ההפרעה השקופה

מהם הסימנים הכי מחשידים לילד עם הפרעת קשב? מתי יודעים שמדובר בהפרעה ולא בעצלנות? לפניכם 10 תשובות לשאלות הכי פופולאריות שהורים שואלים את עצמם לקראת שנת הלימודים
שנת הלימודים שבפתח מביאה איתה ענן של חששות ותהיות: איך יתנהג הילד במהלך השיעור? האם יוכל לשבת בשקט ולהקשיב למורה? ומה יקרה אם הוא יאבד את הסבלנות וישתעמם? זכרו! גם אם ילד יכול לשבת שעות ליד הטלוויזיה הוא לא בהכרח יוכל לשבת שעות בכיתה!
במיוחד עבורכם, הורים ספקנים, מודאגים וחצי-חוששים, הרכיבה ד"ר נעמי וורמברנד, מנהלת מרכז דרך מהות (מבית סמינר הקיבוצים) רשימה לאבחון הפרעות קשב וריכוז: מה לחפש כדי לבחון האם הילד סובל מהפרעת קשב? האם כל הערה של מורה צריכה לשלוח את ההורים והילד לאבחון? איך להבחין שמדובר בהפרעה ולא בעצלנות? והאם מדובר בתווית בעייתית לילד?
10 השאלות הפופולאריות שהורים שואלים את עצמם לגבי ילד עם הפרעות קשב וריכוז:
1. האם הפרעת קשב היא עוד לקות למידה?
הפרעת קשב היא בעיה רפואית, וככזאת דורשת טיפול על ידי גורם רפואי המומחה בתחום. מדובר בתקלה במעבר של מוליכים עצביים (נוירו-טרנסמיטרים) מתא לתא במוח, שגורמת לרמת עוררות בלתי מספקת של המוח. תפקודי החשיבה מאבדים מיעילותם, ללא קשר לאינטליגנציה הבסיסית. הטיפול היעיל ביותר הוא תרופתי, ומשלבים איתו הדרכת הורים, טיפול רגשי-התנהגותי והדרכה לימודית.
לקות למידה הינה תקלה ספציפית באזורים מסוימים במוח, שכתוצאה ממנה נפגעים כישורים אקדמיים. לדוגמא, יכולה להיות פגיעה ביכולת לתרגם סמל גרפי לצליל (דיסלקציה), או פגיעה ביכולת לאמוד ולחשב כמויות (דיסקלקוליה). הטיפול בלקות הוא דידקטי על ידי הוראה מתקנת, אסטרטגיות למידה וואמפטיה לקושי.
2. איזה סימנים הם הכי "בולטים ומחשידים" להפרעת קשב?
בדרך כלל, ישנם סימנים של "חוסר קשב" שמתבטאים בחוסר תשומת לב לפרטים, בחולמנות, מוסחות גדולה (התנתקות בגלל כל גירוי קטן, פנימי או חיצוני), שיכחה של חפצים, "בלגאן" וחוסר ארגון בחיים. בנוסף, ייתכנו סימנים של עודף תנועתיות (היפראקטיביות) ושל קושי לעצור תגובות (אימפולסיביות).
לכל אחד יש "מתכון אישי" של סימנים, ובמצבים שונים הם יכולים להיות במינון ובעוצמה שונים, לכן זה מאד מבלבל ונראה שאם ילד יכול לשבת שעות ליד הטלוויזיה הוא גם יכול לשבת שעות בכיתה. לא נכון! כי כאשר יש סביבה רב חושית ומאתגרת, עם גירויים מתחלפים, יכולת הריכוז עולה ובעיית הקשב מתגמדת.
3. אם המורה אומר שהילד שובב ומפריע, זה אומר שיש לו הפרעת קשב?
ילדים רבים הם שובבים, ובכך גם חינם. השאלה היא האם מדובר בשובבות או פראות שפוגעת בסביבה וגם בילד עצמו. הכול עניין של מינון. ילד שובב יוכל גם להיות נינוח ולעסוק בפעילות מונוטונית. לעומתו, ילד היפראקטיבי, לא יצליח לאזן בין הפעילויות שלו, וברוב הזמן יהיה חסר מנוחה ולא ישתלב במשימות פאסיביות (להוציא טלוויזיה ומחשב, שהם מכשירים המאפשרים בדרך כלל ריכוז יותר ממושך).
4. מתי ואיך אפשר לאבחן הפרעת קשב באופן מוסמך?
אבחון קשב הוא אבחון קליני שמתבצע על ידי רופא (פסיכיאטר, נוירולוג ורופאי ילדים ומשפחה שהוסמכו לכך). המאבחן המוסמך בודק את ההיסטוריה של הפונה ואת הסימפטומים שהוא מדווח עליהם. בנוסף, הוא מקבל מידע משאלונים שממלאים הורים ומורים.
אין כיום מכשור לאבחון קשב ברמת יעילות מספקת, כך שיהווה אבחון בפני עצמו. הבדיקה הממוחשבת T.O.V.A, מתבצעת כחלק מהאבחון, ונועדה להעריך את יעילותו של הטיפול התרופתי. הבדיקה הזו אינה עומדת, בשום ואופן, בפני עצמה כמאבחנת קשב ויכולתה לזהות את ההפרעה היא כ-80%. בדיקה נוספת, הקרויה BRC, איננה מגלה את ההפרעה ביותר מ 60% מהמקרים. חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מאפריל 2008 קובע את הכללים המקובלים לאבחון קשב תקף.
5. מה צריך לעשות אחרי שאובחנה הפרעת הקשב?
אבחנה של הפרעת קשב מעוררת רגשות מעורבים. מצד אחד, הקלה כי יש הסבר חדש לתחושה ש"אני לא בסדר". מצד שני, בלבול ותהייה לגבי התופעה והשלכותיה לעומק. לכן, חשוב ללמוד על ההפרעה מספרים, מידע באינטרנט ואנשי מקצוע.
לאחר מכן, צריך להתחיל בטיפול תרופתי ולהתמיד בו עד אשר מוצאים את "הנוסחה" האידיאלית. במקביל, יתכן ויידרשו טיפולים נוספים בגלל קשיים נלווים שנוצרו במשך השנים, כמו חרדות, מצבי רוח, או יחסים בין-אישיים שנפגעו.
הטיפול התרופתי יאפשר להפיק תועלת מרבית מהטיפולים הנוספים, מה שיביא להצלחה ושיפור בדימוי העצמי. בהמשך, אצל חלק מהאנשים יתכן וניתן יהיה להפחית בתדירות הטיפול התרופתי ולייעד אותו למצבים ספציפיים.
6. איך להסביר לבן הזוג שיש בעיה אמיתית והילד לא מתעצל?
אפשר להבין את בןבת הזוג. הפרעת קשב היא מאד לא מוחשית בניגוד לנכות נראית כגון חירשות. זו חוויה אישית שהאנשים בעצמם לא יודעים לתאר אותה. גם לא ניתן למדוד אותה בעזרת מכשירים כמו בדיקת דם או צילום ריאות. לכן, קשה להאמין שזה קיים. כמו כן, ההתנהגויות הנובעות מהפרעת הקשב אינן ייחודיות רק לה. אם ילד עם הפרעת קשב לא רוצה ללמוד, אפשר להסביר את זה בהמון סיבות אחרות כגון חוסר מוטיבציה, מורה לא מתאימה או שיטת הוראה שלא נכונה עבורו. ישנן גם התנהגויות של הפרעת הקשב שבכלל לא רואים מבחוץ כמו למשל ילד חולמני שמסתכל על המורה כל השיעור אבל בעצם אין לו מושג מה היא אומרת.
מכל הסיבות האלה ורבות אחרות, קשה מאד להאמין שישנו משהו אורגני ובמקרים רבים במקום לסייע לילד בבעיה שלו נוטים להאשים אותו כמקור לבעיה.
7. האם התווית "בעל הפרעת קשב" לא גורמת לילד לוותר לעצמו ולסביבה לוותר עליו?
הילד שלא מצליח כמו חבריו בלימודים, נשחק במשך הזמן ומדביק לעצמו תווית של "טיפש ועצלן". זה מתכון הרבה יותר בטוח לוויתור עצמי. לכן, צריך לטפל בילד מוקדם ככל האפשר עד שהוא עצמו יוכל לראות שגם עם הפרעת הקשב הוא מוצלח, מסופק ומממש את הרצונות שלו. הסביבה של הילד צריכה לקבל הדרכה ולהיות מודעת למשמעות ההפרעה. עליה להבין שלא מדובר בילד שלא יכול או לא רוצה, אלא בילד שאם הוא יקבל את הסיוע הנדרש, יוכל להשיג אף יותר מאחרים.
8. מדוע יש פחד מהתרופה? ואולי בית הספר צריך לקחת אחריות ולא לפטור את עצמו בקלות על-ידי מתן תרופות לתלמידים?
אף הורה לא שש לתת לילד תרופות. אולם מחקרים בכל העולם מראים שכיום אין משהו יעיל יותר מתרופות להפרעת קשב. יש גורמים אינטרסנטיים שדואגים להפחיד את הציבור מפני התרופה, למרות שהיא נחקרת כבר עשרות שנים בכל העולם הרפואי ומוכיחה עצמה כבלתי מזיקה לטווח ארוך. בטווח הקצר ישנן לעיתים תופעות לוואי שאינן נוחות, אולם כיום קיים מגוון רחב יחסית של תרופות, כך ש 97% מהנזקקים מוצאים את הפתרון המתאים להם.
בית הספר צריך להיות זהיר ביותר ולא לפטור עצמו מאחריות ללכת לקראת הילד. אולם, לא פחות מכך, אחריותו היא לעורר את תשומת לב ההורים לחשד של הפרעת קשב אצל הילד, ולעודד אותם לפנות לגורם הרפואי המתאים.
9. אולי, אם לא נעשה מזה עניין, הילד יתבגר והדברים יסתדרו מעצמם?
מחקרים בכל העולם מראים שאיכות החיים של בוגרים עם הפרעת קשב שלא טופלו לאורך שנים נמוכה מן הממוצע. זה מתבטא ביותר בעיות רגשיות, יותר גירושין, יותר פיטורים, תחושות חוסר מימוש, התמכרויות לחומרים, אלימות ותאונות דרכים. הפרעת קשב מודעת ומטופלת מפחיתה למינימום את הפגיעה בחיים.
10. אז מה הכי חשוב לי לדעת כהורה לילד עם הפרעת קשב?
חשוב שתדע שיש לך ילד עם כישרונות ויכולות שבחלקן נסתרות ומחכות שמישהו יסלול להם את הנתיב החוצה. חשוב שתקשיב, שתבין, שתתן כתף ולא תהייה כל הזמן לחוץ שמא הילד לא יצליח. אם תעשה את הצעדים הדרושים בשקט ובנחישות, ילדך יתפתח כראוי ויתרום הרבה לעצמו וסביבתו.