חלומות של ילדים
החלומות של ילדינו מלמדים אותנו על עולמם הפנימי
הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם
נושא החלימה הוא אחד המרתקים בחקר האדם. תחום זה, בו רב נסתר על הגלוי, משך אליו חוקרים רבים מאז ומעולם, החל מתרבויות קדם שייחסו לחלימה פרשנויות ורמזים נבואיים, דרך ראשית הפילוסופיה והמדע הנוירופסיכולוגי החוקר את הנושא מאז ועד היום, וכלה בכל אחד מאיתנו, החווים את התופעה מדי לילה.
מהו החלום?
"היכולת שלנו להבין את משמעות החלום היא בגדר השערה", מסביר ד"ר טוביה זקהם, פסיכיאטר ילדים ונוער, פסיכותרפיסט והיפנותרפיסט, לשעבר מנהל מרפאת הילדים בשלוותא. "חלום הוא מציאות פנימית במאת האחוזים, פרי יצירתו הבלעדית של החולם".
פרופ' אבי שדה, פסיכולוג קליני לילדים וראש מעבדת השינה בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומחבר הספר "לישון כמו תינוק" (הוצאת ידיעות אחרונות), מוסיף: "את חוויית החלום ניתן לחלק למרכיבים שונים: ברמה של החוויה הסובייקטיבית, אנחנו חווים מעין סרט שרץ לנו בראש שאינו כפוף לחוקי המציאות. ברמה הגופנית, בזמן שחולמים מתרחשות בגוף תופעות מיוחדות: העיניים מתחילות להתרוצץ במהירות מצד לצד, הנשימה משתנה, אצל תינוקות ניתן לזהות תנועות מהירות בידיים, עוויתות בפנים וחיוכים. בזמן שנת החלום המוח מאוד פעיל, והוא בין היתר מעבד חומרים שנקלטו במהלך הערות ומאחסן אותם בזיכרון".
"תינוקות מבלים הרבה יותר זמן בשנת חלום. בימים הראשונים לחייו, מבלה התינוק כשמונה שעות ביממה בשנת החלום, מתוך 16 השעות בהן הוא ישן בממוצע. עם הגדילה, זמן החלימה מצטמצם באופן דרמטי. גם אצל עוּברים ניתן לזהות סממנים של שנת חלום, אבל כמובן שאין דרך לדעת האם אכן הם חווים את החוויה הוויזואלית הקשורה לחלום".
הדר פלד-ויסמן, מתקשרת ומטפלת הוליסטית, ממשיכה: "חלימה היא מצב בו התודעה מוותרת על ההובלה ומאפשרת לכל החושים ולכל הקצוות של התודעה להתעורר ולהשתתף במחול. מכאן יוצא שאין מגבלות של ידע, זמן וכו' הנובעות ממצב תודעתי של הכרה. לעומת זאת, הגוף עדיין מתפקד, מה שדורש מהמוח להישאר ברמת הכרה של ערות".
"חלום הוא סרט שאנו מקרינים על מסך הכרתנו ובו אנחנו מציירים את מאוויינו, פחדינו ודעותינו שאיננו מעזים או מעוניינים לחשוף. התקווה הסמויה היא ששאר העולם יראה את הסרט ויבין לבד. מכיוון שזה אינו קורה, התוצאה היא שהסרט מאוד מוחשי. יש דיווחים על אודות ריחות, מראות ותחושות שנראים אמיתיים לחלוטין. החושים של הגוף הפיזי פעילים בדיוק כמו בערות מלאה, מה שישן בעצם הוא האגו ושפיטותיו. במצב של אין שפיטה – אין אי אפשר, אין אסור ואין מותר, והדמיון משתולל מעבר לגבולות שהביקורת העצמית שלנו מאפשרת לו במצב של ערות מוחלטת".
בין חלום למציאות
מי מאיתנו לא חווה את תחושת ההתעוררות בבוקר מחוויית חלימה עוצמתית? אנו כמבוגרים חייבים לחזור מייד למציאות, אך מה לגבי ילדים? היכן אצלם עובר הגבול בין דמיון למציאות, כשזה מגיע לחלימה? ומה משמעות התגובה שלנו, ההורים, לחלומות שלהם?
ד"ר זקהם: "ילדים חיים בין העולם הריאלי לעולם הדמיון, והגבול ביניהם רופף מאוד. ככל שהילדים קטנים יותר, כך הגבול חדיר יותר. למבוגרים שחוו חלום עוצמתי לוקח כחצי שעה להתאושש, אצל ילדים ההתאוששות לוקחת פי כמה, וזאת משום שאותו 'שטח אפור' שבין דמיון למציאות רחב אצלם הרבה יותר".
איך להגיב לילד שמספר על חלום שחלם?
פרופ' שדה: "התפקיד של המבוגרים הוא לסייע לילד להבחין בין חלום למציאות. אפשר להמחיש לילד שהחלום הוא יציר דמיונו על ידי משחקי דמיון ודמיון מודרך. כמובן שבגיל צעיר הילד יתקשה להבין הסברים אלה ועלול להמשיך לפחד מחיה מפחידה שראה בחלום, ויש להתייחס באמפטיה לפחד, מעבר לניסיונות להבהיר לו את המציאות".
פלד-ויסמן מבקשת מההורים למתן את תגובותיהם: "הפחד של ההורה מהמפגש עם החלום הוא שהופך את האירוע לטוב או רע מבחינה חווייתית, שכן אם הילד היה מתאר להורה את אותו מקרה במצב שבו שניהם ערים וזו כביכול שיחה, ההורה היה מסוגל להכיל את המצב כדמיונות ילדות".
"בשל הפחד שלנו מפני הבלתי ידוע (וחלום הוא נעלם גדול בחיי ההכרה שלנו) – אנו מגיבים לחלום של הילד כאילו הוא משקף משהו נסתר, כאשר למעשה הוא משקף אותו הדבר כמו כל מופע פרי דמיונו של הילד. בכל מצב שהורה יקשיב ויכיל את דמיונותיו של ילדו, הוא יוכל לראות שיקופים לעולמו הפנימי".
עד איזה גיל מדובר?
"בערך בגיל שמונה תפישת המציאות משתנה והילד מגיב למה אמיתי ומה לא, אז גם הוא יפנה לחלומותיו את מה שמעבר לשפיטתו, כמו מבוגר. הורה יוכל להבחין בהבדל כחלק ממכלול התבגרותו של הילד".
"תמיד מומלץ להקשיב הקשבה מלאה לילדים שלנו", מדגישה פלד-ויסמן. "הם מדברים רק כאשר יש להם משהו חשוב להגיד. עם הזמן הם לומדים לשפוט את דבריהם כ'פחות חשובים' ולכן מפסיקים לשתף אותנו. אם ניתן להם את התחושה שכל מה שהם רוצים לשתף איתנו חשוב לנו – תמיד נקבל מהם תמונה מלאה של עולמם הפנימי".
רמזים לעולם נסתר
לילך, אמא של דנה בת השלוש, מספרת: "לפעמים אני שומעת שדנה אומרת משפטים שלמים מתוך שינה, וכשאני שואלת אותה למחרת על מה היא חלמה, לרוב אינה זוכרת. עם זאת, היה בוקר אחד ששמעתי אותה צוחקת מתוך שינה, וממש ברגע היקיצה שאלתי אותה על מה היא חלמה. בפעם הזו היא זכרה וסיפרה לי את החלום".
פרופ' שדה מספר מניסיונו האישי: "החלום הראשון שאחת הבנות שלי סיפרה לנו כשהיתה בת שנתיים היה חלום שבו היא הלכה לאיבוד ביער והיו בו חיות מפחידות. החלום הופיע יום אחרי שהיא איבדה איתנו קשר עין במרכז קניות לכמה דקות ונכנסה ללחץ ובכי. זה חלום שמדגים את הקשר הפשוט בין החוויה הרגשית לבין החלום שבו אותו נושא רגשי מופיע, רק עם לבוש של מוטיבים דמיוניים אחרים".
איך משקפים החלומות את עולמם הפנימי של הילדים?
פרופ' שדה: "החלומות של ילדים משקפים את שלב ההתפתחות שלהם ואת התכנים שמעסיקים אותם. כמובן שעד שהילדים מפתחים את השפה הם מוגבלים ביכולתם לספר לנו על החלום. אצל ילדים בני שנתיים עד ארבע, החלומות בדרך כלל מאוד פשוטים בתוכן וקשורים למשאלות (למשל, ללכת ללונה פארק) ולפחדים (למשל, ללכת לאיבוד). ככל שהילד מתבגר, החלומות שלו יהפכו למורכבים יותר. יש תכנים משותפים לילדים רבים, כגון חלומות ריחוף, חלומות נפילה וכדומה".
פלד-וייסמן: "דרך החלום הילד מגיש לנו מסלול רמזים לעולמו הנסתר. נוכל ללמוד מהחלום הרבה על מה שהילד אינו מספר לנו. למשל, מי מופיע בחלום? האם הילד קטן או גדול ביחס לאחרים? האם הילד הוא הגיבור או ה'מפסיד'? תפישתו את עצמו תבלוט מתוך דבריו. הדרך שבה הוא ממקם את עצמו במעגל החברתי, בסקאלת הכישרונות וכדומה – תופיע בחלום".
מתוך: מגזין להיות משפחה
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה
הכתבות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter ובפייסבוק