סוד כמוס: המקום הלוהט הזה נמצא במרחק שעת טיסה מישראל

"קוראים לי דליה, ואני מכורה למתוק". ישבנו במעגל, 14 אנשים זרים – 11 נשים ושלושה גברים. לרגע הרגשתי כמו בסצנה מסרט דוקו על מכורים אנונימיים, כשכל אחד התבקש להציג את עצמו. מולנו, במרכז החדר, ישב המנטור שלנו – יגאל קוטין, מבכירי הנטורופתים בישראל, הרבליסט קליני ומטפל ברפואה סינית. כבר בשעה הראשונה למדתי ממנו ש"צום הוא סכין המנתחים של הטבע – הדרך העוצמתית ביותר לריפוי, שגורמת לתאים שלנו להזדקן לאט יותר".

>> מצאנו את המלון שמגיש את ארוחת הבוקר הכי טובה בתל אביב

ברוכות הבאות ל-YONIK FARM, חוות הבריאות שבכפר הציורי מיליו, כ-40 דקות מפאפוס וכרבע שעה נסיעה מהיער הסודי בקפריסין. אגב, היער אירח בתקופה הראשונה של המלחמה – בחינם – שורדי נובה, הורים שכולים ומשפחות חטופים. כשהציעו לי לנסוע לחוות בריאות לשבוע, הרגשתי בעננים. דמיינתי אוכל בריא, טבעוני ומשובח (וכשר, למי שזה חשוב), חדר מפנק – אולי אפילו סוויטה. אבל אז הגיעה הבקשה לאכול פחות כבר שבוע מראש ולשלוח בדיקות דם מפורטות. החשד התחיל לחלחל.

כשהגעתי, הבנתי שאני יוצאת להרפתקה שמוציאה אותי מאזור הנוחות. החדר היה נעים ופונקציונלי, עם מיטה נוחה, מתקן תלייה פתוח, מקלחת ושירותים. אבל לוקסוס? אין. טלוויזיה? גם לא. הנה לכן עוד גמילה. אבל הסיפור הגדול באמת היה האוכל – או יותר נכון, ההיעדר שלו. שלושה מסלולים לבחירה: צום מים – כולל חליטות תה ומרק כמעט חסר טעם; צום מיצים – שייקים של ירוקים ופירות; תזונה מדמה צום – שלוש ארוחות טבעוניות קטנות, עם ירקות מאודים וטריים, "סטייק" כרוב ומרקי בריאות.

אני טיפוס משימתי, אז אם כבר הגעתי – הלכתי על ההארד-קור: צום מים. הרגשתי שהגוף שלי, אחרי תקופה קשה ומאתגרת, צועק שהוא זקוק לשינוי. בערב הראשון עוד אכלתי ארוחה טבעונית אחרונה, ורק בשישי שאחרי חזרתי לאכול שוב. תקשיבו ותקשיבו טוב – זה היה אשכרה שבוע משנה חיים. מסע חווייתי של ריסטארט לגוף ולא פחות מזה – לנפש.

ביום הראשון עוד אכלתי עם העיניים את האוכל שהוגש לאחרים, ובסתר קיללתי את עצמי: "באתי לכתבה, אבל יש גבול, לא?" הבטן קרקרה בעוז. אבל מהיום השני? אוכל כבר לא היה אישיו. מתברר שמרכז הרעב במוח "נסגר" אחרי 24 שעות, ולא הרגשתי שום חולשה – חמישה ימים רצופים.

כשסיימתי את הצום, הארוחה הטבעונית הראשונה הייתה עבורי כמו טעם גן עדן. הפילוסוף היווני הרקליטוס טען שהעולם בנוי מהפכים – ורק כשחווים רעב אמיתי, מבינים מהי שמחת השובע. בסוף השבוע הזה רציתי לרקוד על הגג מאושר (נו טוב, לא באמת – היו שם רעפים). ירדתי קצת יותר מ-3 ק"ג, אבל חשוב להדגיש: ירידה במשקל היא לא המטרה. גם מי שאכלו תזונה מדמה צום ירדו לפחות 3 ק"ג, וחלקם אפילו 4. המסע האמיתי היה השינוי הפנימי.

קצת היסטוריה

המקום משמש כמוקד לריפוי טבעי כבר 350 שנה. שני יוונים, שזיהו את הפוטנציאל של מעיין הגופרית המקומי, הקימו כאן בית הבראה שהתבסס על סגולותיו הרפואיות. בהמשך עבר המקום לשליטת הכנסייה, אך ננטש בתחילת המאה הקודמת – עד שכפריים מקומיים רכשו אותו, ושנים לאחר מכן, צאצאיהם הקימו במקום בית מלון בשנת 2010. לפני שנתיים הוקם "היער הסודי", מלון להתחדשות ובריאות, המציע אוכל טבעוני, ספא עם 60 טיפולים שונים (ניסיתן כבר עטיפת מגנזיום או פילינג קקאו?), סדנאות, הרצאות וערבי שירה באווירה משוחררת. לפני כחצי שנה נפתחה בסמוך גם חוות הבריאות "יוניק", בניהולו של היזם יוני כהנא, יזם ובעלים של "היער הסודי" וקבוצת YONIK המתמחה בעולם ה-wellness.

החדרים, האוכל – והאתגר הגדול

החדרים פונקציונליים ונעימים, עם מיטה נוחה ומתקן תלייה פתוח, אך בלי טלוויזיה וללא מותרות. הנה לכן גמילה נוספת. אבל הסיפור האמיתי היה האוכל – או ליתר דיוק, היעדרו. עם הגעתי גיליתי שלוש אופציות: צום מים – כולל חליטות תה ומרק דליל במיוחד; צום מיצים – שייקים ירוקים ושייקי פירות; תזונה מדמה צום – שלוש ארוחות טבעוניות קטנות ביום, הכוללות ירקות מאודים, סטייק כרוב ומרקי בריאות. כיוון שאני משימתית, החלטתי ללכת על הקיצוני ביותר – צום מים. אחרי תקופה מאתגרת במיוחד, הרגשתי שהגוף שלי זועק לשינוי.

בערב הראשון עוד אכלתי ארוחה טבעונית אחרונה, אבל הארוחה הבאה הייתה רק כעבור שבוע. ביממה הראשונה הייתי אובססיבית לאוכל שהוגש למי שלא צם – ובסתר תהיתי מה אני עושה לעצמי. אבל מהיום השני, התיאבון נעלם לחלוטין, ומרכז הרעב פשוט "כבה". לא הרגשתי חולשה, לא סבלתי, ואחרי חמישה ימי צום, הארוחה שחיכיתי לה הרגישה כמו גן עדן. בסוף השבוע ירדתי למעלה מ-3 ק"ג – ואלה שאכלו בתזונה מדמה צום ירדו לפחות 3 ק"ג גם הם.

למי זה מתאים – ולמי פחות?

אם אתן מהטיפוסים הנהנתנים, קחו בחשבון שזה לא המקום לבילוי עם שוטים של אלכוהול, צ'יל בבריכה וארוחות מפוצצות שמסתיימות בשלאפשטונדה. אין פה גם יציאות לערבים מושקעים במסעדות יוקרה או צפייה אובססיבית בחדשות מהחדר. אם אתן לא יכולות בלי כל זה – עדיף לוותר מראש. אבל אם אתן מתענייניות ב-Wellness, אם אתן רוצים להרגיע סטרס, לנקות את הגוף והנפש ולתת לעצמכן שבוע של התחדשות – זה המקום בשבילכם. החווה מציעה תהליך עמוק של ניקוי רעלים בעזרת צום ותוספי תזונה כמו מגנזיום, כלורופיל ושמנים אתריים. זה לא מקום לכולם, אבל עבור מי שמחפשת חוויית בריאות אמיתית – מדובר בטירונות ששווה כל רגע.

החווה והסביבה

החווה היא וילה רחבת ידיים בעיצוב כפרי, הממוקמת בלב יער פסטורלי ומשתרעת על פני 35 דונם, מוקפת עצי קלמנטינות ותפוזים – וכעת גם השקדיות פורחות, מה שמוסיף לאווירה הקסומה. הווילה בנויה משתי קומות, עם עשרה חדרים ועוד שלוש בקתות עץ בחוץ. המטבח גדול ומאובזר, הסלון נעים ומזמין, ויש פינת תה קבועה לרשות האורחים. נכון להיום, המקום מארח עד 15 איש, אך בקרוב יורחב ויוכל להכיל עד 22 אורחים. לצד הווילה ישנו "מרכז המפגשים", בו מתקיימים מפגשים קבוצתיים בין פעמיים לארבע פעמים ביום. בחוץ מחכה למבקרים בריכת שחייה פתוחה, אמבטיית קרח, ג'קוזי וסאונה (לעיסויים יש לנסוע ל"יער הסודי"). במרחק קצר מהווילה נמצאת חממה אורגנית, שממנה מגיעים ישירות הירקות הטריים אל הצלחת – טריים, טבעיים, אורגניים ובריאים, בדיוק כמו שהטבע התכוון.

אוקיי, אז לא באנו לנפוש!

סדר היום היה עמוס בפעילויות גוף-נפש, עם שילוב בין תרגולי נשימות, מדיטציה ויוגה בשעות הבוקר. לאחר מכן התקיימו מפגשים אישיים והרצאות עומק עם מומחים שונים, בהם תמרה צוברי, מאסטרית בתחום ניקוי הרעלים ומנהלת החווה בפועל, וד"ר אריאל ורנר, שהעניקו זוויות חדשות על הקשר בין הגוף לתודעה.

אחר הצהריים הוקדש לטיפולים, כולל עיסויים ואמבטיית קרח מרעננת, שהפכה לאחד משיאי החוויה. מי שרצו, יכלו להצטרף גם לסדנאות רוקחות טבעית ולהדגמות בישול בריא. בערבים התקיימו מפגשי שיתוף, פעילויות מיוחדות או פשוט זמן למנוחה ושיחה בסלון החווה – דרך מצוינת לסיים את היום.

מי שקמו מוקדם החלו את הבוקר בטיול ביער אל "נחל המים החיים", מסלול הליכה למיטיבי לכת. לאחר מכן התקיים תרגול נשימות, מדיטציה ויוגה, שיצרו בסיס רגוע ונינוח ליום. בהמשך הבוקר נפגשנו עם יגאל קוטין, המנטור שליווה את התהליך, שעבר איתנו על בדיקות רפואיות, נתן הדרכות אישיות והנחה שיחות קבוצתיות.

המשכנו להרצאות מרתקות על גוף-נפש, תזונה וחיים בריאים. בשעות הצהריים הוגשה ארוחה למי שבחרו לאכול, ואחריה היה זמן לטיפולים שונים, כולל עיסויים וחוויית אמבטיית הקרח, שהתגלתה כאחד מרגעי השיא של הריטריט. השניות הראשונות בקור של 3 מעלות היו קשות, אבל אחרי שהתמסרתי לחוויה, הצלחתי להישאר במים במשך 7 דקות – ובלי שום מאמץ. קשה לתאר את התחושה המטורפת שהגיעה אחר כך: מצב רוח מרומם, אנרגיה מתפרצת ותחושת חיות שקשה להסביר במילים. אחר הצהריים המשיכו בסדנאות יצירה, בישול טבעוני והתנסות ברוקחות טבעית. הערבים היו רגועים יותר וכללו מפגשים משותפים, זמן חופשי לשיחות בסלון או השתתפות באירועים מיוחדים ביער הסודי. לוח הזמנים אולי אינטנסיבי, אבל הוא נבנה כדי לאפשר לכל משתתפת ומשתתף חוויה עמוקה, מאוזנת ומלאת תובנות.

מה למדתי – ומה אני לוקחת איתי?

לאכול רק כשאני מרגישה רעב. להרחיק שתייה מארוחות ולא לאכול כשאנחנו בסטרס. להימנע מהסחות דעת בזמן אוכל. לתת לגוף זמן להתעורר לפני ארוחה ראשונה. להימנע מאכילה לפני השינה. השמנים הבריאים באמת הם שמן זית, שקדים וקוקוס – ולא קנולה או חמניות. פירות יש לאכול לפני הארוחה – ולא אחריה. ביצים הן מזון מעולה – מומלץ שתיים ביום.

איך מגיעות וכמה זה עולה?

טיסה לפאפוס (40 דקות) + העברה של 40 דקות לחווה. עלות שבוע ללא טיסות – 1,500 אירו (טיסות בתוספת של 270 אירו). מילה לסיום: עברו שבועיים מאז שחזרתי, וזייפתי עם מתוק רק פעמיים – אבל בלי רגשות אשם. יגאל והמנחה תמרה צוברי אינם מיסיונרים – הם דוגלים ב-80% אוכל בריא ו-20% פינוק. אז אם מתחשק לכן ריסטארט אמיתי – זה המקום להתחיל בו.