חדר משלהם

המעבר מהגן לכיתה א' הוא חגיגה. בעיקר חגיגת קניות. ילקוט, קלמר, מחברות וכלי כתיבה, בגדים ו… חדר חדש. מיטת התינוק פינתה בגיל שנתיים את מקומה למיטת נוער, ומה שנחוץ עתה הוא כמובן פינת עבודה לסטודנט הטרי. האם באמת יש צורך לערוך שינוי בחדר הילדים לקראת כיתה א'? האם צריך שינוי דרסטי או שמא די בשינוי הדרגתי? האם חייבים בכלל שולחן כתיבה לכיתה א'? ואיך כדאי לארגן נכון את החדר?

החדר משתנה לפי צרכי הילד

"המרכיב הבסיסי בעיצוב חדרי ילדים הוא הבנה וקבלה של עקרון השינוי וההתפתחות אצל ילדים", אומרת ד"ר עדה בקר, יועצת חינוכית התפתחותית לגיל הרך ויועצת פנג שואי. "ילדים גדלים, צורכיהם משתנים, ולכן חשוב שחדר הילדים יהיה בתהליך מתמיד של שינוי ועיצוב מחדש. תשומת הלב שאנו מקדישים לצרכיו המשתנים של הילד, והדרך בה אנו מכניסים שינויים מתאימים לחדרו, מהווים תמיכה משמעותית בהתפתחותו".

"העיקרון המנחה הוא שהחדר צריך לשרת את הילד כיאות בכל שלב משלבי חייו. למשל, מיקומו של חדר הילדים בבית משתנה עם השנים: לילדים בגיל הרך חשוב שחדרם יהיה קרוב לחדר השינה של ההורים; ילדים קטנים אוהבים לישון עם אחים או אחיות בחדר אחד כיוון שהדבר משרה עליהם ביטחון; בגילאים מאוחרים יותר זקוקים הילדים יותר לעצמאות, לפרטיות ולמרחב שאין בו השפעה גדולה מדי של אנרגיית ההורים".

"לקראת הכניסה לכיתה א' חשוב לבצע בחדר שינוי משמעותי נוסף", ממשיכה בקר. "זה הזמן לשלב בחדר אזור שישרת את צרכיו הלימודיים של הילד, אך זאת מבלי לוותר על אזור המשחק, הממשיך להוות מרכיב חשוב בחייו של הילד הצעיר. המשחקים בגיל זה הופכים לדידקטיים יותר, ומפתחים במיוחד מרכיבים קוגניטיביים. כדאי שהחדר יהיה מאורגן כך שיאפשר לילד לשמור על סדר קבוע, כמו קביעת מקום המיועד לילקוט, לכלי הכתיבה, לספרים ולמחברות, שכן סביבה מאורגנת כהלכה תורמת רבות לארגון החשיבה של הילד ומאפשרת לו לרכוש הרגלי התנהגות שיסייעו לו במשימות המורכבות יותר שיעמיד בפניו הלימוד בבית הספר".

חכו עם שולחן הכתיבה

"עניין הטקסיות שבעלייה לכיתה א' תופס חלק חשוב מאוד, גם אצל ההורים", אומרת חגית סער, מעצבת חדרי ילדים. "כולם רוצים להתחדש, וזה בהחלט חלק מההנאה ומההתרגשות הטבעית. כאמא, אני מוצאת שבכיתה א' אין עוד צורך בשולחן כתיבה, אלא רק בשנים הבאות בבית הספר היסודי, כאשר כמות שיעורי הבית מצדיקה זאת ויש צורך במקום נוסף לספרי הלימוד".

"אני אוהבת לתכנן שולחנות בהם יש מרחב לשניים, גם אם לא יושבים בפועל שני ילדים ליד השולחן. ראשית, צריך שיהיה מקום למחשב. בנוסף, בכיתה א' הורים יושבים לעיתים קרובות ליד הילד בזמן הכנת השיעורים, ובשלבים המאוחרים יותר ילדים אף לומדים יחד. אני בעד התקנת יחידה תלויה מעל שולחן הכתיבה המיועדת לספרים, כי למרות שאנו בעידן האינטרנט, עדיין יש מקום לאנציקלופדיות ולספרי עזר נוספים".

חגית סער ממליצה להשקיע בשולחן איכותי, מאסיבי ועשוי מעץ מלא. "חשוב לשים לב לפרטים הקטנים כמו, למשל, לחוזק המגירות אשר צריכות לעמוד בשימוש אינסופי. באשר לצבעים, אני סבורה שהחדר צריך להיות רקע לילד ולא להיפך ולכן כדאי לבחור בצבעים בהירים: לבן לגווניו, אפור לגווניו, ירוק בהיר, תכלת בהיר וצהבהב בהיר, וכל זאת מתוך מחשבה שהאביזרים, התמונות, הצעצועים והמשחקים יעניקו לחדר את הצבעוניות".

מתברר שהחודשים מאי ויוני הם החודשים העמוסים ביותר אצל יצרני שולחנות הכתיבה בפרט והריהוט לחדרי ילדים בכלל. "אנשים רוצים שבאחד בספטמבר יעמדו בחדר הילדים שולחן כתיבה וספרייה או מדפים מוכנים", אומר קובי חיון, מבעלי "שבלול-קניון העץ", "וכמובן שבכל שולחן יש כבר הכנה מיוחדת למחשב. הדבר מגיע לעיתים לקיצוניות כאשר אנשים מעצבים את כל מראה החדר לפי שולחן הכתיבה".



לבצע את השינוי בהדרגה

אין ספק שלגבי ההורים מדובר באירוע מרגש מאוד, במיוחד כאשר חווים אותו בפעם הראשונה עם הילד/ה הבכור/ה, למרות שמניסיון – כל פעם מרגשת מחדש. אולם, עם כל ההתרגשות, אסור לשכוח את "בעל/ת השמחה" שלא תמיד מבינים על מה כל המהומה ואולי לא רוצים להיכנס כל-כך מהר לנעליים של ה"גדולים".

"הכרזות כגון 'אתה עכשיו גדול ואנחנו קונים לך שולחן של גדולים לכיתה א" עלולות לעורר חרדה", אומרת חלי ברק שטיין, פסיכולוגית חינוכית מומחית, מחברת הספרים "בגובה העיניים" ו"תקשיבו לי רגע". "הכניסה לכיתה א' היא התרגשות גדולה", מסבירה ברק שטיין, "אך מצד שני מדובר בסך הכל בעוד שלב בהתפתחות. ומה נעשה אם נגמור את כל ההתרגשות בכיתה א'? ככלל, שינויים במנות גדולות אינם מומלצים, ומכיוון שהילד/ה עומד ממילא להתמודד עם שינוי בחייו מעצם כניסתו לבית הספר, אין זה רעיון מוצלח לבצע מהפכה שלמה", מוסיפה ברק שטיין.

"כדאי לעשות רק שינוי קטן בהתחלה", מציעה ברק שטיין, "כמו לסדר פינת ישיבה עם כיסא, אך לא ליצור שינוי מהפכני וכולל בחדר הילדים". בכיתה א', כידוע, לא משתמשים במספר גדול של ספרי לימוד הדורשים מקום גדול, ולכן מומלץ לתת לילד להתרגל לשינוי כשהוא מצוי בסביבתו המוכרת, ומכאן להמשיך בהדרגה בהתאם לצורך. "צריך לזכור שבמסגרת ההכנות לבית הספר הילד מתחדש בילקוט, כלי כתיבה ומחברות, כך שהחגיגיות והטקסיות באות לידי ביטוי ומקבלות אצלו משמעות ואילו האפקט הפסיכולוגי אינו כמותי", אומרת ברק שטיין.

"ברוב המקרים, ובעיקר כאשר מדובר בילדים בכורים, ההורים הם אלה שחווים התרגשות עצומה ורוצים להביע אותה בקניות. ואולם, למרות זאת, מעבר לשינויים פרקטיים נחוצים, אינני ממליצה להפוך לילד את החדר. משהו הדרגתי יעביר לילדים מסר מרגיע של שמירה על פרופורציות. כדאי לחלק את הדברים ולפעול בשלבים, וחשוב ביותר – להתחשב באופיו של הילד. יש ילדים שכל שינוי מערער אותם, ולעומתם אחרים זורמים ביתר קלות".



הילדים מעדיפים את השטיח

למרות שמרבית ההורים מתייחסים לאחד בספטמבר כאל מועד הכרחי לקניית ריהוט חדש לחדר הילדים, הם מודעים לכך שבדרך-כלל אין מדובר בדד ליין, ושאפשר בהחלט לחכות עוד מספר חודשים ואפילו שנה כדי לבדוק מהם הצרכים האמיתיים של התלמיד החדש.

מעצבת הפנים חגית פז, אם לשלושה, סבורה שאין צורך בשינויים דרמטיים לקראת כיתה א'. "התרגשות תמיד קיימת, אבל אני בדעה שהשינויים צריכים לבוא בהדרגה. גולת הכותרת היא בהחלט רכישה של שולחן וכיסא. חשוב לפנות מקום בחדר הילדים, לשולחן או לפחות לאזור שיוגדר מראש, שבו ימוקמו כל האביזרים של בית הספר (ספרים, מחברות, ציוד כתיבה וכו'). זה יוצר סדר וביטחון אצל הילד וגם סוג של בגרות ואחריות, אך בכל מקרה חשוב מאוד להשאיר בחדר כוננית עם צעצועים ומשחקים בהישג יד".

"מניסיוני המקצועי, אומרת פז, "אני יכולה לומר כי הורים רבים נוטים לא אחת להגזים במשקל שהם מעניקים לשינוי הדרסטי הכרוך בכניסה לכיתה א', ואני מנסה להסביר להם שזה לא תמיד מומלץ כי ממילא לאחר כמה שנים (מועטות, יש לציין) הילדים רוצים דברים אחרים".

"אני לא ממש מכירה ילדים בכיתה א' שמכינים שיעורים ליד השולחן – כולם מכינים או ליד אמא או על השטיח הקרוב", אומרת שרית גושן פנטי, אם לארבע בנות. "בגילאים גבוהים יותר, כשמתחילים עם משימות מורכבות יותר של שיעורי בית וכאלה הדורשות להוציא חומר ממחשב, אז כדאי לרכוש שולחן, אבל לא ממש גרנדיוזי, אלא לראות בדיוק מהן הפונקציות הנדרשות. הרבה פעמים רוכשים בכסף טוב פינת עבודה לילד שבסופו של דבר לא ממש משתמשים בה. לכן המלצתי היא לחכות עם הריהוט כי בדרך-כלל לא מדובר רק בשולחן, אלא גם במדפים וזה סיפור שלם ויקר, אז אפשר להתאפק קצת ולחכות עוד שנה שנתיים".



חלק מהחגיגה

אבל יש גם כאלה שממש מחכים לעלייה לכיתה א' ולחגיגה שבריהוט החדר לסטודנט הצעיר. "אנחנו עשינו עם כל הילדים 'חגיגה גדולה' סביב הכניסה לכיתה א'", מספרת מילי רום, אמא לשלושה (תאומים ובת(, "במסגרתה רכשנו שולחנות כתיבה, כיסאות מותאמים, ואף שינינו בהתאם את החדרים. ההכנות היו מדורגות בזמנים: התכנון, הבחירות, ההמתנה… וזאת לכל אורך החופש הגדול (שקדם ליום הגדול). כך בנינו את ההתרגשות ועיבדנו אותה".

"עם התאומים (שעולים לכיתה ד' בשנה הבאה) המעבר לכיתה א' וההתמודדות לראשונה עם הפרדה ביניהם, היוו הזדמנות 'להכריז' על הנפרדות, כך שלתכנון, עיצוב ובחירת פינות העבודה הנפרדות היתה מטרה כפולה. בראייה לאחור, התהליך היה נכון גם מבחינת העיתוי (כיתה א') וגם מבחינת הבשלות להפרדה ביניהם. אגב, הם נשארו באותו חדר ומתברר שזה היה גורם מקל ומפחית חרדה" (החשוב במיוחד בתקופה של מעבר משמעותי כמו המעבר לבית הספר).  

"זו שאלה של טקסים", אומרת דפנה כרמון, אם לשניים. "לבתי הצעירה לא קנינו שולחן לכיתה א' כי היה לה כבר, והאמת היא שבכיתה א' הם לא ממש יושבים ליד שולחן כתיבה. האם צריך? לא בהכרח. אפשר לבחור לציין את הכניסה לבית הספר על-ידי רכישת שולחן ואפשר להסתפק בילקוט".

נושא הטלוויזיה בחדר אינו כה חד משמעי כמו המחשב. בעוד שהמחשב הפך זה מכבר לאביזר בלתי נפרד משולחן הכתיבה בפרט ומחדר הילדים בכלל, הרי שהטלוויזיה עדיין נמצאת מחוץ לקונצנזוס. רוב הדוברים בכתבה הביעו עמדה נחרצת נגד הכנסתה של טלוויזיה לחדר ילדים העולים לכיתה א', אולם אחדים הצביעו על העובדה שגם הטלוויזיה הפכה כבר מזמן לעוד פריט ריהוט אף בחדרים של ילדים צעירים יותר.

בחלק השני של הכתבה: טיפים לישיבה נכונה ליד השולחן ולארגון חדר הילדים לפי הפנג שואי»

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה