חום או שיכוך כאבים לילדיהם. פרחי: "מרבית ההורים שואלים מה כדאי לתת, מתעניינים מה יעיל יותר, מה יותר חזק וגם מהו המינון הנכון לפי גילו של הילד. יש ששואלים גם אם אפשר לקצר בזמנים בין המנות במידה והחום לא יורד. אלה שלא מתייעצים הם ברוב המקרים הורים שקונים תרופה שהייתה להם בבית ונגמרה או בעל שהאישה שלחה אותו לקנות את התרופה. כשמדובר בהורים לילד שלישי או רביעי, אז הם ברוב המקרים מאוד ממוקדים ויודעים בדיוק מה הם רוצים".
אילוסטרציה: stock.xch
שאלה של מידה
כיום, על כל תרופה להורדת חום או לשיכוך כאבים לילדים יש התוויות המורות על המינונים שיש ליטול, בהתאם למשקל הגוף. אין להפריז במינונים כיוון שהסכנה במינון יתר גדולה מהסכנה הטמונה בחום עצמו.
מהם המינונים המומלצים של כל אחת מהתרופות?
ד"ר גרוסמן: "את התרופות שמבוססות על איבופרופן יש לקחת במרווח של שש עד שמונה שעות, 5-10 מ"ג ל-1 ק"ג משקל גוף. את התרופות המבוססות על פארצטמול, לרבות פתילות, יש ליטול לפי 10-15 מ"ג ל-1 ק"ג משקל גוף, כל ארבע עד חמש שעות.
ומה עושים כשהנרות אינם תואמים במינונים למשקל הילד?
"אני מכיר את הבעיה הזו, אבל מאוד לא רצוי לחתוך את הנרות. החשש הוא שייתכן כי החומר אינו מפוזר בצורה הומוגנית על פני כל הפתילה ולכן הילד עלול שלא לקבל את המינון הנכון. זה עלול ליצור סכנת הרעלה. לכן, בשורה התחתונה כדאי לתת ככל האפשר סירופ ולא נרות, כי מידת הגמישות בנרות קטנה יותר. בסירופ ניתן להיות יותר גמישים בכמויות".
אפשר לקצר מרווחים בין מנה למנה בסירופ במידה שהילד סובל עדיין מחום או ממיחושים?
"אי אפשר לקצר מרווחים או להאריכם, כי זה פוגם ביעילות של התרופה. במקרה של אקמול למשל, אם מקצרים את הטווחים עלול להיווצר מצב שבו יש בגוף רמה רעילה של התרופה. במצב כזה קיימת סכנת פגיעה בכבד".
באילו מהתרופות קיימת סכנת הרעלה?
"רק בכל התרופות מקבוצת הפארצטמול, לרבות סירופ אקמולי או נרות. תרחיש נוסף של הרעלה הוא כאשר נוטלים מינון נכון, אבל הילד נמצא למרות זאת בסכנה להרעלת אקמול משום שהוא למשל לא אוכל ולא שותה והגוף נכנס למצב של חילוף חומרים שלילי. לכן במקרה כזה גם מינון נכון עלול לגרום להרעלת אקמול".
ומה עושים במקרה כזה?
"אם לילד יש עדיין חום גבוה, הורדת מינון האקמול לא תעזור, כי היא תאבד את האפקט שלה. לכן במקרים כאלה יש לעבור לתרופה אחרת".
בשימוש בתרופות המבוססות על איבופרופן אין כל סכנה?
"יש סיכוי נדיר לקרישת דם ולפגיעה כלייתית. מדובר בתופעות ברמת העלון לצרכן, אבל בסך הכל אלה תרופות בטוחות ואין סכנה כמו בהרעלת אקמול. כמויות מוגזמות של איבופרופן עלולות לגרום לתופעות האמורות, אבל עד היום אין כמעט דיווחים על כך מחולים".
אחת הגישות המקובלות על_ידי הורים (המונחים על-ידי רופאים) גורסת כי בטיפול בחום בילדים ניתן לשלב בין האיבופרופן לפאראצטמול במקרים של חום עקשני שעולה לפני תום הטווח המינימלי בין מנת תרופה אחת לשנייה ולא ניתן לתת מנת פאראצטמול נוספת.
מעט מאוד מחקרים בדקו את היעילות והבטיחות של המתן המשולב. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) בדקה את הנושא והציעה את האפשרות של שימוש לסירוגין במרווחי זמן של שלוש שעות, אך צוין כי "יש להתייחס לשימוש זה בזהירות".
"זו בהחלט דרך לעקוף את ההגבלות על מספר הפעמים שמותר ליטול כל תרופה", אומר ד"ר גרוסמן, "אבל חשוב להיות מאוד זהירים ומדוייקים. זוהי בעצם שיטה שפיתחו בשנתיים האחרונות הורים שנכנסים מהר מאוד ללחץ מכך שהחום עלה מאז נטילת התרופה בפעם האחרונה, ואולם עדיין אסור לפי ההנחיות ליטול את המנה הבאה. לכן, אם למשל הילד נטל ב-12:00 בצהריים אקמולי ובשעה 15:00 החום מתחיל לטפס אבל אסור עדיין לתת לו שוב אקמול – אפשר לתת לו נורופן.
אם אחר-כך, בשעה 18:00, החום שוב מתחיל לחזור, לא ניתן לתת לו שוב תרופה מבוססת איבופרופן (כי צריך מרווח של 6 שעות לפחות עד המנה הבאה), אבל מותר לתת אקמול כי חלפו מספיק שעות מאז הפעם האחרונה. התנהלות כזו מביאה לכך שלאורך כל היממה הילד נמצא תחת השפעה של הורדת חום יותר יעילה מאשר בשימוש בתרופה אחת. השילוב הזה יכול לאפשר להורים להיות יותר רגועים והורדת החום יותר אפקטיבית".
אחת ההסתייגויות היא כי מתן משולב של שתי התרופות מעלה את הסיכון לטעויות במינוני התרופות ובזיהויין: "אנחנו חוששים שהורים יתבלבלו במדידת הזמנים ויהיו טעויות שעלולות לגרום להרעלת אקמול, למשל. השיטה הזו מסוכנת יותר, ומעבר לכך אין לנו מידע מחקרי אמיתי אם השילוב הזה גורם לנזק בטווח הארוך", אומר בעניין זה ד"ר גרוסמן.
מתוך: מגזין הורים וילדים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה