מקדמים לוחמות או מלהקים דוגמניות? למה צה"ל בוחן מידות של החיילות

חיילות צה"ל בגבול מצרים | צילום: משה מילנר, לע"מ
חיילות צה"ל בגבול מצרים | צילום: משה מילנר, לע"מ

הודעת צה"ל ושר הביטחון על שילוב נשים ביחידות לוחמות מעוררת התרגשות ציבורית גדולה, אבל קריאה בין השורות מגלה דרישות סף מקוממות החלות רק על בנות. ועדיין, יש מקום לאופטימיות זהירה

88 שיתופים | 132 צפיות

הודעת צה"ל ושר הביטחון על שילוב נשים ביחידות לוחמות השבוע עוררה התרגשות ציבורית גדולה. בתוך ההמולה נעלם פרט טריוויה מעניין: כבר במסגרת ״בג״ץ אליס מילר״ בשנת 2000, תוקן חוק שירות הביטחון ונוסף לו סעיף שמחייב את צה״ל ב-״עיקרון היסוד הקובע כי כל התפקידים בצבא אמורים להיות פתוחים בפני נשים״. כן, כן, חובה חוקית של ממש לפתוח את כל התפקידים בצבא לשני המינים. אבל – וזה אבל חשוב – בסעיף זה, שנוסף לחוק שירות הביטחון, ישנה תוספת שמאפשרת לצבא להחליט אילו תפקידים ייסגרו בפני נשים, אם הדבר נובע ממהות התפקיד ואופיו. 

פרופ' יגיל לוי: "העמדה שהוגשה לבג״ץ כוללת גם לא מעט חולשות. למשל, מבחני הכשירות עשויים להקשות על יצירת מסה קריטית של נשים ביחידות, משום שהקריטריונים של דרישות הסף גבוהים במיוחד ולא מתחשבים בכישורים אחרים של נשים – היכולים לאזן 'נחיתות' גופנית מסוימת"

 

צה״ל נאחז חזק מאוד בתוספת הזו, גם היום, ומפעיל בחסותה פרקטיקה הפוכה. הוא לא סוגר תפקידים בפני נשים במידה ודרישות התפקידים הללו מחייבות אותו לכך, אלא פותח רק תפקידים שהוא מחליט שנשים ״יכולות לעשות״. גם ועדת שגב, שהוקמה ב-2007 כדי לדון בעיצוב שירות הנשים בצבא, גיבשה המלצות שניסו להניע את הצבא מאותה מדיניות שננקטה עד אז. היא קבעה את עיקרון ״האדם הנכון במקום הנכון״, ומעצם עיקרון זה החליטה שעל צה״ל להפסיק עם מיון לפי מין המועמד/ת, ולעבור לשיטת מיון לפי כישורים ויכולת תפקיד. 

>> האמת הפשוטה היא אחת: בישראל לאף אישה אין זכות אמיתית על גופה

עד לעצם היום הזה מסקנות ועדת שגב לא יושמו במלואן, בלשון המעטה, אבל ההחלטה המבורכת על פתיחת תפקידים מסוימים ביחידות הקצה לנשים היא אכן צעד מעשי ראשון לקראתן. ההחלטה נעשתה בתגובה לעתירתן של ארבע נערות לבג״ץ ממאי 2020, אשר ביקשו להתמיין לתפקידים לוחמים ביחידות מובחרות והעלו את הנושא לדיון מחדש. 

חיילת, מדדו לך כבר גובה? 

הבשורה החדשה שהגיעה השבוע היא שיחידות הניוד של יחידות החי״ר, תפקידי האב״כ וסילוק הפצצות ביחידה המובחרת יהלום ותפקידי חילוץ בסיירת חיל האוויר 669 ייפתחו לפיילוטים נשיים תחת דרישות סף. אמנם נדחתה בקשת העותרות להתמיין ליחידות כמו סיירת מטכ״ל, שייטת 13 וסיירות החי״ר, אך תפקידים מבצעיים נוספים שעד כה היו סגורים לנשים ללא צורך (זה הרמטכ"ל אמר, לא אנחנו) ייפתחו ללא דיחוי: הדרכת נהיגה מבצעית, גששות, לוחמות הנדסה במערך הגבולות, תפקידי לחימה מסווגים בחיל האוויר ואלחוטניות בחיל התותחנים. 

דרישות הסף הן בשורה מתוקה-מרירה. תיאורטית, הן תואמות את העי קרון שצה״ל חויב לפעול על פיו ב-2007, ותולות את קבלתה של המועמדת לתפקיד לוחם ביכולותיה הפיזיות ולא במגדר שלה. פייר, לא? אז זהו, שלא לגמרי. על אף שהנתונים הללו (גובה, משקל, תוצאת מחשבון ליכולת סחיבת משקלים, תוצאה בריצת 3,000 וכמות עליות מתח) נקבעו על ידי צוות רפואי במינוי הצבא, ונראים הולמים ללוחמת במצב גופני טוב שתצליח להשתוות לגברים בתפקיד דומה – עולה מהם תהייה על הנפח הדי זעום שתופס עיקרון השוויון בהחלטה. אכן, הפרופיל הרפואי מחושב בצורה זהה בין גברים ונשים על כלל התפקידים, אך הקריטריונים החדשים והנוספים שנדרשים ממועמדות לשירות ביטחוני לא נדרשות ממועמדים זכרים. 

כשירות וגאות | צילום: חיים צח, לע"מ
כשירות וגאות | צילום: חיים צח, לע"מ

באתר "מתגייסים", האתר הרשמי של צה״ל למלש״בים, לא כתובות שום דרישות סף כמו גובה או מספר עליות מתח שעל בנים לעשות על מנת להשתבץ ליחידות החי״ר – גבעתי, גולני או נח״ל. זאת, בניגוד לדרישות שהצבא הציג לבנות. כמובן שישנו פרופיל רפואי נדרש לתפקידים קרביים, ובמהלך שירותם ביחידות הקרביות הלוחמים צריכים לעבור בוחן מסלול מאתגר ולהתמודד בהצלחה עם דרישות פיזיות קשות, אך אלו לא מתנים את גיוסם ליחידה – כפי שיקרה מעתה ואילך עם בנות שירצו לשרת בתפקידים שנפתחו ביחידות החי״ר. 

ברור שהיכולת לבצע עליות מתח ולרוץ מהר הן יכולות סף נדרשות שצריכות להימדד במיונים ללוחמה. גם משקל עודף או תת משקל יכולים להקשות על לוחמת לסחוב משאות כבדים. על אף אלו – לא יכולנו שלא לתהות על דרישות הסף הספציפיות מאוד בעניין הגובה והמשקל. 1.64 הוא גובה הסף שנדרש לנערה המעוניינת לשרת ביחידות חי״ר מתמרנות, 1.66 עבור היחידות המובחרות ו-1.65 עבור חיל השיריון. עליה לשקול בין 60 קילו – כדי לשרת בשיריון, ועד 78 קילו – כדי לשרת ביחידות כמו יהלם ו-669. BMI (יחס גובה-משקל) נמדד בחישוב הפרופיל של בנים ובנות כאחד, אבל ספק שאי פעם נמנע מלוחם נמוך מהממוצע לשרת ביהלום או ב-669 רק בשל גובהו, כפי שיימנע כעת מנערות שנמוכות מגובה 1.67. 

באתר "מתגייסים", האתר הרשמי של צה״ל למלש״בים, לא כתובות שום דרישות סף כמו גובה או מספר עליות מתח שעל בנים לעשות על מנת להשתבץ ליחידות החי״ר – גבעתי, גולני או נח״ל. זאת, בניגוד לדרישות שהצבא הציג לבנות

 

מה לצה״ל היה לומר בנידון? לא הרבה. "דרישות הפרופיל הרפואי, על סעיפיו השונים, חלות גם על גברים וגם על נשים, בכל התפקידים", נמסר בתגובת דובר צה״ל, "באשר לשירות גברים, הרי שקיים ניסיון רב שנים, הן בצה״ל והן בעולם, המעיד על תפקודם בלחימה ופגיעותם. הוועדה לא ראתה צורך בשלב זה לקבוע קריטריונים נוספים".

"באשר לנשים", נכתב בנוסף בתגובה, "לאור ההבדלים הפיזיולוגיים ובהתבסס על ניסיון העבר, בחנה הוועדה הרב-זרועית מחקרים, ספרות מקצועית, נתונים צה״ליים ונתונים מצבאות זרים. הוועדה בחרה להמליץ על תנאי הסף כאשר לנגד עיניה ראתה את בריאות המשרתות ושילובן בתפקיד באופן מוצלח". 

תרגיל צבאי של חיילות היבשה בבסיס שיזפון בערבה | צילום: משה מילנר, לע"מ
תרגיל צבאי של חיילות היבשה בבסיס שיזפון בערבה | צילום: משה מילנר, לע"מ

סוגיית נתוני הסף מעלה שאלה מורכבת: האם תגובת הצבא לבג״ץ ארבע הנערות היא באמת צעד משמעותי בעל השפעות מרחיקות לכת, או שהיא בסך הכול עלה תאנה שמסתיר את העובדה שצה״ל עדיין מתנהל בניגוד להמלצות ועדת שגב ובניגוד לחוק – ולא פותח את כלל התפקידים בצבא להתמיינות נשים?

פרופסור יגיל לוי, חוקר יחסי צבא-חברה מהאוניברסיטה הפתוחה, שהגיש יחד עם ד״ר זאב לרר חוות דעת לתמיכה בעתירת הנערות, סבור שהתשובה לא מוחלטת. "חשוב להבחין מה יש ומה אין בתגובת הצבא לבג"ץ", אומר פרופ׳ לוי ומפרט, "יש בה אימוץ הלכה למעשה של המלצות ועדת שגב, שעכשיו גם יינתן להן תוקף של החלטת בג״ץ, ושפת התגובה היא שוויונית. ככל שנשים יהיו בעלות מוטיבציה להתגייס לתפקידים שהצבא יפתח, תימצא כמות קריטית שתאפשר עמידה בחזון הזה. עמדת הצבא דוחה את עמדתו של הרמטכ״ל לשעבר גדי אייזנקוט, שהצהיר בפברואר 2018 שנשים לא ישרתו בדרג המסתער, ולא שוללת בעתיד שילוב נשים בצוותי טנקים במשימות לחימה". עד כה – מבשר טובות.

"למרות זאת, העמדה שהוגשה לבג״ץ כוללת גם לא מעט חולשות", מצנן פרופ' לוי את ההתלהבות, "למשל, מבחני הכשירות עשויים להקשות על יצירת מסה קריטית של נשים ביחידות, משום שהקריטריונים של דרישות הסף גבוהים במיוחד ולא מתחשבים בכישורים אחרים של נשים – היכולים לאזן 'נחיתות' גופנית מסוימת". פרופ' לוי עדיין משאיר מקום לסוג של אופטימיות, ואומר שבגלל שהצבא אימץ כבר את העיקרון הבוחן נשים לפי כישוריהן ולא על פי מגדרן – יהיה פשוט יותר לטפל בסוגיות האלו באמצעות בג״ץ ולחץ ציבורי. 

"הצעד החדש של צה"ל מעודד נשים דתיות להתגייס למסלולים צבאיים ובכך מערער את הסדר המגדרי הדתי"

 

משולבות, אבל בנפרד

ישנה עוד בעייתיות במהלך, והיא בכך שהצבא לא מתחייב על מתי, או איך ישלב את הנשים עם הגברים. כרגע, ההחלטה היא לקיים את הניסוי במסגרות מגדריות נפרדות, והצבא לא מתחייב על שלב שבו הניסוי יעבור למסגרת מעורבת. מדובר בשלב חשוב, בגלל שבסופו של דבר, אם רוצים שהחיילות אכן יתרמו תרומה אמיתית במהלך השירות שלהן, הן יצטרכו לקחת חלק במבצעים לצד גברים. האם לא מצופה מהן לחלץ לצד גברים, או לפעול לצידם בשדה הקרב, כפי שכבר קורה ביחידות המעורבות? הרעיון של פיילוטים מגדריים כבר הוטמע יפה בצבא, כמו בפיילוט הטנקיסטיות שמסתמן כהצלחה, אך גם פיילוט זה לא הגיע לשלב של יצירת טנקים מעורבים לגברים ונשים. הגיע הזמן לעלות רמה, אל התמסרות לרעיון של שילוב אמיתי, כתף אל כתף, גם כשההכשרה היא מגדרית.

חיילים וחיילות צועדים במסגרת טקס הענקת אותות לחיילים מצטיינים במהלך חגיגות יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל | צילום: חיים צח, לע"מ
חיילים וחיילות צועדים במסגרת טקס הענקת אותות לחיילים מצטיינים במהלך חגיגות יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל | צילום: חיים צח, לע"מ

כמובן שאי אפשר לדבר על הפרדה מגדרית מבלי לדבר על דת, ועל רמת ההשפעה שלה ושל גורמים דתיים בצבא ומחוצה לו על קבלת ההחלטות בנושא שילוב נשים. מה עומד בבסיסם של הצעדים המדודים והזהירים יחסית שנוקט הצבא – חשיבה מבצעית, או רצון "לא לדרוך על אצבעות" ולטלטל את המערכת? "החסם המרכזי לשילוב שוויוני של נשים בצבא הוא דתי", מדגיש פרופ' לוי, "המגזר החרדי-לאומי מתנגד לכך, לטעמי – בשל החשש שהדבר יפגע בהשתלבות גברים במערך הלוחם, וכך יקטין את ההשפעה החרדית-לאומית בצבא. בנוסף, הצעד מעודד נשים דתיות להתגייס למסלולים צבאיים ובכך מערער את הסדר המגדרי הדתי. ההחלטה העקרונית של הצבא היא מפלה בסיסית למגזר זה, שבשנים האחרונות עבר מרטוריקה דתית לכזו המטילה ספק בכשירותן של נשים לשמש כלוחמות".

גם בנושא זה משדר פרופ' לוי מידת אופטימיות. "צפוי שתינתן עוד תנופה לשילוב נשים דתיות בצבא, מאבק שגם בו הפסידו החרדים הלאומיים בצורה ברורה. כל פתיחה של מסגרת לנשים בשריון או בחי"ר תלווה במאבק מצידם, בעיקר כשתגבר הנטייה לשלב נשים במסגרות מעורבות".   

מטפסות בסולם הדרגות – אבל נשארות במקום

השיח הציבורי עסק הרבה בסוגיות של בטחון ולחימה, אבל לצה"ל יש תפקיד נוסף, משמעותי לא פחות: הוא הכלי העיקרי בישראל למוביליות חברתית. תסתכלו רגע סביב ותראו כמה קרפ"רים הוצנחו לתפקידי מנהלי בתי חולים, מבלי שרגלם דרכה בבית חולים יום אחד. כמה פולטיקאים הוצנחו למקומות בכירים במפלגות רק בזכות הפלאפלים שלהם וכמה קצינים במיל׳ יושבים בדירקטוריונים. החונטה הגברית-הצה"לית דואגת לשמור לעצמה את התפקידים החשובים במדינה. הרבה מתפקידי האלופים ותתי האלופים בצה״ל מותנים בקריירת לוחמה צה״לית, והנשים שמגיעות לדרגות אלו נמצאות בדרך כלל בתפקידי המטה: במודיעין, באגף כוח האדם ובפרקליטות הצבאית, למשל. האם עכשיו, כשתפקידי לוחמה נוספים נפתחים לנשים, יוכלו להיפתח בפניהן גם אופציות רחבות יותר להתקדמות בצבא, ומתוך כך – גם באזרחות?

לצה"ל יש תפקיד נוסף, משמעותי לא פחות: הוא הכלי העיקרי בישראל למוביליות חברתית.התראו כמה קרפ"רים הוצנחו לתפקידי מנהלי בתי חולים, מבלי שרגלם דרכה בבית חולים יום אחד, וכמה פולטיקאים הוצנחו למקומות בכירים במפלגות רק בזכות הפלאפלים שלהם

 

כאן, סובר פרופ' לוי, התשובה מעט פחות משמחת. "נהפוך הוא", טוען פרופסור לוי, "החסמים שיש להשתלבות לוחמים גברים יחולו גם על נשים שישתלבו בתפקידי לוחמה – היכולת של קצינים בכירים להמיר את מעמדם הצבאי במעמד ציבורי פוחתת, והדבר חל על שני המינים. זאת, בשונה מנשים המשתלבות במערך הטכנולוגי או בתפקידי מנהלה והדרכה, אותם ניתן להמיר לתפקידים בעלי ערך בשוק העבודה. מה שהמהלך אכן יחזק הם תהליכים המקדמים שוויון בין מגדרי, ועצם העיקרון יקטין חסמים סמליים לשילוב נשים בתעשיות שלהן נגיעה בטחונית".

מדובר במהלך מבורך, גם בסמליותו. לא רק שיש לו פוטנציאל לטלטל ואולי אף לשחרר מעט את אחיזת הדת בהכרעות בנושא שילוב נשים במסגרות "גבריות", הוא עשוי להוביל להשתלבות נשים ביחידות קצה נוספות וחשובות. בנוסף – הוא עשוי להביא איתו גם השתלבות מוגברת של נשים בתעשיות הביטחוניות האזרחיות (ואלוהים אדירים, כמה שאנחנו צריכים שם קצת רוח נשית). 

נמשיך למחוא כפיים למהלך הזה ונשתדל לא לצמצם אותו, משום שבאמת מדובר בצעד חסר תקדים. אבל אם תרשו לנו, וגם אם לא, נמשיך לתהות על העובדה שצה״ל מחויב חוקית למהלך שכזה, נרחב מזה שדובר השבוע, כבר שנים; לתהות על כך שכשמסגרות השירות עדיין מופרדות ללא דד- ליין לא ברור מתי יתבצע שילוב אמיתי; ולתהות על כך שדרישות הסף לא זהות לבנים ובנות באותו תפקיד, ומצמצמות את הנערות שיכולות להתמיין אליו לנישה בעוד שהנערים יקבלו אליו צו זימון כל עוד יעברו בדיקה רפואית רגילה. כן, גם אם אפשר לחגוג את ההזדמנות שלכאורה ניתנת ללוחמות העתידיות שלנו, אי אפשר להמשיך לתהות.

>> הנאשם לא מסוכן מינית, או שלוועדת השחרורים פשוט לא ממש אכפת מכן?

אלפי פריטים במגוון המותגים — עכשיו ללא מע״מ באתר האונליין ThreeSixtyFive by MASHBIR !