"קודם הורות, אחר כך חינוך": מדריך להורים בעידן הקורונה

צילום: Simona Granati - Corbis/Corbis via Getty Images
צילום: Simona Granati - Corbis/Corbis via Getty Images

איך מתמודדים עם חוסר הוודאות והלחץ שמביאה איתה המציאות החדשה?

88 שיתופים | 132 צפיות

שלושת החודשים האחרונים שינו את סדרי החיים מקצה לקצה. הורים וילדים נאלצו להתמודד עם חיים ביחד כמעט 24/7 – סיטואציה רגישה בעלת פוטנציאל של חבית אבקת שרפה. גן סגור ולימודים בזום, התמכרות למסכים ומיעוט איטראקציות חברתיות ליוו אותנו עד ליציאה מהסגר, הבעייתית לא פחות. ד"ר אייל דורון – חוקר ומפתח חשיבה יצירתית ומחבר הספר "להמציא מחדש – הורות וחינוך במאה ה־21" (הוצאת כתר) – נתקל בתקופה זו בשאלות וסוגיות שהקורונה הכתיבה להורים ולילדים שנשארו בבית. ישבנו איתו לשיחה על שינויים בהורות ובחינוך, על הילדים שלמדנו להכיר ועל חשיבותה של גמישות מחשבתית בתנאי חוסר ודאות.

איזה שינוי עברה ההורות בתקופת הקורונה?
"משבר תמיד מחדד ומאיץ תהליכים, ובקורונה קיבלנו 'לפנים', בצורה עוצמתית מאוד, דברים שבשגרה אנו מעדיפים להדחיק. לא הייתה למידה מרחוק אלא למידה מקרוב – שלנו את הילדים ושלהם אותנו. הבנו שהם לא יודעים לנהל את עצמם, וניהול עצמי הוא הלקח הגדול ביותר שנלמד מהמשבר. ילדים אמורים לדעת לנהל את עצמם יותר ככל שהם גדלים יותר, אך ההורות שלנו היא תפעולית ומלאת הוראות וחוקים, עם הרבה מאוד נוקשות מחשבתית. ביומיום הורים, בייחוד אימהות, עסוקים בתפעול ושינוע ופחות בהבעת רגש, אלא שכללים וחוקים הם הדרך הכי פחות טובה להכין ילד לעולם חסר ודאות, שבו הוא יצטרך להיות יצירתי וגמיש בפתרון בעיות.

צריך לתת לילדים לפתח יצירתיות, עצמאות ותושייה, והמשבר חידד את הצורך בשינוי במודל ההורות הקלאסי. כמו כן ההורים אמנם איבדו אמון במערכת החינוך אך האמון במורים התחזק. ראינו כמה הקשר חשוב ועד כמה המורים מכילים – זו שעת כושר ליצור שינוי ביחסים בין ההורים למורים, בניגוד למשבר אמון בין ההורים למערכת החינוך שלא ייפתר מהר כל כך".

"ההורות שלנו היא תפעולית ומלאת הוראות וחוקים, עם הרבה מאוד נוקשות מחשבתית. אלא שכללים וחוקים הם הדרך הכי פחות טובה להכין ילד לעולם חסר ודאות"

מה גילינו על הילדים שלנו?
"ראשית שאנו לא מכירים אותם. כהורים אנו מוּנעים על ידי אזהרות והכללות כגון 'משחקי מחשב זה נורא' ו'הילדים של היום שטחיים, אלימים ולא מתקשרים' – אמירות שהדור המבוגר אומר באופן קבוע על הדור הצעיר. בזמן הסגר עצרנו וראינו את הילדים, ויש הורים שזו הפעם הראשונה להם להבין במה הילד מתעניין. הלמידה האמיתית קורית כשיש זמן, ובאופן אגבי נוצרת ההיכרות האמיתית. המשבר נתן לנו הזדמנות להבין שמדובר ברצף של חינוך והורות, ושצריך להיות יצירתיים יותר בשני התחומים. להפסיק לבוא בטענות למערכת החינוך ולהסתכל על עצמנו – קודם הורות ואחר כך החינוך. כל שיחה על חינוך מבלי לדבר על הבית ועל ההורות היא חסרת טעם, שכן הלמידה המשמעותית ביותר קורית כשהילדים רואים אותנו מגיבים, חושבים ומתמודדים, גם ברגעים הפחות טובים. האם שומרים על הכללים, מה קורה כשנכנסים לדיכאון קל והאם מגלים תושייה – זו למידה וזהו מעשה ההורות. לא לחזור בסוף היום, להתחיל בסדרת שאלות אינסופית, לירות צרור הוראות ולחוש אשם למרות אינסוף הקרבה ועשייה. משבר הקורונה סיפק להורים הצצה לעולם שבו ילדיהם גדלים. כעת מתפקידנו לעשות שינוי, או שלא אך יהיו לכך תוצאות".

כיצד ממנפים את המצב המבלבל הזה ליצירת שינוי?
"ראשית בהבנה שההשפעה העיקרית על הילדים אינה מגיעה ממערכת החינוך. בית הספר משפיע בעיקר במצבי קיצון לטובה ולרעה, למשל אלימות וחרם חברתי לעומת מורה יוצא דופן. במצבים נורמטיביים, להורים יש השפעה רבה יותר. ילדים לומדים מהסתכלות והתבוננות בנו, והכל מתחיל מלמידה אגבית. עלינו להבין שאנו לא מגדלים ילדים: אנו מגדלים ומפתחים את עצמנו, ומזמינים את הילדים להצטרף. כשהורה מתפתח וסקרן, גם הילד יהיה כזה. להורים יש היגיון, אינטואיציה וידע ככלים להשתמש בהם ואין צורך לחפש 'מתכונים'. הורה טוב הוא הורה שונה, שהולך עם הדברים ומתאים את ההתנהלות לילד ולסיטואציה".

"בזמן הסגר עצרנו וראינו את הילדים, ויש הורים שזו הפעם הראשונה שהם הבינו במה הילד מתעניין"

איך אתה ממליץ להתנהל בתקופת היציאה מהמשבר?
"לייצר ודאות ולמפות כל יום, שבוע וחודש: מה קורה, מה אנחנו הולכים לעשות, מה זה אומר שאבא יושב בבית ולא הולך לעבודה. זו למידה נהדרת שבונה את הסיפור שלנו ויוצרת תחושת שליטה, יכולת ומסוגלות להורים ולילדים. מיפוי מכריח אותנו לארגן דברים, מספק תחושת התמודדות, מסביר מה קורה ועוזר לקבל את הדברים. טיפ נוסף הוא לחפש את היתרון בכל חיסרון – לשאול מה קרה שמאפשר לנו לעשות עכשיו מה שלא עשינו קודם. למשל, עד לפני המשבר האמנו שמחשב הוא האויב, פתאום בזכות המסכים יכולנו לחגוג את פסח, לתקשר וללמוד. באותה הזדמנות אני ממליץ להורים להוריד לחץ מהישגים בלימודים, למעט ילדים שניגשים השנה לבגרות. שאלות כמו איך מתאוששים, אילו לקחים נלמדים ומה הילד ואנו לוקחים מהתקופה הזאת, חשובות יותר מאשר ממוצע ציונים כלשהו".

צריך לשתף את הילדים בלבטים ובקושי?
"כן, כל עוד זה לא מאיים עליהם או עושה להם לא טוב. התקופה הזאת מאפשרת לנו להסתכל באופן יזום על דברים בצורה אחרת, וזה מה שחשוב בעולם שמשתנה במהירות".