וגר תינוק עם כלב – חלק ב'
מצפים לילד? אין צורך, ולפעמים לא כדאי, להיפרד מחיית המחמד
היבט פסיכולוגי חשוב
הילי כוכבי, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומחברת הספר "המדריך הישראלי להורים" (בשיתוף עם עמירם רביב) מוסיפה כי לנוכחותו של בעל חיים בבית יש היבט פסיכולוגי חשוב ביותר. "נוכחות הכלב בבית תורמת לדימוי עצמי חיובי של הילד שלצדו", היא מסבירה. "כשהילד מגיע הביתה והכלב מכשכש בזנבו וקופץ לקראתו הילד מרגיש ראוי לאהבה. בנוסף לחיזוק הביטחון העצמי הכלב מאפשר לילד הענקה. הם מחקים באמצעות משחק את התנהגותם הטיפולית של ההורים. הכלב מהווה דמות משמעותית שהילד יכול לדאוג לה ולטפל בה. זו הזדמנות נפלאה עבורו להפקת איכויות טיפוליות מעצמו".
"באופן מופלא וייחודי לכלבים עונה בעל חיים זה על פנטזיה יסודית של אהבה הדדית, המתקיימת ללא קושי גם לנוכח כעסים ותסכולים", מוסיף ד"ר אלון וסרמן, פסיכולוג שיקומי המטפל בסיוע של כלבים. "הכלב הוא חיה של להקה. הוא תופס את המשפחה כלהקתו ומשתלב בה בטבעיות. הילד נתפס בעיניו כחבר חדש בלהקה וכך תופס אותו גם הילד. בעיני התינוק הכלב הוא חלק מהמשפחה והוא מזהה אותו כחבר. תכונותיו האנושיות של הכלב מקלות על תהליך החיבור בינו לבין התינוק. ילד שגדל לצד כלב מרגיש מאוד בנוח לצדו, הכלב נותן לו תחושת בטחון. הוא מחפש את חברתו ולעומת הוריו העסוקים הכלב תמיד פנוי ושמח לשחק עמו. ילדים מרשים לעצמם ללחוש לכלב סודות שהם לא מספרים לאף אחד ובכך הכלב הופך לשותף מלא וייחודי".
כוכבי מעלה פן נוסף של יתרון בהתפתחות לצד כלב. "ישנו גם ההיבט הערכי שבאחריות ובצורך לטפל בכלב כשהילד גדל", היא אומרת. "עצם ההזדמנות לדאוג לכלב ולקבל ממנו אהבה מחזקת מאוד את בטחונו העצמי של הילד".
עם זאת, מזהירה כוכבי מפני הטלת האחריות באופן מלא על הילדים. "אין לצפות מן הילד לטיפול מושלם בכלב. חשוב לזכור שהאחריות על הטיפול בכלב מוטלת על ההורים".
יש ערך נוסף לילד שגדל עם כלבים?
כוכבי: "ילד שגדל עם כלבים נוטה, באופן טבעי, לחשוש מפניהם פחות. מעבר לפחד מפני כלבים, שלרב נחסך ממנו, נוכחות של כלב מסייעת לילד בוגר יחסית להתגבר על הפחד להישאר בבית בגפו. מדובר בילדים בוגרים שחווים חרדות כשהם נמצאים לבדם. ילד כזה, שיש לו כלב, נעזר פעמים רבות בנוכחות הכלב לצדו. הוא כבר לא מרגיש בודד וכך מצליח בהדרגה להתגבר על פחדיו".
מה צריך לעשות הורה שילדו חושש מפני כלבים או כזה שחושש מפני כלבים בעצמו?
כוכבי: "הדבר הראשון שצריך להבהיר הוא שפחד מפני כלבים הוא תופעה נורמלית כשהיא מופיעה ברמות סבירות. חשש טיפוסי מפני כלבים אינו צריך להדאיג הורים. זו תופעה טבעית שאמורה לחלוף מאליה. המצב מתחיל לעורר דאגה כשיש השלכות מעשיות על חייהם של הילדים בעקבות הפחד מפני כלבים. אם הילד מסווג את הילדים בגן לפי מי שיש לו או אין לו כלב בבחירה אצל מי לבלות שעות משחק אחר הצהרים, אם הילד נמנע מהגעה לגן המשחקים כי נמצאים שם כלבים ועוד. אך אם הילד מתפקד כרגיל לצד חששותיו אין צורך 'לתקוף את הנושא חזיתית'".
ואם הפחד מפני הכלב משבש את אורח חייו של הילד?
כוכבי: "נתחיל בכך שלא לוקחים כלב הביתה כדי לרפא ילד מפחד מפני כלבים. לא כל משפחה מתאימה לטיפול בכלב וההחלטה לשלב כלב בבית צריכה להגיע ממקום של רצון בכלב ולא מתוך צורך במזור. לעיתים החרדות של הילדים באות ב'ירושה' מההורים וכל תגובה קיצונית לנוכחות כלב מקרינה את הפחד כלפי הילדים. ההורה צריך ללמוד למתן את תגובותיו ורק אז ניתן יהיה לצפות לכך מן הילד".
ומה כן לעשות?
כוכבי: "ישנם הורים המודעים לחרדות ילדם ומתוך 'כבוד לפחד' חוצים את הכביש כשהם מבחינים בכלב במורד הרחוב. צריך להכיר את טבעה של החרדה. פחד הוא תופעה 'גלית', היא מגיעה לשיא ורק ממנו ניתן לחוות את הרוגע והזיכוך. הימנעות ממפגש עם כלבים היא התחמקות מן הבעיה ועלולה לקבעו למשך שנים רבות. היא אינה מאפשרת את ההגעה לאותו שיא ואת ההתפכחות, שניתן לחוות אחריו. כדאי לייצר בהדרגה מפגשים קצרים עם כלבים ולהראות שהם מסתיימים בשלום. אפשר להתחיל ממעבר על מדרכה לצד כלב רגוע ועצל ולהתקדם לחשיפת הילד למפגש מבוקר בו הוא יוכל אף להושיט יד וללטף את הכלב. המפגשים הראשונים צריכים להיות קצרים על מנת לאפשר לחרדה להתרחש ולחלוף, ובהדרגה ניתן להאריך את המפגש".
"חשוב לבחור כלב מתאים לחשיפה במפגש מן הסוג הזה", מוסיף הסינג. "צריך להימנע מגורים במצבים האלה. הם חמודים אך נשכניים והתנהגותם אינה צפויה. כלבים בהירים מעוררים פחות חרדה מכלבים כהים וכדאי לבחור כלב רגוע ונינוח על פני כלב נלהב, שחיבתו לילדים עלולה לגרום לו להתלהב, לקפוץ על הילד ולהבהיל אותו".
הסינג מדגיש כי "אם ההורה אינו מצליח להתגבר על פחדיו האישיים או אינו מצליח לעזור לילדו להתגבר על פחדיו חשוב לפנות לעזרה מקצועית ולשחרר את הילד מעול החרדה".
הכנה ללידה
פחד מפני כלבים הוא רק צד אחד בחשש של רבים המעוניינים באימוץ כלבים. מן הצד השני ניצב החשש הטבעי מפני מותו של הכלב והדרך בה ייאלץ הילד להתמודד עם המצב. אז איך מתמודדים עם פטירת כלב ושברון הלב שחווה המשפחה?
"מעניין לגלות שיש רבים הנמנעים מראש מלקיחת כלב בשל החשש מפני ההתמודדות עם פטירתו" אומר וסרמן. "פטירת כלב היא דווקא הזדמנות להכיר את מושג המוות, להתמודד עם האובדן, לערוך הכנה רגשית ולהתחזק לקראת מצבים קשים עוד יותר בחיים".
כיצד ניתן להקל על הילדים עם מותו של הכלב?
וסרמן: "יש המתאבלים לעומק ויש הממהרים להמשיך הלאה ואף מאמצים מיד כלב חדש. אני באופן אישי לא ממליץ למהר ולמצוא תחליף לכלב, אלא לאפשר את חווית האבל ולקיים פרידה. כדאי לדבר עם הילדים ולאפשר להם לבטא רגשות באמצעים שונים המתאימים לגילם ולכישוריהם כמו כתיבה וציור. בארץ, על פי חוק, יש לקבור כלב בבית קברות לחיות. טקס הקבורה יכול להוות הזדמנות לביטוי עבור המשפחה, לאלו המרגישים שהביטוי הטקסי מתאים להם".
לא רק מוות הוא שיקול בנוגע לאימוץ כלבים, גם מצב של לידה, בעיקר לידה של תינוק חדש. אם אנחנו מחשיבים את הכלב כבן משפחה לכל דבר כיצד עלינו להכין אותו לבואו של חבר המשפחה החדש?
"את ההכנה לבואו של התינוק אסור להשאיר ללידה, אלא להתחיל בה כמה חודשים קודם לכן, בסביבות החודש השישי להריון", ממליץ הסינג. "חשוב להגדיר מראש את כל השינויים באורח חייו של הכלב, כולל האיסורים החדשים שיחולו עליו, וליישמם מבעוד מועד על מנת שהכלב לא יקשור בין ההגבלות להגעתו של התינוק. אם ההורים מתכוונים להגביל את הכניסה של הכלב לאזורים מסוימים בבית או לשהות בחצר בלבד, יש להרגיל את הכלב לשינוי כמה חודשים מראש. אם יהיה אזור לאוניברסיטה עבור התינוק, שיהיה מחוץ לתחום עבור הכלב, מומלץ להקים בו את האוניברסיטה מראש ולחנך את הכלב שלא להתקרב למשטח באמצעות אמירות נחושות ותקיפות".
הסינג עצמו הוא בן שלישי מבין ארבעה בנים להוריו. הוא מספר על חוויית הילדות של הפיכה לאח גדול באנאלוגיה לתחושת הכלב המקבל תינוק רך הביתה. "אני זוכר, שביום בו אמא שלי הביאה את אחי הקטן מבית החולים היא חילקה לכולנו סוכריות על מקל. הצ'ופר הקטן הזה הפך לכולנו את החוויה למתוקה. בדומה לנו גם הכלב ייהנה מצ'ופר מתאים כמו עצם עסיסית כדי לקשר את בואו של התינוק עם חוויה חיובית", הוא אומר.
"אפשר לוודא שהמפגש של התינוק עם הכלב ייערך מחוץ לכניסה לבית ושניהם יחד ייכנסו לטריטוריה הביתית", הוא מוסיף. "אבל חשוב לזכור שבתפיסה המודרנית של הכלבנות ככל שהלהקה גדולה יותר לכלב יותר טוב, כך שהצטרפותו של התינוק ללהקה היא בעצם חדשות טובות עבור הכלב".
ומה לגבי הצורך לגונן על התינוק?
הסינג: "חשוב לא להרחיק בצורה מוגזמת את התינוק מהכלב ולאפשר להם מידה מבוקרת של אינטראקציה. התנהגות של הרחקה עלולה לשדר לכלב שהילד תפס את מקומו. אני מכיר את החשש של הורים טריים מפני ליקוק של הכלב, אבל המפגש יכול להיות מבוקר ופרט לכך, גם אם לשון של כלב זה אולי לא הדבר הכי בריא בעולם, יש נשיקות של הדודות שיכולות להיות הרבה פחות בריאות".
"לא קורה שום דבר אם הכלב מלקק את הילד", מוסיף פרוידנטל. "הקליטה של התינוק, תוך הענקת תשומת לב לכלב, היא חשובה. יש לאפשר לכלב להיות בסביבתו לרחרח אותו ולהתוודע אליו".
יש סכנה בהתנהגות תוקפנית של הכלב כלפי הילד?
פרוידנטל: "אני אישית לא נתקלתי בשום בעיה של תוקפנות. החששות של ההורים בהיבט זה מתבדים והם חוזרים אלי עם תגובות נפלאות. חשוב, כאמור, שלא להתעלם מן הכלב ולא להזניחו עם הגעת התינוק אך יש לזכור כי תינוק שזה עתה נולד אינו מהווה איום על כלב. עד לשלב בו הילד מתחיל לזחול ולפלוש לטריטוריה עוברת תקופה שבמהלכה הכלב מתוודע לתינוק כאל חלק מן הלהקה".
ובכל זאת, כיצד מזהים אצל כלב נטייה לתוקפנות?
"כלב לא הופך את עורו ביום בהיר אחד", אומר הסינג. "ישנם סימנים מקדימים שניתן לזהות באמצעותם נטייה לתוקפנות עוד הרבה לפני שמצטרף תינוק למשפחה. התנהגות תוקפנית בשעה שמתקרבים לקערת האוכל במהלך ארוחתו, גרגור, חשיפת שיניים או רכושנות, אלו הם סימנים לכלב שלא מבין את מקומו ב'להקה' וחסרים לו גבולות ברורים. במקרה כזה יש לפנות למאלף מקצועי ולטפל בבעיית התנהגות של הכלב מוקדם ככל הניתן".
מתוך: מגזין הורים וילדים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה