הוא והיא

כרטיס ביקור

שם: אלון ברנוביץ
גיל: 43
מקום לידה: תל-אביב
השכלה: תואר באדריכלות מ-PRATT ניו-יורק

שם: אירנה קרוננברג
גיל: 50
מקום לידה: מונטווידאו, אורוגוואי
השכלה: תואר בעיצוב פנים בשלוחה של הטכניון

השיתוף בין אירנה קרוננברג לאלון ברנוביץ הוא תופעה יוצאת דופן בתחום האדריכלות. היא טוענת "אני האישה שאיתו" והוא גורס "לא, אני האיש שאיתה", אבל בסופו של דבר, זה לא משנה. מדובר בשני אנשים מוכשרים כל אחד בתחומו, שמחוברים בראש ובלב עד כדי כך שהם משלימים את המשפטים זה של זה ומציגים פרויקטים ברמה בינלאומית שהם חיבור מושלם בין פנים וחוץ.



ספרו קצת על בתי הספר שבהם למדתם?
אלון: "הגישה ב-PRATT היא שהכול אפשרי. אין גבולות, אין מגבלות, אתה יכול לעשות כל מה שתרצה. יש משהו נורא פרובינציאלי במדינה שלנו, ההסתכלות נורא קטנה, הפרספקטיבה מאוד צפופה וקטנה. אין הרבה אדריכלים עם שאר רוח. מעט מאוד אדריכלים טובים יש במדינה הזאת. אתה מסתובב בעיר, רואה את הבניינים ושואל את עצמך 'מי תכנן את הדבר הנוראי הזה'".

אירנה: "מבחינה טכנית קיבלתי כלים מצוינים, אבל מבחינה רעיונית לא העשירו אותי במשהו. השלמתי בעצמי".

אלון: "בית הספר לא הופך אותך לבעל מקצוע, אלא נותן לך הכרה ראשונית של מה שאתה הולך להתמודד איתו. הוא אמור לפתח את החשיבה שלך, זה הכול. כשאתה יוצא מבית הספר אתה מתחיל לקלוט את המציאות. בית הספר מלמד אותך לחשוב וליצור מאפס ואתה לומד תהליך חשיבה שבעזרתה אתה מגיע לתוצאה הסופית. אבל כדי להיות אדריכל צריך דברים אחרים – צריך להיות פסיכולוג ואיש שיווק ואיש עסקים ולהיות יצירתי וסקרן. את כל אלו צריך בשביל להצליח במה שאתה עושה".

אירנה: "אתה יכול להגיד את שלך רק כשאתה מנצח, לחתוך ולהגיד 'ככה אני רוצה'. אני חושבת שיש בעיה לאומית ברמה של זבנג וגמרנו. אנחנו פוגשים את זה הרבה, גם אצל סטודנטים. יש מעט מאוד חבר'ה צעירים שגומרים את הלימודים ויודעים מה נדרש בשביל להפוך לאדריכל טוב, אדריכל שיודע מה הוא עושה. אתה צריך לעבוד תחת מורה במשך שבע-שמונה שנים. אין מצב שתצליח ללמוד את מה שצריך אחרת".

יש אצלכם חלוקה של אדריכלות ועיצוב פנים?
אירנה: "ממש לא. אלון ואני ביחד בכל הפרויקטים. זה לא שיש פרויקטים שלו ופרויקטים שלי. בוודאי שיש פרויקטים שאלון יותר בפרונט, אבל אנחנו עושים הכול יחד, כך שלקוח זוכה למבט שלם, של שנינו – מהקטע הרעיוני שאנחנו מגבשים ועד לפיתוח הפרטים הכמעט אובססיבי של אלון. לכל דבר ולכל פרט יש משמעות ואני הופכת את זה למשהו שיכול לקרות ברמה הפרקטית, הבקרתית, התקציבית וכו'. הגישה אצלנו במשרד זה שאין עיצוב פנים ואדריכלות, יש דיזיין".

איך הגעתם לצמרת?
אלון: "בשימת דגש על הפרטים הקטנים. רק ככה מגיעים לצמרת. ברגע שיש לך אינטגריטי ואתה יודע להגיד לא כשצריך, אתה יודע שיש לך אחראיות מאוד גדולה שמישהו בא אליך עם שני מיליון דולר אתה לא הופך את זה ל-Mashed potatos. זה מקצוע מאוד אחראי. זה משהו שיכול להפוך את איכות החיים שלך למשהו נהדר ויכול גם להרוס לך את החיים. לפעמים אתה רואה פרויקט יפה שמצטלם נחמד, אבל זה לא ארכיטקטורה".

יש כאלו שבאים ועושים את העבודה בלי ליצור אמירה. מה דעתכם על זה?
אירנה:" יש אחריות חברתית. במיוחד בעיצוב פנים, שבו מאוד קל ליפול לפורנוגרפיה אלא אם אתה לומד ומתעמק ויודע את הלמה והאיך של מה שאתה עושה. אנחנו נכנסים לתוך העולם הזה מתוך התעמקות ובירור ומחשבה חופשית ואסוציאציות, ואם אנחנו מרגישים שאנחנו מפשלים אנחנו אומרים אחד לשני "אל תזיז את הואזה". יש כאלו שמזיזים ואזה ויש כאלו שעושים ארכיטקטורה. להזיז את הואזה זאת לא השפה שלנו".

הזכרת קודם פורנוגרפיה, מה זה בעיניכם פורנוגרפיה?
אלון: הסיפור צריך להישאר המון זמן ולא להתפוגג בפעם הראשונה שאתה רואה אותו. פורנוגרפיה זה כשבפעם הראשונה שאתה רואה את זה אתה אומר וואו, אבל בפעם השנייה זה מעיק ולא בא לך לראות את זה, כי הכול מאוד מפורש, ותרגמו ופירשו אותו בלי להשאיר מקום לאסוציאציה".



יש לכם קו אדום?
אירנה: "הקו האדום שלי זה הקו הירוק. אלון פחות מיליטנטי ממני בדברים האלה".

אלון: "לפעמים אתה לא יודע מה הקו אדום שלך עד שאתה מגיע אליו וצריך להחליט החלטה. למשל זמן תכנון סביר, אני רואה את זה כקו אדום. אם מישהו בא ואומר לי 'אני רוצה את זה תוך שבועיים', אז אני אומר לו לחפש לעצמו מישהו אחר. אנחנו לא מוכרים פלאפל ואנחנו לא קו ייצור".

אירנה: "בנוגע לתקציבים למשל, יש לנו יכולת להגיד די מהר כמה פרויקט יעלה. בן אדם שם את מיטב כספו ולכן אני מעדיפה שנהיה ריאליים. אנחנו בעצם בוחנים את הלקוח, כי אפשר די מהר להרגיש אם בן אדם מספיק רציני, אם יש לו יכולת אבחנה. יש הרבה אנשים שרוצים את זה בחצי זמן ובחצי כסף. יש את הבייסיק והכסף הגדול הוא תמיד בקבועים, לא במשתנים. המשתנים הם תוצאה של הפרויקט, אבל הקבועים זה מיזוג האוויר, החימום התת-רצפתי, אם אתה רוצה לבנות בגבס או בבלוקים… אלה הקבועים. אנחנו יודעים שהפרויקט הולך לעלות איקס אם רוצים רמה סבירה, ואנחנו מעדיפים לתת ללקוח את המקלחת הקרה כבר בהתחלה".

מה דעתכם על המצב של אדריכלות בארץ?
אירנה: "האדריכלות הישראלית היא ב-99.9 אחוז אדריכלות יזמות, שמנוהלת על ידי אינטרסים כלכליים, לא על ידי הרעיון לבנות מקום שתהיה לו היסטוריה או משהו. תסתכלי על רחוב הירקון, תראי מה הולך שם ותגידי איך? איך הדבר הזה קיים בפרונט של המדינה? תסתכלי מה קורה באדריכלות הישראלית החדשה, בניינים עם עמודים ומרפסות שעוטפות אותם וצבעוניות. מה חשב האדריכל הזה? למה? הוא חשב 'אני הולך להיות מעניין', והיה כל כך עסוק בראש שלו, שהוא בכלל פספס את הקונספט של מה הבניין הזה צריך להיות".

"זה כאילו לא מזיק בגלל שאלו לא בניינים שקובעים דעת קהל, אבל זה בעצם כן מזיק, בעיקר בגלל שזו המסה. בניין כזה הוא סתם גחמה של מישהו שעשה את זה כי הוא היה חם על זה. אין כאם שום קורלציה בין פנים לחוץ. אז למה, מה רצית? איפה הסינתזה הנכונה בין צורה לתוכן? זה נעשה כדי להיות איזה אייקון. הבעיה הנוספת היא שבארץ השוק מוצף באנשים נטולי כשרון, נטולי ידע טכני וחוש טכני. מוצף. דבר כזה לא היה קורה ברפואה, שרופא יכול להרוג את הפציינט שלו בגלל חוסר מקצועיות. אין דבר כזה. צריכות להיות דרישות מינימום כדי להיות מקצוען, תקנות שיחייבו את האדריכלים, כמו באנגליה".



האחריות למבנים האלה היא של האדריכל, היזמים או על העיריות שלא מפקחות על התוצאה הסופית?
אלון: " אני רואה את האדריכל כאחראי. נכון שמגיע לך יזם ורוצה לעשות את הפרויקט במחיר ככה וככה אז או שאתה אומר לו 'לך קיבינימט' או שאתה מסכים לעשות פרויקט שאמור לעלות 20,000 דולר ב-2000 דולר. אין מצב בעולם שתקבל את אותה תוצאה, התוצאה שתקבל היא דרעק. המחיר הוא פונקציה של השקעת זמן עבודה ופיתוח רעיון, שיביאו את הפרויקט למקום ראוי. מחיר של פרויקט הוא תוצאה של כמה האדריכל היה מוכן להשקיע כדי להביא את הרעיון למעשה".

"האדריכלות העירונית שלנו היא על הפנים כי אנשים לוקחים עבודות במינימום שכר טרחה. אני חושב שלהיות אדריכל זו מעין שליחות, נציג ציבור. האדריכל צריך להיות אחראי, אדם עם ערכים, עם חוש חברתי מפותח כדי שיוכל להגיד בקווים מאוד ברורים מה כן ומה לא. והוא לא צריך את העירייה בתור שוטר".

אירנה: "אני, לעומת אלון, חושבת שהעיריות כן צריכות למלא תפקיד של שוטר".

מה לדעתכם הוא הבניין הזוועתי ביותר שיש בישראל?
[שניהם צוחקים]
אלון: יש כל כך הרבה!

שם המשרד: BK ARCHITECTURE LTD
כתובת המשרד: אחד העם 39, תל-אביב, 03.5609914
חברים באגודה: כן
אתר אינטרנט»

 

מתוך: מגזין DO

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה