הדיסקו האחרון: מסיבת הפרידה של שחף ניסני ז"ל רגע לפני ה-7.10

ישנו מנהג מסורתי של התצפיתניות בנחל עוז: כל תצפיתנית שמגיעה לשבת האחרונה שלה לפני השחרור מהצבא מקבלת על עצמה לארגן את ה"טי טיים" שלה. ערב פרידה חגיגי עם כל החברות. מי שמשתחררת בוחרת קונספט, מתכננת את התפריט, דואגת לאוכל, לקישוטים ולעיצוב השולחן, וכל הבנות משתתפות בערב שבו הן אוכלות יחד, שרות את השירים הקבועים של התצפיתניות, ממציאות שירים חדשים על בסיס מנגינות מוכרות עם מילים מהחיים שלהן כתצפיתניות, צוחקות, מספרות סיפורים, נפרדות ומאחלות בהצלחה למי שמסיימת את השירות ולמי שממשיכה. זו מסורת שמסמלת חברות, שייכות, משפחה שנייה וזיכרונות משותפים.

שבועיים לפני שנפל, עילי זיסר אמר לבת זוגו: "זו תמונה טובה לפרסם אם יקרה לי משהו"

אצל שחף, כמו בכל דבר שעשתה, זה הפך להרבה יותר מזה. כבר באוגוסט 2023, חודשיים לפני השחרור שלה, שחף התחילה לתכנן את הטי טיים שלה. שחף הייתה הוותיקה מבין התצפיתניות. היא התגייסה באוקטובר 2021 ושירתה שנתיים מלאות כתצפיתנית בנחל עוז. לכן כולן חיכו לטי טיים שלה – הן ידעו מי זאת שחף, ואם שחף עושה משהו – היא עושה אותו עד הסוף. היא הייתה מסוג האנשים שמתכננים הכל מראש, יורדים לפרטים הכי קטנים כדי שהכל יהיה מושלם.

היא בחרה קונספט וקראה לו "The Last Disco", הדיסקו האחרון. חודש מראש היא ישבה עם אימא שלנו ואיתי על תפריט לערב הגדול. החליטה על כמות מנות ראשונות, עיקריות, קינוחים. בשרים, דגים, תבשילים, מאפים ומה לא. התדיינו על הכל: איזה צבעים, איזו מפה, איזו מפית, איזה סכו"ם, איזה קונפטי ואיך ייראה השולחן. הצבעים שנבחרו היו שחור, ורוד וכסוף. והיא תכננה קיר עם אותיות בלונים עם הכיתוב, THE LAST DISCO.

"שבת אחרונה לנצח"

כבר מאוגוסט התחיל להצטבר אצלנו בבית ארגז ענק. לתוכו נכנסו בהדרגה כל הדברים שהיא הכינה וקנתה לאירוע: המפות, הכלים, הסכו"ם, הקישוטים, הבלונים, הקונפטי וכל האביזרים שהיו אמורים להפוך את הערב שלה למסיבת דיסקו אמיתית, אבל שחף לא הסתפקה בארוחה ובעיצוב. היא החליטה להכין מתנה אישית לכל אחת מהתצפיתניות. היא הכינה קופסאות שבהן הייתה סיכה שאפשר לענוד על המדים עם הסמל של התצפיתניות, ומכתב פרידה אישי שהיא כתבה לכל אחת מהבנות. היא גם הכינה חולצה עם הסלוגן המוכר "נחל עוז זה הבית" ושוקולדים. את כל הקופסאות היא ארזה מראש והכניסה לארגז הגדול. שחף לא חשבה רק על האירוע. היא חשבה על כל אחת ואחת.

ואז הגיע יום שישי, ה-6 באוקטובר 2023. אימא שלי ואני נסענו לנחל עוז עם כל האוכל ששחף ביקשה (והיא ביקשה הרבה). בשעה 10:00 בבוקר כבר נכנסתי עם הרכב לבסיס. פתחתי את הבגאז' ושחף וכל הבנות התחילו להגיע ולהוציא ממנו תבנית אחרי תבנית. מדובר בתבניות אלומיניום ענקיות, מכוסות, ועל כל אחת היה כתוב את שם המנה שנמצאת בתוכה. במשך השנתיים שבהן היא שירתה בנחל עוז, אימא שלי ואני הסענו אותה לבסיס והחזרנו אותה, ולכן הכרנו הרבה מהבנות, את הסיפורים שלהן ואת החברות שלה. הפעם הסתכלתי סביב וראיתי גם פנים שלא הכרתי עד היום: חלק מהתצפיתניות היו חדשות, כאלה שהגיעו לבסיס רק יום קודם.

בשעה 22:48 שחף עשתה משהו שלא היה אופייני לה והעלתה סטורי עם תמונה של קיר הבלונים שעליו היה כתוב The Last Disco וכתבה "שבת אחרונה לנצח"

 

בשעה 12:00 בצהריים שחף עלתה למשמרת. בשעה 16:00, כשסיימה משמרת, כל הבנות התגייסו יחד להכנות. הן פרשו את המפה, סידרו צלחות וסכו"ם, פיזרו קונפטי, תלו וניפחו בלונים, הציבו כדורי דיסקו וסידרו את כל המקום לקראת הערב. כולן חיכו לזה בהתרגשות. עוד דבר שהיה חשוב מאוד לשחף היה שאף אחת לא תרגיש שונה או מקופחת. כך, למשל, אחת החברות שלה, מאיה ויאלובו פולו ז"ל, הייתה צליאקית. שחף דאגה שגם היא תקבל ארוחה מלאה ללא גלוטן שמתאימה לה. שחף רצתה שמאיה תשב עם כולן ותאכל עם כולן.

הערב עצמו התקיים בדיוק כמו ששחף רצתה. ארוחה גדולה, שמחה, מוזיקה, שירים, צחוקים והמון אוכל. היה מספיק לכולן, ואפילו ללוחמים שהיו באותו זמן בבסיס. אחר כך הבנות שלחו לנו תמונות וסרטונים וסיפרו כמה הן נהנו וכמה האוכל היה טעים. בשעה 22:48 שחף עשתה משהו שלא היה אופייני לה – היא העלתה סטורי. היא צילמה את קיר הבלונים שעליו היה כתוב The Last Disco וכתבה "שבת אחרונה לנצח". אני הגבתי לה על הסטורי, ואז שחף אמרה שהיא תשלח לי סרטון שחברה ערכה. רק הרבה זמן אחר כך הבנתי מי הייתה אותה חברה – דניאלה גלבוע.

כשחזרו פדויות השבי, דניאלה גלבוע וקרינה ארייב, הן סיפרו על ה"טי טיים" ועל האוכל וכמה הן נהנו ממנו והתענגו עליו. וכך, בלי שאף אחת מהן ידעה באותו ערב, The Last Disco הפך לזיכרון האחרון שלהן מהחיים יחד לפני שבעה באוקטובר. בתמונות ובסרטונים שנשארו לנו, אפשר לראות אותן כמו שהן היו באותו ערב. אוכלות, שרות, צוחקות, שמחות, ובעיקר – ביחד. למחרת הכל השתנה.

היום, כשאני מסתכלת על הדיסקו האחרון, אני לא רואה רק מסיבת פרידה. אני רואה את שחף כפי שהייתה. מתכננת, משקיעה, מצחיקה, יצירתית, אוהבת, נדיבה ובעיקר דואגת לכולן. היא רצתה שהערב האחרון שלה כתצפיתנית יהיה ערב שכולן יזכרו, והיא צדקה. הן באמת זוכרות. אנחנו נשארנו עם התמונות, הסרטונים, המכתבים, המתנות, הסיפורים ועם הזיכרון של ערב אחד שבו שחף והחברות שלה פשוט היו בדיסקו האחרון שלהן, יחד.

הכותבת היא ספיר ניסני, אחותה של התצפיתנית שחף ניסני ז"ל, שנפלה בשבעה באוקטובר 2023 במוצב נחל עוז. ב-23 באוקטובר יתקיים בהאנגר 11 בתל אביב פסטיבל "טי טיים", לזכרן של 18 התצפיתניות והסמב"ציות שנפלו בנחל עוז. בפסטיבל ישתתפו נועה קירל ויסמין מועלם, והכנסותיו ישמשו להמשך פעילות ההנצחה. לכרטיסים