"גוף שלישי", גרסת המציאות: כל מה שצריך לדעת על פונדקאות

פונדקאות | צילום: Gettyimages
פונדקאות | צילום: Gettyimages

מי פונה לפונדקאות ואיך התהליך מתבצע, מה לעשות אם לא נמצאה פונדקאית מתאימה בישראל, ומה חשוב לדעת, כשהאופציה לעבור את התהליך בחו"ל עומדת על הפרק? ד"ר אלי גבע, מומחה לפוריות, עונה על הכל

88 שיתופים | 132 צפיות

הליך פונדקאות נועד לזוגות או ליחידים וליחידות שמבקשים ומבקשות להביא ילדים לעולם, אך אינם יכולים להרות. כאשר מדובר בבעיה על רקע איכות הזרע או הביצית (או מחסור באחד מהם), ניתן לנסות להרות בעזרת תרומת ביצית ו/או תרומת זרע.

>> נעם חורב הפך לאבא וחושף את השם היפה שבחר לבתו

אולם, ישנם מקרים אחרים בהם הקושי הוא נשיאת ההריון. לעתים, הרקע הוא ניסיונות חוזרים ונשנים שהסתיימו בהפלות, או ניסיונות שלא הובילו להריונות כלל. סיבות אחרות לאי היכולת לשאת היריון, יכולות להיות קשורות במצב רפואי של האם המיועדת, כמו למשל היעדר רחם, או בעיות שונות ברחם. גם מחלות רקע, מחלות עבר או תרופות קבועות, עלולות למנוע מהאישה לשאת היריון באופן בטוח לה ולעובר.

לעיתים, הסיבה לחוסר היכולת להרות קשורה בסיבוך רפואי שאירע בלידה קודמת או בהריון קודם. גם במקרה של הורים מיועדים שהם זוג גברים, כמובן, אין מלכתחילה אפשרות להריון. עבור כל אלה, פונדקאות היא הפתרון שמאפשר להביא לעולם ילד/ה ביולוגי/ת של שני ההורים, או לפחות של אחד מהם.

פונדקאות | צילום: gettyimages
פונדקאות | צילום: gettyimages

הזכאות לפונדקאות

יש לציין שעבור זוגות ישראלים שעוברים תהליך פונדקאות, חייב להיות קשר גנטי בין הילוד לבין אחד/ת מההורים לפחות. כלומר, על מנת שבני הזוג יוכרו בישראל כהוריו החוקיים של ילוד שילדה פונדקאית, עליהם להוכיח כי אחד/ת מהם הינו/ה הורה ביולוגי של הרך הנולד. כמו כן, לרוב, נדרש כי ההורה השני יהיה מוכר כבן או כבת הזוג של ההורה הביולוגי/ת, לצורך אימוץ חוקי של הילוד. לכן, תהליך ההפריה, שמתבצע במעבדות להפריה חוץ גופית (IVF), צריך להתבצע באמצעות הזרע של האב המיועד ו/או באמצעות ביצית של האם המיועדת.

ניתן להשתמש בתרומת זרע או בתרומת ביצית, אך לא בשניהם יחד. כלל זה תקף גם לגבי זוגות שעוברים תהליך פונדקאות בישראל וגם לגבי זוגות שעוברים תהליך פונדקאות בחו"ל; חשוב לזכור שגם אם ההריון מתנהל מחוץ לגבולות ישראל, ההורים עדיין יזדקקו להכרה ישראלית בכך שהם הוריו החוקיים של הילוד.

במקרה של אב יחידני או אם יחידנית, עליהם להוכיח כי הם עצמם בעלי קשר גנטי לתינוק/ת. נזכיר שתהליכי פונדקאות מתבצעים תמיד על בסיס של הפריה חוץ גופית. כלומר, העוברים נוצרים במעבדה ורק אז מועברים לרחם. זאת בניגוד לתהליך התעברות טבעי, שבו העובר נוצר במפגש של זרע וביצית בתוך גוף האישה (בחצוצרה). הסיבה לכך שהתהליך תמיד מתחיל בהפריה חוץ גופית, היא שהפונדקאית שתישא את העובר, איננה יכולה בשום אופן להיות אימו הביולוגית. לכן יש צורך להפקיד ברחמה עובר שנוצר מביצית של אישה אחרת (האם המיועדת או תורמת ביצית), דבר שמתאפשר רק בהפריה חוץ גופית.

פונדקאות ישראלית בחו"ל

מדוע ישראלים רבים בוחרים לעבור תהליך פונדקאות בחו"ל? עקרונית, ניתן לעבור תהליך פונדקאות בישראל בעזרת פונדקאית ישראלית. אולם, בפועל מספר הפונדקאיות בישראל מצומצם ביחס להיקף ההורים המיועדים, הזקוקים לפונדקאית. לכן לא כל ההורים המיועדים מצליחים למצוא פונדקאית מתאימה. חלקם מעדיפים מראש לפנות לתהליך בחו"ל על מנת להפוך להורים בזמן קצר יותר, לנוכח העובדה שגם בחו"ל ניתן לעבור תהליך פונדקאות בטוח, תחת פיקוח רפואי איכותי ובאופן מוסרי ששומר על הזכויות של כל המעורבים. ישנם גם ישראלים שפונים לפונדקאות בחו"ל מסיבות ביורוקרטיות אחרות.

למה כדאי לשים לב כשחושבים על פונדקאות בחו"ל? ההיבט הרפואי חשוב יותר מהכל. כשמבצעים הליך פונדקאות בחו"ל כדאי לעשות זאת בעזרת רופא/ים ישראלי/ם וכך להבטיח ככל הניתן סטנדרט רפואי ישראלי ותקשורת טובה בכל הקשור לבריאות הפונדקאית והתפתחות ההריון. כמו כן, לאלה הזקוקים גם לתרומת ביצית, או לתרומת זרע, כדאי לבחור בשירותי פונדקאות שמציעים גם את האפשרות הזו. כך אפשר להימנע מהתנהלות מסורבלת מול גורמים מרובים. כמו כן, במקרה של תרומת זרע או ביצית חשוב מאוד לבצע בדיקה גנטית מקיפה ביותר של התורם/ת.

עוד נושא חשוב הוא משך הזמן שיש להמתין בחו"ל אחרי הלידה. בחלק מהמדינות, זוגות ישראלים נדרשים להמתין שבועות ארוכים ואף חודשים עד שמתקבל אישור לצאת עם הילוד מהמדינה בה נולד ולהיכנס איתו לישראל. אולם, ישנן מדינות אחרות שבהן ישראלים יכולים כיום לבצע הליכי פונדקאות, להירשם כהורים של היילוד כבר בבית החולים ולחזור איתו לישראל ימים ספורים אחרי הלידה. עובדה זו מקלה מאוד על ההורים הן במובן הלוגיסטי והן במובן הכלכלי.

לגעת ברגש

ההחלטה לבחור בהליך פונדקאות בכדי להפוך להורים מלווה לעתים בהתלבטות וחששות. חלק מהזוגות מגיעים להחלטה לאחר טיפולים ממושכים, אכזבות וציפייה ארוכה שעוד לא התממשה. גם זוגות שידעו מראש שיצטרכו פונדקאית, מגיעים לתהליך עם חששות ושאלות: איפה לעבור את התהליך? איך לבחור את הפונדקאית? מי הרופא שילווה אותנו? איך ניתן לעקוב אחר ההיריון ולסייע לפונדקאית כדי להבטיח ככל האפשר תינוק/ת בריא/ה? המתח סביב ההליך עלול להיות משמעותי ועל כן, חשוב להיות מלווים ברופא/ה עם רגישות, סבלנות ואמפטיה. חשוב גם לדעת להתאים לכל זוג את הפונדקאית המתאימה ולעזור להם לשמור על מערכת היחסים איתה. על הצוות המלווה כולו, להכיל את הרגשות הצפים במסגרת ההליך, על מנת להקל על הזוגות ולשמור על הליך רגוע ובריא.

ד"ר אלי גבע | צילום: יח"צ
ד"ר אלי גבע | צילום: יח"צ

הכותב הוא ד"ר אלי גבע, מומחה בפוריות ובהפריה חוץ גופית