מ"חתונמי" לחיים האמיתיים: מה הסיכוי באמת להתאהב ממבט ראשון?

יום האהבה כבר כאן, ואיתו חוזרות השאלות הגדולות: האם אהבה ממבט ראשון באמת קיימת? איך אפשר למצוא זוגיות בעידן הדיגיטלי? והאם המוח שלנו בכלל בנוי לאהוב אדם אחד לכל החיים? למזלנו, המדע כבר מצא תשובות לשאלות האלה – וכנראה שהן לא בדיוק מה שחשבנו. הגיע הזמן לגלות מה באמת עומד מאחורי הרגש הכי מסקרן בעולם.

>> תנו לנו את האש: כך תחזירו לחיים את האינטימיות והתשוקה הזוגית

האם יש דבר כזה אהבה ממבט ראשון?

התשובה היא לא. אין אהבה ממבט ראשון יש משיכה ממבט ראשון. המוח שלנו מחליט אם יש משיכה או לא תוך כמה שניות. בזמן הדייט כשאנחנו רואות את הפרטנר הפוטנציאלי, המוח שלנו מעבד במהירות את תווי הפנים, המבט בעיניים, המצב הרגשי, שפת הגוף, סימני פריון ובריאות בגוף ועוד כמות עצומה של מידע ובתוך כמה שניות יש החלטה. אם זה כן – הדופמין (הורמון העונג) והאדרנלין (הורמון הריגוש) יתחילו להשתולל, וזה מרגיש כמו ניצוץ. אבל האם זו אהבה? עדיין לא, כי עדיין לא ממש הופרש הורמון האהבה – אוקסיטוצין משתחרר כשמכירים לעומק, צוחקים, מדברים, מלטפים, מקשיבים וכולי. אם יש ניצוץ אדרנלין ממבט ראשון אפשר לקרוא לזה "משיכה ממבט ראשון", או כפי שאני קוראת לזה – "אשליה הורמונלית מבוקרת".

האם לאהבה יש ריח?

קרה לכן פעם שהכל היה נראה מתאים, היתה זרימה ותחושה טובה ואז התקרבתם ומשהו בריח לא התאים? יש לנו שלושה סוגי קולטנים לאור, 2 סוגי קולטנים לקול ו-400 סוגי קולטנים לריח! יש עולם שלם לא מודע שעובר למוח שלנו דרך הריח. הריח שאנחנו מדיפות הוא בעצם "תעודת הזהות הגנטית" שלנו. אנחנו נמשכות ונמשכים לאנשים שהמערכת החיסונית שלהם שונה משלנו, ואז הריח שלהם נעים לנו יותר, כי זה עוזר להבטיח צאצאים בריאים יותר. נשים יותר רגישות לריח מגברים והן עושות את הסלקציה על סמך הריח ויש בזה הגיון אבולוציוני, מכיוון שהן נושאות את הצאצאים בסופו של דבר. התאמת ריח מנבאה 40% מהמשיכה המינית בין בני זוג.

קוקטייל האהבה ההורמונלי

אז מיהם השחקנים המרכזיים בשואו הגדול של האהבה? יש לנו מספר גיבורים ראשיים:
• דופמין – הכוכב הראשי של ההתאהבות, זה שגורם לנו להרגיש שאנחנו מרחפים. גם אחראי להתמכרות, בדיוק כמו קוקאין.
• אוקסיטוצין – "הדבק הביולוגי". מופרש בחיבוקים, סקס ולידות. גורם לנו להרגיש קשורים לאדם השני.
• אדרנלין – גורם להתרגשות, לפרפרים בבטן, לחרדה, לקנאה ולאובססיה.
• סרוטונין – מאזן מצב הרוח, גורם לנו להרגיש נינוחים יותר ורגועים בזרועותיו של בן הזוג.

אהבה בעידן הדיגיטלי: יותר אפשרויות, פחות אהבה

נכון שאנחנו חיות בעידן שבו אפשר להכיר מאות אנשים בלחיצה אחת, אבל יש לנו בעיה: המוח אוהב בחירה אבל לא אוהב לבחור. המוח שלנו לא מותאם לתרבות ההחלקות הבלתי נגמרת, וזה גורם להצפה קוגניטיבית שמובילה לתסכול, ייאוש וביקורתיות יתר – לחפש למה לא ולא למה כן. התוצאה? הרבה פחות התחייבות והרבה יותר בלבול רגשי.

כי ביולוגיה היא לגמרי רומנטית! אהבה אולי מבוססת על כימיה והורמונים, אבל זה לא הופך אותה לפחות קסומה – להפך. להבין איך המוח שלנו פועל ואיך ההורמונים משפיעים עלינו, מאפשר לנו להיות מודעות יותר לדפוסים שלנו: למה אנחנו נמשכות דווקא ל"טייפ" מסוים, איך לבחור נכון, ואיך לשמור על התשוקה גם כשהדופמין מתאזן. כי כשמבינים את המדע שמאחורי האהבה, אפשר לאהוב חכם – ולהתאהב כל פעם מחדש. חג אהבה שמח!

הכותבת היא ד"ר ליאת יקיר, ביולוגית, מרצה, סופרת וחוקרת את הביולוגיה של הרגשות וההתנהגות האנושית. מפתחת קורסים דיגיטליים להבנת מערכת ההפעלה האנושית.