נשות המהפכה

הטובות לקרב: מעצמת הנשים האתיופיות שצמחה ברשת

רחלי טדסה מלכאי. צילום: מיכאל טופיול
רחלי טדסה מלכאי. צילום: מיכאל טופיול

"אם להיות אתיופי בארץ זה קשה, אז להיות אישה אתיופית עוד יותר", המהפכה מתחילה בפייסבוק של רחלי טדסה מלכאי. יום האישה 2019, נשות המהפכה

88 שיתופים | 132 צפיות

את עמוד הפייסבוק "נשים אתיופיות מעצימות זו את זו", פתחה רחלי טדסה מלכאי (36) אחרי ההפגנה הראשונה של יוצאי אתיופיה באביב 2015, שחיברה לא מעט מבנות ובני הקהילה האתיופית בארץ אל הרצון לחולל שינוי. "ראיתי מה קורה מסביב, חוויתי גזענות בעצמי, ואמרתי – למה שלא ננצל את הכלים שיש לנו כדי להתאגד ולהילחם", היא משחזרת, "אם להיות אתיופי בארץ זה קשה, אז להיות אישה אתיופית זה עוד יותר קשה. היה הרבה מה להציף ועל מה לדבר".

הקבוצה של טדסה מלכאי, אז סטודנטית לעבודה סוציאלית במכללת אשקלון, הפכה למרחב של נטוורקינג מקצועי קהילתי. "המטרה שלי הייתה לעודד נשים אתיופיות לצאת ללימודי תואר אחרי גיל 30. רציתי שנשים ידעו שיש להן זכויות ומלגות כדי שיגיעו לעמדות מפתח ושניתן עבודות אחת לשנייה, מה שיהיה טוב לעסקים שלנו. יש לנו ימי פרסום עסקים, אנחנו יוזמות מפגשים ויש לנו נשים מכל המקצועות – רופאות שיניים, פסיכולוגיות, עובדות סוציאליות. יש נשים שפתחו עסק בעקבות הקבוצה, יצאו ללימודי תואר והרבה שמצאו עבודה כי אחרות פרסמו שם משרות קבועות. הקבוצה נהייתה כל כך מדוברת, שנשים פתחו פייסבוק רק כדי להיות בה".

נושא המחאה של יוצאי אתיופיה לא מש מסדר היום. בהפגנה בינואר השנה, רבות מחברות הקבוצה תפסו מקומות מרכזיים בארגון ההפגנה נגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה והפכו לקול נשי שאי־ אפשר להתעלם ממנו. "נושא הגזענות מול שאר החברה הישראלית, באופן טבעי, לא יורד אצלנו מסדר היום. חברות משתפות במקרים גזעניים שהן עוברות ביום־יום, על האפליה המתקנת שלא באמת מתקיימת בשום מקום. מטבע הדברים, גם להפגנה נערכנו, והכוח הנשי בה היה מאוד חזק. אני חושבת שזה בא מהמקום של הכאב האימהי", מנמקת טדסה מלכאי, בעצמה אימא לשלושה ילדים, "נשים מפחדות ממה שהן עלולות לחוות כאימהות, אנחנו כואבות את הכאב של האחים שלנו, של הילדים שלנו".

"הפגנתי עם בן זוגי וזו הייתה חוויה מטלטלת וכואבת", רחלי טדסה מלכאי. צילום: מיכאל טופיול
"הפגנתי עם בן זוגי וזו הייתה חוויה מטלטלת וכואבת", רחלי טדסה מלכאי. צילום: מיכאל טופיול

את לקחת את הילדים להפגנה?
"לא, לא ידעתי מה יקרה שם, פחדתי. הפגנתי שם עם בן זוגי וזו הייתה חוויה מטלטלת וכואבת. הפגנו על האופן שבו החברה הישראלית מסתכלת על צבע העור, וזו הייתה הפגנה שקטה ומתורבתת. התקשורת ציירה את זה אחרת, כמו התפרעות, אבל זה כי התקשורת קשה איתנו ומחפשת כותרות".

כשהיא לא מנהלת את עמוד הפייסבוק שלה, טדסה מלכאי עובדת כמנהלת קורס פיתוח ורכזת בוגרים בעמותת "טק-קריירה", המכשירה יוצאי אתיופיה לקראת השתלבות בעולם ההייטק. גם שם הנושא המגדרי נמצא אצלה על סדר היום. "אני עובדת עם צעירים יוצאי אתיופיה על השמה בהייטק, לוקחת אותם לסיורים בחברות, מכינה אותם לעולם העבודה, עושה שיתופי פעולה עם חברות הייטק שנרתמו בצורה מדהימה", היא אומרת, "בקורס הפיתוח שלי עכשיו יש ארבע בנות ו־19 בנים וזה מאוד מעסיק אותי. ככל שיותר נשים יצאו להייטק, הן ירכשו יותר ידע וכוח ויוכלו להתקדם בחברה מקצועית. המטרה שלי לשנה הבאה היא להביא יותר בנות".