חגיגת קניות מחושבת

שנה אחרי שנה אנחנו נדהמים מהתורים האינסופיים בקופות הסופרמרקטים ומהצפיפות הנוראית שפוקדת את הקניונים ואת חנויות כלי הבית והמתנות בשבועות הקודמים לחג הפסח. "מה קרה, מלחמה?", אנחנו שואלים בציניות, כשאנחנו מביטים באנשים שמעמיסים על עגלת הסופר שלהם כמויות מזון שעשויות להספיק לחודשים ארוכים. אבל עמוק פנימה, אנחנו יודעים שגם אנחנו קצת כאלה.

כשחג גדול הולך וקרב, נדמה שהמיתון והאבטלה בארץ הם רק פרי הדמיון. אחרת איך תסבירו את התופעה של רבבות ישראלים הקונים כאילו אין מחר? כשמדובר בחג הפסח – הסובב סביב האירוע החשוב של אירוח ליל הסדר, כמו גם סביב ההיערכות למזון נטול חמץ, לחופשה הארוכה של הילדים ולרכישת מתנות יקרות לקרובים לנו – התופעה בולטת במיוחד. גם אם הקפדנו לחסוך כל השנה ולנהל את הוצאותינו בתבונה, אנו עלולים להרוס את כל עמלנו בתוך חג אחד.

רגע לפני שנישאב אל תוך הוצאות החג, התייעצנו עם כמה אנשים שמבינים בעניין, כדי שלא נשאל את עצמנו בתום החג איך זה קרה גם לנו. אין ספק שחלק גדול מההוצאות הוא בלתי נמנע: אוכל צריך, בילויים לילדים במהלך החופשה הארוכה צריך גם כן, ואפילו אם נצליח להתחמק מהפיתוי של נופש בבית מלון או בצימר, הרי שבסופו של דבר נצטרך למצוא דרכים לתפעל את הזאטוטים המצפים לקצת חופש – ואלה עולות כסף. ניצני האביב דורשים גם ביגוד מתאים, רצוי חגיגי, ולכך נוספות המתנות, כאמור, שמהוות נדבך נוסף בתרבות הצרכנית הכפייתית שלנו. ועדיין לא אמרנו כלום על כך שהשהות הממושכת בבית כרוכה בהוצאות שוטפות גבוהות מהרגיל של חשמל, מים, גז וגם טלפון. עכשיו בואו נראה אם הם יצליחו להרגיע אותנו.

לתכנן את ההוצאות

נחמן לידור, מומחה לכלכלת המשפחה, מחבר הספרים "הדרך אל העושר", "ממינוס לפלוס" ו"המסגרת" (הוצאת יען), מתריע שעלינו להתייחס להוצאות החג בראש ובראשונה כאל משהו מתוכנן, ובטח שלא כאל גורם מפתיע שמתדפק על דלתות ביתנו ומערער את מעמדנו הכלכלי. "רוב המשפחות בישראל אינן מתנהלת כלכלית אלא מתגלגלות", הוא אומר. לדבריו, משפחה ממוצעת בארץ אינה בוחנת הכנסות מול הוצאות או בונה ומבקרת את התקציב שלה באופן שוטף, ובוודאי שלא בחגים. "באופן די מפתיע רובנו מתגלגלים וחיים – שלא כמו במדינות אחרות – על חשבון האוברדראפט. אנחנו אוכלוסייה שנשענת ללא בקרה על עוד ועוד אשראי, כשתופעה זו ייחודית לישראל ומקורה בחוסר תכנון מובהק של התנהלות כלכלית, בעיקר מהסיבה שכאמור אין כל קשר בין ההכנסות להוצאות".

לידור מצביע על כך שאחת ההוצאות הבולטות בישראל בתקופת החגים, אם לא הבולטת בהן, היא בתחום המזון. מדובר אמנם בצורך בסיסי וחיוני, אבל ברור לכולנו שזה לא שבחג אנחנו יותר רעבים. מאין נובעת, אם כן, הנטייה שלנו לקנות בחגים אוכל בהגזמה כה פראית? החג הוא תירוץ, בין אם אנחנו מארחים ובין אם אנחנו מתארחים, כיוון שאורך החופשה המתלווה אליו יוצרת סוג של היסטריה: אנחנו אוכלים יותר, מבשלים יותר ובעיקר – קונים. אבל לידור מזכיר לנו שרגע לפני שנמהר לגהץ את הכרטיס, כדאי שנבדוק מה יש לנו בכיס.

"משפחה צריכה להבין מראש מהי ההכנסה הקבועה שלה, ובהתאם לכך לבנות תוכנית הוצאות. תוכנית כזו תעזור לה ליצור את הגבולות להם היא זקוקה, ולהבין כמה היא יכולה להוציא בחג מבלי לאבד את הראש", אומר לידור. "התכנון מיועד, לפני הכל, כדי למנוע את ההפתעה ולאפשר למשפחה לחשב כמה היא יכולה להוציא לטובת החג". על תכנון שכזה הוא ממליץ בכל ימות השנה, אבל בחגים גדולים, הוא מציע להיערך כבר חודש או חודשיים מראש.



שתפו את הילדים

גורם חשוב בתהליך התכנון שלידור מציין הוא שיתוף הילדים.

"על ההורים לשתף את ילדיהם בגודל התקציב הקיים ולהחליט יחד איתם איך לפלחו לטובת החג, בהסכמה", הוא אומר. איך מפלחים תקציב? גם על כך הוא משיב: "החליטו מראש מהן כלל ההוצאות שאתם מתכננים בחג: חופשה, אירוח, ביגוד ועוד, ואל תשכחו להוסיף גם את הוצאות המשנה. באמצעות הגדרת המסגרת תצליחו למעשה לשמור על גבולות פרופורציונליים".

לידור מדגיש כי מדעי הכלכלה נוצרו מתוך המחסור הקיים, וכי כלל זה עובד היטב גם בחלקת האלוהים הקטנה של כל משפחה בישראל. ברור שיחסר כסף, ברור שנצטרך לוותר ולהתפשר מכאן ומכאן, ולכן בשלב הבא נערוך בנייה של סדרי העדיפויות. משפחה צריכה לחשוב מה חשוב לה ביותר בחג: חופשה בבית מלון, אירוח המשפחה, בגדים חדשים וכו'. במילים אחרות, כדי ליצור סדרי עדיפויות הוגנים עלינו לדרג את כל הרצונות שלנו בחג על פי חשיבותם – מה חשוב יותר ומה פחות – כשאנו נדרשים לפעול, לדבריו, באמצעות "אפקט הצמצום". "עוד לפני שמדברים על מספרים, על כל בני הבית להחליט יחד מהו סדר חשיבות הדברים. לאחר מכן נדע בהחלט לתקצב ביניהם".

אין "סוף עונה"

רבקה אסולין-אורן, מאמנת לכלכלת משפחה מהמכון מאמנים – אימון לפריצות דרך, אומרת כי המשפחה הממוצעת בישראל אינה מרוצה כלל מכמות ההוצאות הרבה שלה בתקופות של חגים. בזמן שבחודש רגיל, לדבריה, עומדת ההוצאה הממוצעת של משפחה מהמעמד הבינוני על 14,800 שקלים, בחודש של חגים ההוצאה עשויה לגדול בסכום הנע בין 3,200 ל-8,000 שקלים. "הכול תלוי בפרמטרים כמו האם מארחים או מתארחים, האם יוצאים לנופש או לא וכו'. ההיערכות לחג כוללת קניות רבות, וכדי להגיע לליל הסדר בלי שההוצאות המרובות ישביתו את שמחתנו, יש להיערך מבעוד מועד".

אסולין-אורן מציעה שבנוסף על תכנון התקציב, נחלק יחד עם המשפחה המורחבת את הוצאות החג. "שתפו את האורחים בהיערכות לחג ובקשו מכולם לקחת חלק בהכנת הארוחה", היא מציעה. "כל אחד יתנדב להביא את מה שהוא טוב בו: תבשיל, קינוח, שתייה וכו'".

ומה בנוגע למתנות? הרי לא נוכל להתארח אצל אנשים ולהיכנס לביתם בידיים ריקות!

לידור פתר את הבעיה בדרך יצירתית, כשהציע למשפחתו להגיע להסכמה שלא קונים מתנות האחד לשני, אלא מסתפקים בשי צנוע כמו פרחים. "זה בהחלט לא יעבוד בלי הסכמה", הוא מסביר את הפלא, אך גם סבור שלא תהיה משפחה שלא תסכים לקחת חלק בהצעה שתפתור אותם מהעול הכבד. ואם בכל זאת אנחנו מחליטים לקנות מתנה, כדאי שהיא תהיה צנועה ובעיקר מתאימה לכיסנו.

בעניין המתנות מציעה אסולין-אורן שנבחר במוצרים שאינם יקרים מדי אך מעניקים התייחסות אישית, ושננסה לבצע את הרכישה מראש. "אל תשאירו את קניית המתנות לרגע האחרון, כי אז תקנו מכל הבא ליד", היא אומרת. שלא כמו במקרה של "סוף עונה", כאן אין טעם להמתין לדקה התשעים. " בסמוך לחג קופצים המחירים, בעיקר של הפירות והירקות, ובנוסף על כך הלחץ של הרגע האחרון לא מותיר פנאי לצרכנות נבונה. כתוצאה מכך אנחנו עלולים להסיר כל רסן תקציבי".

בתכנון הבילויים המשפחתיים עם הילדים, היא קוראת לנו לפנות מקום ליצירתיות. למשל: לבקר במוזיאונים שבהם מתקיימים ימים פתוחים לקהל, ללא תשלום. ביקור בגנים הלאומיים או באתרים אחרים בארץ היא ממליצה לתכנן עם משפחות נוספות, כדי שהחוויה תהיה עשירה ובלתי נשכחת, ובהקשר הקולינארי היא קוראת להצטייד באוכל מהבית. "אוכל מהבית גם טעים יותר, גם בריא יותר וגם חוסך המון".



בגדי המלך החדשים

כולנו מצפים בכיליון עיניים לחופשת הארוכה, כדי שסופסוף נוכל לצאת מהשגרה האפורה ולנפוש, עם הילדים או בלעדיהם. אנחנו רוצים להתרחק קצת ולשכוח מהכל, גם מהלחץ הכלכלי, אבל איך בדיוק עושים את זה כשצריכים להיות מחושבים? "למי שיש כסף ורוצה להשתולל עם חופשה חלומית – אין בעיה", אומר לידור, "אבל למרבית עם ישראל אין את היכולת לממש את החלום. אנחנו חיים בעולם חומרני וכל הזמן מנסים לרצות כלכלית. להורים כיום לא נשאר זמן בין הקריירה לעבודה כדי לחבק, לנשק ולבלות זמן איכות אמיתי עם ילדיהם. זה הזמן להחזיר לילדים את מה שהם אכן צריכים, וניתן לעשות זאת ביצירתיות דרך טיולים בטבע, וגם פיקניקים משפחתיים שחוסכים בתי מלון ומסעדות יקרות". לידור סבור כי גם תכנוני החופשה הקפדניים של בני הבית יסייעו להורה לחזק את הקשר עם הילדים ולהשקיע בהם את הזמן הנדרש.

על הוצאה אחת טרם דיברנו, וזו נוגעת במסורת החג הנפוצה ביותר – להתחדש בחגים. רבים מאיתנו נוהגים לקנות בגדים חדשים, בעיקר לילדים, ולמצוא בהם השראה להרגשה רעננה וטובה יותר. לידור מתריס בנו: "אם יש לכם כסף תקנו, אם אין – בטח שלא תיקחו הלוואה בשביל זה", הוא אומר. "טעמו המתוק של הבגד חולף עובר לעומת טעמה המר של ההלוואה, שנראית כמו נשארת לנצח". כדי שנוכל לקנות ולהתחדש ובכל זאת להישאר בגבולות הסבירים, לידור מציע "להתחדש בקטן". תוכלו, למשל, לקנות חולצה אחת עבור כל ילד, או פריט לבוש אחר, ולוותר על גרדרובה שלמה לכל אחד מבני המשפחה שתשאיר אתכם עם חור ענק בכיס.

חופשת פסח בזיל הזול

כמה עצות לתכנון חופשה משפחתית חלומית מבלי לחרוג מהתקציב:

• ראו בחופשה הזדמנות לבניית יחסים והעמקת שותפות עם ילדיכם.
• ראו בילדיכם שותפים – עשו איתם תיאום ציפיות מוקדם ובררו כיצד הם רוצים לראות את חופשתם.
• בקשו מהילדים לרשום או לצייר שלוש-ארבע בקשות לגבי בילויים בחג וצרפו גם את בקשותיכם,
• הגדירו מראש מה אפשרי מבחינה כלכלית ומה לא.
• בנו תקציב מוגדר וידוע מראש לחופשה, ופרקו אותו לסעיפים לאור הבקשות שעלו בשיח המשפחתי. אל תחרגו ואל תאפשרו הוצאות זולות וספונטאניות.
• פרקו בילויים גדולים לבילויים קטנים והציעו אותם כחלופות לילדים – הילדים זוכרים את החופשה לפי החוויה ולא על פי כמות הכסף שהוצאתם עבורה.
• השאירו זמן גם לעצמכם כהורים, ראו הזדמנות בחופשה כאתנחתא זוגית.
• הימנעו משימוש בכסף כחלופה לזמן השהייה שלכם כהורים עם הילדים. העדיפו פעילויות שאתם יזמתם על פני פעילויות קנויות.
• ראו בחופשה הזדמנות לאימון על יחסים, תקשורת, הקשבה הדדית, ניהול משא ומתן, והעמקת ההיכרות של כל אחד מכם עם שאר חברי המשפחה.
• עשו זאת בעצמכם – ההורים היצירתיים שבכם יוכלו לשלב אפייה או בישול משותף, הכנת אלבום חופשה שבו תכתבו יומן פעילות יומית מלווה בתמונות, ציורים או כל רעיון אחר שתביעו, כשהדגש הוא על שיתוף הפעולה והביחד.
• היו שם עבורם, הקשיבו להם, הביעו רגשות, היו סבלניים, קראו איתם ספר, צפו איתם בתוכנית טלוויזיה שהם אוהבים והיו נוכחים כשהם משחקים במשחקי מחשב. תופתעו לגלות שהילדים שלכם יהיו מרוצים ביותר, ולא פעם יעדיפו בילוי שכזה על פני יציאה מהבית לקניון או לכל מקום ציבורי אחר. בימים כאלה מתאפשר לכם, כמובן, חיסכון כלכלי לא קטן.
• קחו סל מזון בריאות בשילוב מאפים מתוקים שהכנתם יחד עם הילדים, ורדו לגינה הציבורית או הרחיקו מעט יותר לאזורי טבע פתוחים – שדות או פרדסים בקרבת מגוריכם. ההליכה המשותפת בטבע והישיבה בפיקניק מרענן ומרגיע, ייצרו מקום לחיבור עם הטבע ועם הרגשות. בילוי כזה יכול לאוורר יחסי מריבה ומתח בין אחים וליצור התחדשות נעימה לכולכם.

(העצות באדיבות קובי קדם, פסיכולוג, מאמן עסקי ומשפחתי בכיר, מנכ"ל מכון מאמנים – אימון לפריצות דרך).

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה