למי קראתם דיילת? ההדחה הבאה מבוססת על שקרים ושנאת נשים

בישיבת הממשלה שדנה בהדחת היועמ"שית, נזרק לחלל האוויר משפט אחד מטריד שחושף את האמת כולה מאחורי המהלך: "דיילת שמנסה לחטוף את ההגה מהקברניט", זרק השר קרעי לאוויר וחשף ברגע את היחס של הממשלה הזו לנשים בישראל. ככה נראית ממשלה שנציגיה מקטינים נשים ולא רואים בהם כשוות במדינה. אבל הדחתה המתוכננת של היועמ"שית אינה מקרה בודד של פיטורי פקידה בכירה בשירות המדינה – זהו איום ישיר על החיים שלנו כנשים במדינת ישראל.

>> מי באה להציל את המדינה? 11 חולצות מושלמות ללבוש להפגנה

רבות דובר על היעדרן הכמעט מוחלט של נשים משולחן הממשלה. בג"ץ המנכ"ליות שהובלנו בשדולת הנשים, והתקבל רק לפני קצת יותר מחודש, חייב את הממשלה לציית לחוק ולדאוג לייצוג הולם. אך החזון לייצוג שוויוני של נשים בתפקידי מנכ"ליות ובמשרות אמון עדיין רחוק מלהתממש, והממשלה ממשיכה למנות גברים לתפקידים הללו. פיטורי היועמ"שית הם המשך ישיר לכך. כעת, לא רק שלא יהיה מקום לקול של 50% מהאוכלוסייה – גם לא תהיה מי שתעמת את הממשלה מול החוק והדרישה לשוויון מגדרי. לא רק בנושא הייצוג – אלא בכל תחום שנוגע בזכויותינו. פיטוריה עלולים להשפיע על הדרך שבה אנחנו, כנשים, נחיה במדינת ישראל.

עד כמה באמת היועמ"שית "מקצצת את כנפי הממשלה"? הנתונים מוכיחים כי עד כה, היועמ"שית והצוות שלה אישרו אלפי החלטות ממשלה, ופסלו רק 1% מהן. כלומר, מנסים לפטר אותה בגלל שהיא פשוט עושה את העבודה שלה – ושומרת עלינו

 

אין עוררין על כך שהיועמ"שית היא אחת הדמויות החשובות והמשפיעות ביותר במערכת השלטונית הישראלית. תפקידה העיקרי הוא להעניק ייעוץ משפטי לממשלה ולמוסדות המדינה, לייצג את המדינה בבתי המשפט ולהבטיח שהפעולות שנעשות על ידי המדינה תואמות את החוק ואת הערכים הדמוקרטיים שעליהם היא מושתתת. מאז ומתמיד, התפקיד הזה היה נתון ללחצים – ונדרש לאזן בין אינטרסים רבים. לא תמיד הסכמנו איתה או שמחנו מההחלטות שהעניקה לממשלה, אבל כיבדנו את עמדתה המקצועית. היא זו שעומדת שם, בגבורה ובנחישות, מול גלים של לחצים מצד גורמים פוליטיים – לא כי זה משרת אותה, אלא כי זה מה שנדרש ממנה.

ועד כמה באמת היועמ"שית "מקצצת את כנפי הממשלה"? הנתונים מוכיחים כי עד כה, היועמ"שית והצוות שלה אישרו אלפי החלטות ממשלה, ופסלו רק 1% מהן. כלומר, מנסים לפטר אותה בגלל שהיא פשוט עושה את העבודה שלה – ושומרת עלינו. כי כשלממשלות אין מגבלה משפטית, הן עלולות לנצל את הכוח לרעה – וזה בדיוק מה שהיועמ"שית נועדה למנוע. בלי פיקוח משפטי עצמאי, ייתכן שיועברו חוקים מפלים שמחזירים אותנו לעבר – לתקופות שבהן נשים לא יכלו לקבל החלטות בעצמן על חייהן, ולא היו שוות בפני החוק.

ואיפה אנחנו נכנסות לתמונה? כבר היום היועמ"שית אחראית לפקח על חקיקה שמובאת בפני הכנסת, והיא יכולה למנוע חוקים שמפלים נשים או פוגעים בזכויותיהן. אם היא לא תהיה בתמונה, סביר שיהיה קשה יותר למנוע מהלכים שיפגעו בנשים. צעדים קיצוניים כמו "יצירת מרחבים סטריליים" כחלק מחוק הגיוס, הרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה בכל האוניברסיטאות בתארים מתקדמים, ואפילו הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים – הם איומים ממשיים שאנחנו מתמודדות איתם יום־יום במשכן הכנסת. ואם נביט במה שקורה בימים אלה בארה"ב, אנחנו עלולות למצוא את עצמנו בעוד זמן קצר בעידן שבו תילקח מנשים היכולת לקבל החלטות על גופן וחייהן.

נכון, גם בג״ץ יכול למנוע חוקים פוגעניים — אבל הממשלה מאיימת להחליש גם את בג״ץ, כך שגם היכולת הזו תהיה מוגבלת. בתיקים שקשורים לאלימות מינית או אפליה מגדרית יהיה קשה אף יותר לפעול להעמדה לדין. את ההחמרה בהגנה המשפטית ירגישו ראשונות הנשים המוחלשות. כשיש פגיעה במערכות החוק, אלה הקבוצות שתמיד נפגעות הכי הרבה. נשים שאין להן את המשאבים להתמודד עם חקיקה מפלה או עם מערכת משפט שמתעלמת מזכויותיהן – ימצאו את עצמן חסרות כלים להתמודד עם אפליה או פגיעה חמורה בזכויות שלהן.

אסור לנו להרפות. אנחנו חייבות להילחם על זכותנו להיות במרחב הציבורי; על הזכות שלנו להתבטא, להתאגד, להחליט על הגוף שלנו ולחיות בביטחון. זה לא מאבק פוליטי בלבד – זה מאבק על חיינו כנשים, על המקום שלנו בחברה, ועל הביטחון שלנו. אנחנו חייבות להתנגד. אנחנו לא יכולות להרשות לעצמנו לשתוק, כשמי שמגינה על הזכויות שלנו נמצאת על הכוונת הפוליטית.

הכותבת טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים