הרברט סמואל למאמינים

יונתן רושפלד גאון. נכון, אומנם מי שהעיד על כך היה הוא בעצמו, אבל בתכלס אי אפשר שלא להסכים איתו. הבנאדם גאון, יש לו הבנה גדולה באוכל (וגם באנשים, ואפילו לא פחות) והוא גם היחידי מבין ארבעת השופטים החביבים של "מאסטר שף" שמסרב להתחנף למתמודדים, קוטל אותם ולא מתחשב בטראומות הילדות שלהם. תשאלו את המתמודד הבלונדיני ההוא שגדל בחדר אחד עם 800 ילדים באשקלון – מחמאה אחת מרושפלד שווה אלף "מדהים" של מיכל אנסקי.

אחרי שלוש מסעדות, רושפלד פתח לאחרונה בהרצליה יחד עם האחים עירית ועדי לבית שטראוס מסעדה כשרה, הנושאת את אותו השם של אחותה הלא כשרה בתל־אביב. "הרברט סמואל" התל־אביבית מוקפדת, מדויקת, נעימה, וכן, ישנו בה סלט העגבניות המיתולוגי שעדיין אף אחד לא מצליח לשחזר. האם הכשרה מצליחה לעמוד בסטנדרטים?

לקחנו איתנו בשלנית דתייה, שמעריצה את רושפלד הטלוויזיוני, הגם שמעולם לא טעמה ממאכליו. לצערה הוא לא נכח באותו ערב במסעדה (מה שהציל אותו מלהצטלם מחובק איתה). והאוכל? טרי מאוד, בכך אין ספק. יצירתי? ובכן, לא ממש. יוצא דופן? בהחלט לא. פילה בקר עם משהו טיפה שונה, ניוקי ערמונים או דג ים עם כורכום ועגבניות הן מנות שטעמנו, בצורה זו או אחרת, בעשרות מסעדות אחרות. כה התאכזבה הבשלנית הדתייה מחוסר המעוף, עד שהתקשתה לספק תירוצים להגנתו, וכל שנותר לה היה למלמל "אולי זה מפני שהוא לא נמצא כאן הערב". היא, כנראה, תמשיך להסתפק בלהעריץ אותו ב"מאסטר שף".