הכי טובות בטלוויזיה – חלק ג'

רשימה של כמה מהסדרות המרתקות והמצחיקות ביותר ששודרו בארץ
מצוירים
סאות' פארק South Park – נפיחות בפריים טיים
תחשבו על הדבר הכי מצחיק, נוראי, שחור ומאקברי שאפשר לעשות. עכשיו תחשבו שארבעה ילדים מצוירים בני שמונה מיישמים אותו – כנראה שחשבתם סאות' פארק. הסדרה הסאטירית הזו צוחקת בבוטות ובוולגריות שנונה על כל מה שכולל את אזור ארצות הברית וקנדה (בדגש על כמה קנדה דפוקה), פוליטיקה, אקטואליה עולמית ואפילו מערכת יחסים הומוסקסואלית בין השטן בכבודו בעצמו לסדאם חוסיין… בקיצור- אם אתם יודעים לצחוק על העולם ועל עצמכם – חובה לצפות בה.
מדד הסקס: אמא של קרטמן היא גם אבא שלו – ככה שאם זה לא סקסי, אנחנו לא יודעים מה כן.
פרק שאסור להחמיץ: אחד הילדים חולה באבעבועות וההורים רוצים שכולם יהיו חולים אז הם שולחים אותם לשחק במשחק "לירוק לבלוע" – החולה יורק להם לפה והם צריכים לבלוע את הרוק תוך כדי, כדי להידבק במחלה.
הכי טוב בה: חוסר המצפון של יוצרי הסדרה – לרדת על כולם מכל הכיוונים.
הכי גרוע בה: לעיתים עוברים קצת את הגבול, אבל צריך להודות שזה עדיין מצחיק.
הזווית הישראלית: קייל, אחד הילדים – הוא ילד יהודי שסופג קללות מחברו השמן והגזען קרטן.
למה אתם חייבים לצפות בה: כדי לצחוק עד שתכאב לכם הבטן.
מה תיקחו ממנה הביתה: הבנה שגזענות זה לא תמיד דבר רע – וברוב המקרים זה פשוט מבדר.
משפחת סימפסון – אם כל המצוירות
העלילה: סיפורה של משפחת סימפסון: הומר, מאר'ג, בארט, ליסה ומגי, המשפחה הכי צהובה בטלוויזיה. סאטירה אמריקנית מצוינת, שבדרכה שלה אינה מהססת לפגוע בפרות הקדושות של אמריקה. הסדרה שהחלה לפני כעשור רק מוכיחה שסדרות מצוירות טובות לעולם לא יחלפו מהעולם, בעיקר בשל העבודה שכל פרק פשוט יותר טוב מקודמו.
מיועדת לסוג הצופים: צהובים, שחורים וזורקי חזיזים.
מדד הסקס: לא קיים. מסתבר שקיים טאבו אפילו בסדרה מצוירת סאטירית.
פרק שאסור להחמיץ: "משפחת סימפסון- הסרט" סרט קולנוע שהוא בעצם פרק באורך מלא.
הכי טוב בה: המסר החתרני והנוקב מבעד לדמויות המצוירות והעובדה שהיא תמיד מתחילה בנושא אחד ומסתיימת בנושא שונה לגמרי. איך הם חושבים על זה?
הכי גרוע בה: פרקי ליל כל הקדושים- ספיישל ובו קטעי מתח מצוירים של הסדרה. אפשר לוותר.
הזווית הישראלית: קראסטי הליצן, אחת הדמויות הבטלניות והנוכלות – מסתבר שהוא, איך לא- יהודי!
למה אתם חייבים לצפות בה: כדי לנסות להבין איך דמויות צהובות יכולות לחיות כל כך הרבה שנים בלי לגדול.
מה תיקחו ממנה הביתה: את הרצון העמוק להיות בארט – בכל אחד מאיתנו יש את הבארט הקטן הזה שרוצה לעשות נזק.
איש משפחה – ממש לא איש משפחה
יצירת מופת שזכתה בפרס ה"אמי". העלילה עוסקת בחייהם של משפחת גריפין. פיטר, אב המשפחה הוא שילוב מנצח של בארט והומר סימפסון: רוב היום שותה בירה ועושה שטויות. לויס היא אשתו של פיטר והדמות האחראית במשפחה. מג גריפין – כמו בסרטים האמריקאיים, היא הדמות שחייבת לעשות מהפך – שאר הדמויות בסדרה, במיוחד פיטר, לועגות לה בגלל המראה החיצוני שלה וחוסר היכולת לפתח קשרים חברתיים. כריס גריפין הוא הגרסה המוקטנת של פיטר. סטואי גריפין היא בדיוק כמו מגי סימפסון – רק במקום מגי שיורה במיסטר ברנז, לפנינו תינוק גאון שרוצה להרוג את לויס ולהשתלט על העולם, ואחרון – בריאן גריפין הוא חצי כלב, חצי אדם.
מדד הסקס: נפקד.
פרק שאסור להחמיץ: הפרק אשר פותח את העונה השישית – מחווה קורעת מצחוק לסרט מלחמת הכוכבים.
הכי טוב בה: הכלב המדבר בריאן – פשוט גאוני.
הכי גרוע בה: התקופה שבה הסדרה ירדה מהמסכים עד לקאמבק בשנת 2005.
הזווית הישראלית: בדיחות שחורות על יהודים זה משהו שתמיד משעשע.
למה אתם חייבים לצפות בה: כי הם יודעים טוב יותר מכל אחד אחר לרדת על סרטים ועל תוכניות טלוויזיה מתחרות.
מה תיקחו ממנה הביתה: כמו שיש סוסים שמדברים עברית, יש גם כלבים שמדברים אנגלית.
קומדיה / סיטקום
אריזה משפחתית – היו זמנים
העלילה: אריזה משפחתית היא קומדיה על משפחה שחורה בשיקאגו בשנים שבין 89-98, שהעלתה את רמת הסיטקומים בכמה רמות. משפחת וינסלו, אחת המשפחות הכי מצחיקות בטלוויזיה כוללת אבא שוטר, אמא עקרת בית, בת מוצלחת, בן קצת פחות, דודה, אחיין וסבתא. ולא, זה לא בית טיפוסי של רוסים. אבל כמובן הכי זכור הוא השכן שהמציא מחדש את המילה חנון – סטיב ארקל, שמאוהב עד כלות בבת המשפחה, לורה.
מיועדת לסוג הצופים: כל המשפחה וחברי הקו-קלס-קלאן.
מדד הסקס: יש יותר בסרט הודי.
פרק שאסור להחמיץ: קרל, האבא, חולם שלורה וסטיב מתחתנים בכל פעם שהוא מנשק אותה היא נכנסת להריון.
הכי טוב בה: סטיב ארקל, שהפך להיות הגורו של החננות בעולם הזה והבא.
הכי גרוע בה: אולי במבט לאחור היא הצחיקה אותנו יותר מדי אבל, היי, פעם היינו יותר טיפשים.
הזווית הישראלית: למה אתם חייבים לצפות בה: כדי להיזכר בדברים הקטנים שגרמנו לנו פעם לצחוק.
מה תיקחו ממנה הביתה: תחפושת לפורים בתור סטיב ארקל.
סיינפלד
סדרת המופת הכי מפורסמת בעולם. נונסנס איכותי במיטבו.
מדד הסקס: בפרק "ההתערבות" עורכת הרביעייה התערבות בשאלה מי יכול להחזיק זמן רב יותר מבלי לקיים יחסי מין. בנוסף, באחד הפרקים איליין מתוודה בפני ג'רי שזייפה אורגזמות בזמן ששכבו.
פרק שאסור להחמיץ: "הנאצי של המרק" – מבוסס על סיפור אמיתי. בפרק מסופר על מסעדה שמגישה את המרקים הטובים ביותר, אך צריך להזמין את המנה בצורה ספציפית, כי אחרת הלקוח יוצא בבושת פנים מהמסעדה מבלי שהוגש לו מרק.
הכי טוב בה: הדברים הקטנים ולכאורה חסרי משמעות שמתרחשים אצל כולנו וזוכים להבלטה מיוחדת.
הכי גרוע בה: הפרקים קצרים מדי.
הזווית הישראלית: ג'רי סיינפלד הוא יהודי שאף התנדב בנעוריו בקיבוץ ולאחרונה אף ביקר בארץ וזכה לכבוד מלכים.
למה אתם חייבים לצפות בה: כי תקבלו גישה קצת יותר קלילה לחיים.
מה תיקחו ממנה הביתה: את השנינות שבדברים הקטנים.
חברים – Friends
העובדה שה-DVD של רייצ'ל, מוניקה, פיבי רוס, ג'ואי וצ'נדלר עדיין נמכרים בעולם בכמויות מטורפות אומרת הכל. התבגרנו איתם, צחקנו איתם. אוהבים אותם.
מדד הסקס: מתח מיני גבוה כל הזמן, אבל מצד שני, הסדרה קצת א-מינית, כיאה לכזו ששודרה בפריים- טיים.
פרק שאסור להחמיץ: הפרק האחרון – רק אחרי צפייה בו באמת לומדים להעריך את הסדרה באמת.
הכי טוב בה: ידעה לשלב בין קומדיה מצוינת לדרמה מרגשת.
הכי גרוע בה: שהתוכנית ירדה מהמסכים. נשארנו עם טעם של עוד ואנחנו מתגעגעים!
הזווית הישראלית: דייוויד שווימר היהודי (רוס גלר) היה חבר של מילי אביטל שלנו.
למה אתם חייבים לצפות בה: כבר מהפרק הראשון אתה מתחבר לדמויות ובמקביל לא מפסיק לצחוק לשנייה. מתחרה רצינית מול סיינפלד על התואר "הקומדיה הטובה ביותר בכל הזמנים".
מה תיקח ממנה הביתה: אין כמו שכנים (וחברים) טובים. נו, ועכשיו ברצינות – את רייצ'ל לגברים ואת ג'ואי לנשים, כמובן.
מופע שנות ה 70' – להיפים מתבגרים
העלילה: קומדיה נפלאה שמתארת את חייהם של חבורת צעירים בשנות ה-70'. אהבות, תככים ומזימות בתקופה שסמים היו חלק מהחוק. טוב, האמת בלי כל הקטע של תככים ומזימות- רק סמים והרבה הומור טוב ושנון.
מיועדת לסוג הצופים: מגיל 15 ועד בכלל .
מדד הסקס: כל הזמן באוויר, או כמו שאומרים בארה"ב – ב- High…
פרק שאסור להחמיץ: החבורה יוצאת לקמפינג ליד האגם וכמעט מחמיצים את טקס סיום הלימודים.
הכי טוב בה: להיזכר ולקנא בשנות ה-70 המופלאות והחופש הבלתי נגמר.
הכי גרוע בה: שנגמרה הסדרה.
הזווית הישראלית: אין, כנראה שהיינו עסוקים אז במלחמת יום כיפור או בסמים קלים.
למה אתם חייבים לצפות בה: דרך מצוינת להרגיש צעירים וחופשיים.
מה תיקחו ממנה הביתה: איזה כיף אם העולם היה מתנהג כמו בשנות ה 70'.
דרמה / קומדיה
סקס והעיר הגדולה
חיי ההוללות של קארי, שארלוט, מירנדה וסמנתה מהעיר הגדולה ניו-יורק היו מודל לבנות התל-אביביות עד לפני כמה שנים. ההצלחה המטורפת של הסדרה יצרה סרט שיופיע בקרוב בכיכובן של הבנות.
מדד הסקס: נו, מה נראה לכם?
פרק שאסור להחמיץ: עונה 2 , פרק 15- קארי מבינה שהיא מאוהבת יותר במשפחה של חבר שלה, מאשר בחבר שלה.
הכי טוב בה: הדיאלוגים הסופר-שנונים בין הבנות.
הכי גרוע בה: דביקה מדי וקיטשית בחלק מהפרקים.
הזווית הישראלית: איוון הנדלר שמשחק את הארי גולדנבלט הוא יהודי קירח וכשר למהדרין.
למה אתם חייבים לצפות בה: הגברים – כדי להתחבר לצד הנשי. הנשים – כי זה פשוט הנאה צרופה, ומדי פעם תוכלו לקבל גם כמה תובנות חדשות.
מה תיקחו ממנה הביתה: התשובה לסרט: "מה נשים רוצות".
אחר
בברלי-הילס 90210
סדרת הדגל לרשת הכבלים שרק הגיעה לארץ בתחילת שנות ה-90. ההתבגרות של דילן, ברנדון, אמנדה, קלי והשאר בקליפורניה העשירה שהייתה נראתה פעם כל כך רחוקה, דווקא מזכירה את החיים של הילדים הצפונבוניים מצפון ת"א, משמריהו, מסביון ומשאר השכונות העשירות בארץ.
מדד הסקס: כשקלי מתגלגלת על המיטה בשיר הפתיחה – זה סקסי. לא?
פרק שאסור להחמיץ: הפרק שבו דונה סוף-סוף מאבדת את בתוליה.
הכי טוב בה: הביאה לנו את שנון דוהרטי היפהפייה, שאחרי פרישתה מהסדרה התנסה בכל מיני פרויקטים מאוד שובבים.
הכי גרוע בה: הידרדרה לרמת הטלנובלה. יותר מדי פוריטנית.
הזווית הישראלית: גבריאל קרטריס בתפקיד אנדרה צוקרמן היהודיה. בנוסף, היהודים היום מציפים את בוורלי ואת קליפורניה בכלל.
למה אתם חייבים לצפות בה: כדי להיזכר בגעגועים בשנות העשרה שלכם.
מה תיקחו ממנה הביתה: לא משנה כמה חיקויים ישראלים יקומו – אין כמו המקור.
זינה הנסיכה הלוחמת
ימי האמזונה מערוץ 3 היה הדבר החם ביותר על המסך הקטן בעשור שעבר. מדובר בלוחמת חופש בזמן יוון העתיקה (ובכמה פרקים גם באזור רומא וארץ ישראל), שידעה איך להרוג אלילים יווניים. לצידתה לחמה אמזונה לסבית קטנה ומדהימה שביניהן שורר תמיד איזה שהוא מתח מיני. בקיצור, כמו אריק ובנץ, רק עם הרבה מכות.
מדד הסקס: לא חסר, כמובן בעירבון מוגבל – עם כמה סצנות לסביות מרוממות נפש (בסדר גודל של שנות ה-90 המאוחרות), וכמובן אקטים סוערים עם אלילים יווניים.
פרק שאסור להחמיץ: גם לה זה הגיע – הפרק בו צלבו אותה גרם גם לגבריים בינינו להזיל דמעה.
הכי טוב בה: יש בה כל מה שגברים צריכים, חוץ ממכוניות.
הכי גרוע בה: פרקים של נסיעה בזמן להווה וגלגול נשמות. כאילו שזה יכול לקרות.
הזווית הישראלית: מסעות הצלב. יותר ישראלי מזה- אין.
למה אתם חייבים לצפות בה (והפעם לגברים): בחורה, בגדי עור צמודים, קריאות מלחמה שנשמעות כמו גניחות. זה מסכם את זה, לא?
מה תיקחו ממנה הביתה: פמיניזם טהור.
מתוך מגזין MAXIM