החופים של דרום הודו

שלושה ימים מקיפים את חצי האי ההודי: מפרץ בנגל, האוקיאנוס ההודי והים הערבי, שנפגשים בקצה הדרומי של הודו – קָנְיאקוּמארי (Kanyakumari). ולמרות זאת, התרבות ההודית לא רואה בים מקום של עונג, חופש, פנאי ושעשוע. היחס ההודי אל הים מעשי מאוד: שולים ממנו דגים, מגישים על חופו מנחות לאלים, והגאות והשפל שלו משמשים כמכון שטיפה ענקי, מתמיד וטבעי לבני האדם ולמה שיוצא מהם.

התנאים הטבעיים משפיעים גם הם על היחס ההודי לחופים. אין מים טרופיים צלולים-שקופים עם דגים, אין טורקיז עמוק ומפתה. הים בדרך כלל אפרורי, גם כשהוא שקט והאופק רחב, רחוק ואוקיאני, ולכן אין כמעט מתרחצים הבאים לחוף כדי לשחות, לגלוש או להפליג. כדי לצלול, לשחות ולהתענג נוסעים לאיי אנדאמאן ((Andaman, כדי לגלוש נודדים לחופי סרי לנקה וכדי להתהולל טסים לתאילנד.

בשלוש מדינות הודיות דרומיות יש חופים החביבים על מטיילים: גוֹאה (Goa), קָרְנָטָקה ((Karnataka וקֶרָלה (Kerala). חוץ מגואה, הודו לא מפורסמת בחופיה. אבל גם בגואה, יותר בגלל החוף והדברים שאפשר למצוא בו מאשר בגלל הים. כי בחופים ההודיים יש בדיוק מה שאין בחופים אחרים -חיים ויופי, מקדשים, הודיות ונינוחות, ותחושה שמכבש התיירות העולמי עוד לא פה, וגם כשהוא פה – הוא הודי ואין טעם ללכת לשום מקום, ואם כבר רוצים ללכת – הודו מחכה מחוץ לחופים.

גואה: כבר לא לפריקים

גואה היא אחת המדינות הקטנות והנעימות של הודו. אבל גואה שבראש, במחשבה או בחלום, היא בעיקר החופים. וזה נכון, אבל לא מדויק. כי גואה היא גם הצבע הירוק הטרופי הדשן, מזג האוויר המתוק מאוד בין נובמבר למרץ, הנחלים והנהרות הצלולים, הכנסיות הפורטוגזיות הלבנות של פָּנָג'י (Panaji), השוק השווה מאוד של מאפּוּסה (Mapusa), והאפשרות לחיות במקום בינלאומי מאוד בזול, בקצב של זריחה, שקיעה וכלום ביניהם. בגואה חוברים יחד היתרונות של הודו עם כל יתרונות המערב מבלי להתנגש אלה באלה ולמען מטרה אחת – ליהנות, להתפרנס וליהנות.

בשלוש השנים האחרונות עברה גואה שינויים. השגחה קפדנית של המשטרה ההודית ואיסור המסיבות הכחידו כמעט לחלוטין את עידן הפריקים והסמים. המטיילים הצעירים עדיין מגיעים לגואה, אבל נשארים בה פחות. במקומם, מגיעים בשנים האחרונות לגואה תיירים רוסים בהמוניהם, ויעידו שלטי החוצות ברוסית שמחליפים את העברית הדוהה לידם.

ההגעה לגואה הולכת ונעשית פשוטה וזולה עם הזמן. רכבת היא הדרך המומלצת ביותר. למי שמתכוון להגיע לחופים של אָרָמְבּוֹל (Arambol) וָגאטוֹר (Vagator), אָנְג'וּנה (Anjuna) ובָּגה (Baga), כדאי לרדת (או לעלות) בתחנת טיוִוים (Tivim) – אחת התחנות הנעימות והמתוקות ביותר שיש. לאחר ההתמקמות, הדרך הנוחה והנעימה להתנייד בגואה היא באמצעות שכירת אופנוע או קטנוע (בדרך כלל אוטומטי).

החוף שבו התחילה גואה להתפרסם כמקום שבו מתרכזים הפריקים הוא אנג'ונה. כיום זהו מקום כמעט ממוסד. יש בו כבישים, טלפונים, חנויות מזון מכל רחבי העולם, חנויות ספרים בכל שפה, מסעדות, בתי מלון, אינטרנט וכל מה שנופשים מפונקים חפצים בו. בימי רביעי יש שוק פשפשים בחלק הדרומי של אנג'ונה. גם הוא אמנם די ממוסד, אבל עדיין מהווה מקור לא אכזב לכל פלאיה, בגדיה, תכשיטיה, תיקיה ושאר אוצרותיה של תת היבשת. אזור דרום אנג'ונה מקובל על התושבים הלא הודים הקבועים של המקום, ושם מתקיימים בשעות אחר הצהריים האירועים החברתיים של החוף, בעוד שהחוף הצפוני מושך פחות.

היישוב וגאטור שמצפון לאנג'ונה הוא מקום שקט יותר. החוף נחמד ויש אליו ירידה מרחבת החניה שמעליו, וכמה מסעדות בצל הדקלים. צ'פּוֹרה (Chapora), הכפר שמצפון לוואגטור, חביב על המשתכנים לתקופות ארוכות.



אגם או ים?

הצפוני והמשובח מבין החופים הוא ארמבול. בדומה לשאר כפרי החוף של גואה, זהו בעצם רחוב המוביל מערבה לכיוון הים וצפונה לאורך החוף, ולאורכו מסעדות, מכולות, שירותי אינטרנט והשכרת אופנועים, ובתי מלון הפזורים בין דקלי הקוקוס. על מצוק האבן האפור, עליו ממשיך השביל צפונה לאורך החוף, יש כמה מסעדות בהן אפשר לקבל כריש טנדורי (בתנור).

החלק הצפוני של ארמבול מהווה סיבה טובה בפני עצמו להגיע למקום. במקום יש אגם מים מתוקים, שבינו לבין הים מפרידים כחמישים מטרים של חול. אגם או ים? מנגו או אבטיח?

דרומית לארמבול יש כמה וכמה חופים מצוינים, כמו סיאוֹלים (Siolim) וצָ'פּוֹדאם (Chapodam), שכמעט בכל אחד מהם יש מלון חושות ברמה זו או אחרת ומסעדות. אפשר ורצוי לבדוק כל אחד מהם עד להחלטה איפה משתקעים.

דרומית לאנג'ונה לכיוון פנג'י, נמצאים היישובים בגה וקָלָנְגוּט (Calangute), ובהם אינספור מלונות, מסעדות ושירותי תיירות בינלאומית – למי שמחבב תיירות צ'רטרים. זהו בעיקר מקום עצירה בדרך למבצר הפורטוגזי של אָג'וּאָדה (Ajuada), ולתצפית על שפך הנהר ופנג'י שבצדו הדרומי. יחד עם זאת, זהו בהחלט המקום לחפש בו מסעדה טובה.

בבגה, או ליתר דיוק, על הכביש הפנימי שבין אָרפּוּרה (Arpura) ואנג'ונה (כשני קילומטרים מזרחה מהחוף), מתקיים בכל מוצאי שבת שוק של עבודות יד ואוכל (Ingo's Night Bazaar). מקום טוב לטעום בו אוכל ביתי ולחפש מציאות.

קרנטקה וקרלה: זרם התרמילאים

דרומה לגואה, ארבע שעות ברכבת ממָרגָאוֹ (Margao), בקָרְנָטָקה, יש כמה חופים שרמת הפיתוח שלהם נמוכה, ולכן הם חביבים אף יותר על מטיילים צעירים. הזרם התרמילאי נוטה לשם יותר ויותר, ובצדק. פָּלוֹלֶם (Palolem) ואוֹם בִּיץ' (Om Beach), פָּרָדָייז (Paradaise) והָלְף מוּן (Half

moon) הם רצועה של חופים לא מפותחים, עם חושות ומסעדות על החוף שאפשר להגיע אליהם בהליכה.

היציאה אל רוב החופים האלו היא מקוּדלי (Kudle) – החוף המרכזי והמפותח יחסית. הנוף: דקלי קוקוס, חוף ושקיעה מרהיבים ומלונות פשוטים על החוף. דומה לסיני, ושונה לגמרי.

עוד דרומה משם, בקרלה, נמצא חוף קובלאם (Kovalam), חוף קטן שמורכב משני חופים. הדרומי מביניהם, שאורכו לא יותר משלוש מאות מטרים, הוא חזית רצופה של מסעדות ומלונות. לא יקר במושגים אירופאים, מעל לממוצע במושגים הודיים. זה לא חוף לצעירים כמו פלולם, קודלי או אום ביץ' בגואה, ולא חוף הודי. זהו חוף של תיירים אירופאים המטיילים מעט יחסית בהודו: אנגלים, גרמנים וסקנדינבים.

בחוף נמצאים בתי חולים הנוהגים לפי הרפואה ההודית המסורתית ומטפלים בעזרת צמחי מרפא, יוגה ושיעורים בתורות הודיות. התחושה במקום קצת צפופה וכבדה, אולי מפני שהמשטרה התחילה לפני כמה שנים להקפיד על האיסור למכירת סמים וקיום מסיבות בחוף. הצעירים הפסיקו לבוא, ומאז המקום קצת עצוב. אך עדיין כיף לתפוס גלים נהדרים האופייניים לחוף.

מדרום לחוף מעבר לגבעה, נמצא כפר הדייגים המוסלמי של קובלאם, עם מסגד ורוד שאין דומה לו, ועשרות סירות עוגנות בו ולצדן דייגים היושבים ומחכים לגאות ולשפל. בבוקר על החוף אפשר לראות אותם מושכים את רשתות הענק שפרסו בים.

בחוף קובאלם יש אינספור מלונות ברמות שונות ונראה שלא מוכרחים להזמין מקום מראש. יש גם מסעדות רבות של אוכל מקומי – הודי-דרומי, מאכלי ים וסוגים שונים של אוכל מערבי.

צפונה ליישוב טְריבָנְדְרוּם (Trivandrum), כיום טְהירוּבָנָנְטְהאפּוּרָם, נמצא חוף וָרקָלה (Varkala), שבדומה לקובאלם, הוא הודי באופיו אבל עדיין רגוע ונחמד מאוד. שם אפשר לסיים את המסע מחוף אל חוף.



מדריך מהיר למטיילים בעקבות הכתבה

הגעה:
טיסות מגיעות ויוצאות מהשדה הבינלאומי שמדרום לעיר Panaji.
אוטובוסים (כולל אוטובוסי שינה נוחים) יוצאים ממומבאי לגואה ובחזרה, וליעדים דרומיים נוספים.
רכבות חלק מהרכבות לא מגיעות לתחנת Tivim, אלא מגיעות ממסילה מזרחית יותר ועוצרות ב-Madgaon ומשם יש להמשיך במונית (כארבעים דקות נסיעה) עד ל-Anjuna או Arambol.

לינה:
מלונות: בחופי גואה יש המון מלונות בכל הרמות. ב-Arambol וב- Anjuna ניתן למצוא מלונות פשוטים, אבל גם מלונות מסודרים, מאורגנים ויקרים.
ב-Calangute וב-Baga יש מלונות לקהל אירופאי, הדומים לאלה שביוון או בטורקיה.
בתים להשכרה: ב-Arambol, Anjuna ו- Vagator יש בתים ברמות שונות שניתן לשכור לשבוע או אפילו לעונה. ב- Baga וב- Calangute הבתים מושכרים לתקופות ארוכות יותר.

הכנסיות הפורטוגזיות
מיקום: Panaji
פרטים נוספים באתר ובאתר mapsofindia

השוק של Mapusa
מיקום: בכיכר המרכזית של העיר.
פתוח: ימי שישי בין השעות 8:30-18:30.

שוק הפשפשים ב-Anjuna
מיקום: במרכז הכפר.
פתוח: ימי רביעי מ-8:00 עד הערב.

המבצר הפורטוגזי של Ajuada
מיקום: ב-Sinquerim beach החולש על שפך נהר Mandobay.

Ingo's Night Bazaar
מיקום: Arpora Hill באמצע הדרך בין Baga ו-Anjuna (כשני קילומטרים מזרחה מהחוף).
פתוח: בכל מוצאי שבת בין 18:00-24:00.

קרנטקה ((Karnataka
הגעה לחופים: האופציה הנוחה היא באוטובוס מ-Panaji ל-Kudle (ארבע שעות). או רכבת ממָנָגְלוֹר (Managlore) (שבע שעות).
עוד פרטים על חופי קרנטקה ניתן למצוא באתר»

קרלה (Kerala)
הגעה: ב-Trivandrum, עיר הבירה של קרלה, יש שדה תעופה אליו מגיעות טיסות ממגוון יעדים בהודו, בהם: מומבאי, צ'אני, קוצ'ין ודלהי. לחלופין, אפשר להגיע באוטובוס או ברכבת

ל- Kovalamאפשר להגיע באוטובוס מ-Kanykumari (87 קילומטרים), או מ- Trivandrum שנמצאת מעט צפונה ל-Kovalam. ב- Trivandrum נמצאת גם תחנת הרכבת הקרובה ל-Kovalam ויוצאות ממנה רכבות לכל חלקי הודו.
טיפ: מ-Trivandrum יוצאות הטיסות הזולות ביותר לקולומבו-סרי לנקה.

 

מתוך: מגזין מטיילים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה