נשות היחידה למאבק בטרור מגדרי לא לוקחות שבויים

בלילה שבו ארגוני הנשים ברחבי הארץ החליטו על מחאת הנשים הגדולה, וואטסאפ יוצא דופן נשלח בקבוצות של פעילות לוט"ם – הודעה שקוראת לכל פעילה לרכוש פחית של צבע גואש אדום, ולשכב בתוכה בתור מיצג אומנותי כנגד אלימות ורצח נשים. "בנות פשוט עשו את זה, צבעו את עצמן ושכבו בתוך שלולית הדם, בכל מיני מקומות בארץ", מספרת אנה קליימן (23), סטודנטית למגדר ותולדות האומנות, "הן עשו משמרות ואחת החליפה את השנייה. המסר הוא מאוד פשוט, אנשים צריכים לראות את כמויות הדם שנשפכות לידם". זו לא הייתה הפעילות המיוחדת הראשונה שקליימן יזמה עם שותפותיה, מיה ברשישת (23), מדריכת נוער ושושן ובר (22), העובדת בעמותת "אל הלב" לעידוד הגנה עצמית של נשים. שלוש הירושלמיות הולכות יחד דרך ארוכה של אקטיביזם פמיניסטי הארדקור, ובראשו צעדת השרמוטות הירושלמית שאותה הוציאו לפועל בשנים האחרונות. "צעדנו כל שנה ביחד אבל ראינו שהפטריארכיה ממשיכה ושצריך להרים הילוך בפעילות", אומרת קליימן, "בקיץ הדפסנו מודעות אבל ל־16 נשים שנרצחו ותלינו אותן ברחבי העיר ומול הכנסת. גילינו את הטריק שאפשר לתלות בלי להסתכן בקנס כי זו באמת מודעת אבל, אבל כזו שהפכה למיצג אקטיביסטי. הוצאנו פלוגות לתלות מודעות בכל הארץ ואחר כך עשינו מיצג שבו שכבנו בשלולית של צבע דם מול המשרד לבטחון פנים, לאחר שהשר גלעד ארדן לא הגיב לכל מקרי הרצח שארעו בכל התקופה הזו".

"אנחנו רוצות לראות שביטחון של נשים וחיים בלי אלימות מינית יהיו נושאים מדוברים בבחירות האלה", שושן ובר, מיה ברשישת ואנה קליימן. באדיבות לוט"ם

מתי קיבלתן את השם "היחידה למאבק בטרור מגדרי"?
ובר: "באוקטובר מישהו כתב לנו בפייסבוק שזה מה שאנחנו, וזה הפך לשם שלנו באותו רגע. אנחנו רואות את עצמנו כזרוע מבצעית. יש כל מיני תפקידים במרחב הפמיניסטי – לגייס כספים, לחקור, לעבוד בעמותות – התפקיד שלנו הוא לשכב איפה שצריך, להיקשר לאן שצריך, הכול כדי להשיג את תשומת הלב לאחרות שידברו את מה שהן יודעות. נראה שבלי זה, אף אחד לא מקשיב".

אז אתן החיילות?
"כן, אבל לא במובן המיליטריסטי", אומרת קליימן. פעולות הגרילה של פעילות לוט"ם מצליחות לפעמים להפתיע גם את המייסדות. כך, אחת הפעילות החליטה שהגיע הזמן להיפטר מציור הקיר ב"חוף מציצים" בתל אביב, המציג גברים שמציצים למלתחות נשים, וכיסתה אותו בצבע שחור. "היא עשתה שם איקס גדול, העירייה הורידה את זה, אז אולי נצטרך לעשות את זה שוב", אומרת קליימן, "זו פעולה שלגמרי תמכנו בה. העירייה קיבלה במהלך השנים המוני בקשות ותלונות להוריד את הציור והתעלמה מהן, אז טיפלנו בזה בעצמנו".

מה עוד אתן מתכננות?
ברשישת: "כרגע הפוקוס הוא על הבחירות, אנחנו רוצות לראות שביטחון של נשים וחיים בלי אלימות מינית יהיו נושאים מדוברים בבחירות האלה, שיבינו שזה נושא של רוב המדינה, לא של מיעוט. אנחנו מתכננות הרבה פעולות בשטח, אני לא רוצה לספר כדי שיהיה כיף בהמשך אבל לא ננוח לרגע. כל מי שיעז להתנהג לנשים לא כאל בנות אדם – נכנס בו".