הארוחה היוונית שלי

שמעון פרנס משתף בכמה מתכונים יוונים אותנטיים. יאסו

88 שיתופים | 132 צפיות

השנה היא 167 לפני הספירה. ליהודה המקבי (מן המילה מקבת) נמאס משלטון אנטיוכוס אפיפאנס, נמאס לו מזה שבית המקדש עומד מושבת עם צלם בהיכלו, ונמאס לו במיוחד מהחבר'ה שמנסים לשכנע אותו כל הזמן ללכת לאצטדיון לראות את הגרסה היוונית הקדומה לכדורגל. הוא שונא כדורגל! מרגיז אותו לראות את אחיו היהודים מתפתים לתרבות היוונית.

הוא אוסף את ארבעת אחיו, יוחנן, יונתן, שמעון ואלעזר, ומנהיג את בחוריו החשמונאים במרד. בשנת 164 לפני הספירה הם מצליחים לטהר את בית המקדש ולהדליק את המנורה. מאז, אנו חוגגים בכל שנה את הנאמנות לאל, אשר ברא את האדם בצלמו ואת אי הכניעה לאלים מוגבלים ושרירותיים כבני אדם, שנבראו בצלם האדם שברא אותם.

חנוכה אינו חג ניצחון, שכן הרוח היהודית אינה מייחסת חשיבות ערכית לניצחון צבאי. בתרבויות אחרות, שבהן נהוגים חגי ניצחון ושערי ניצחון המכתירים את הניצחון כערך עליון, המסקנה המעשית הייתה שיש ליזום מלחמות כדי שיהיה אפשר לנצח. ואילו אנחנו? נלחמים כשצריך, כאמצעי לשרוד.



אם תיקחו את אותו סלט יווני ותאכלו אותו כאן, מחוץ לטריטוריה שלו, יהיה לו טעם אחר

אם תיקחו את אותו סלט יווני ותאכלו אותו כאן, מחוץ לטריטוריה שלו, יהיה לו טעם אחר

בטברנה של שמעון

כמחווה אנתרופולוגית בת ימינו ליהודה המקבי, יצאנו לשטח לבדוק מה משך את אותם "מתייוונים", שהעדיפו את התרבות ואת האלים היווניים על פני תרבותם היהודית. מחוסר תקציב לא נסעתי לאתונה, אך פגשתי את היהודי הכי יווני שיש, הלא הוא שמעון פרנס.

גילינו שלא אֵלים ולא זריקת דיסקוס משכו את המתייוונים, אלא, ללא ספק, היה זה האוכל. המטבח היווני מתבסס על חומרי גלם טריים ואיכותיים בתיבול עדין מאוד, לעתים כמעט לא קיים, שתפקידו להדגיש את הטעמים הנפלאים של חומרי הגלם מבלי להסוות אותם.

אני פוגשת את פרנס בביתו המטופח, הטובל בצבעי לבן-כחול ומוקף בבוסתן מקסים. האהבה שלו למוזיקה היוונית הביאה אותו אל הטריטוריה. בשנות השמונים, אחרי ששידר מוזיקה יוונית כמה שנים, נסע לחרוש את יוון בטיול בעקבות מוזיקה ואוכל. מאז הוא חוזר ליוון לפחות פעמיים בשנה. בעקבות לחץ ובקשות חוזרות, החל להדריך טיולי אוכל וטברנות. היום הוא עורך פה, בארץ, ערבי "חוויה יוונית" לקבוצות קטנות.

מה מאפיין את המטבח ואת האוכל היווני?
"המטבח היווני הוא מטבח ים תיכוני. כוחו הוא בפשטות, בטריות חומרי הגלם ובאיכותם. בנוסף, אם תיקחי את אותו סלט יווני שמכינים ביוון, עם אותן עגבניות יווניות נהדרות, אותה גבינת פטה, אותו חומץ כפרי, שלצערי קשה למצוא אצלנו, עם אותם זיתי קלמטה, ותאכלי אותו כאן, מחוץ לטריטוריה שלו, יהיה לו טעם אחר. שם הסלט הולך עם הנופים, עם הים ועם הצלילים של השפה היוונית. לכן אוכל יווני הוא קודם כל יוון – בוזוקי, איים, יוונית, ים".

ספר על תרבות האירוח והארוחה ביוון.
"היוונים מרבים לאכול בחוץ. כשיוונים מארחים ורוצים לכבד, הם לא יזמינו אליהם הביתה אלא לטברנה. היציאה המשפחתית של סופי השבוע היא אל הטברנה. ביום ראשון בצהריים הטברנות עמוסות במשפחות – סבים, סבתות, דודים וילדים. באים ב-12 בצהריים ונשארים שלוש-ארבע שעות. חוויה של אוכל, מוזיקה, וריקודים בין המנות".



המטבח היווני מתבסס על חומרי גלם טריים ואיכותיים בתיבול עדין מאוד

המטבח היווני מתבסס על חומרי גלם טריים ואיכותיים בתיבול עדין מאוד

מהו מבנה הארוחה היוונית הטיפוסית?
"פותחים במשקה לפתיחת התיאבון, בדרך כלל ציקוזיה או ציפוֹרוּ. בתחילה מוגשים לשולחן מזטים של ירקות, פירות ים ומנות בשר קטנות בצלוחיות מרכזיות. אחר כך מוגשות המנות העיקריות – תבשילי עגל, כבש או חזיר, מנות של בשרים על האש, או דגים ופירות ים מן הים האגאי. לבסוף מגיעים הקינוחים היווניים, כשהאפשרויות מגוונות: קינוח נפוץ מאוד הוא יוגורט עם דבש. יוגורט יווני הוא סמיך, עשיר וכמעט מוצק, ולכן לא מצריך יותר מזילוף של דבש.

קינוח יווני מסורתי שנהוג כמעט בכל מקום הוא 'חָלבַס' – עוגת סולת עם סירופ, מי ורדים וקינמון. ישנם גם קינוחים רבים שמקורם בהשפעות התורכיות כמו קדאיפי, שהוא הגרסה היוונית לבקלאווה, ומיני מאפה מתוקים. עוד מתוק מסורתי היא סדרה של 'גליקה', כלומר 'מתוקים', מרקחות ביתיות המוגשות בצלוחיות עם כפית, לצד יוגורט או סתם כוס מים".

טברנה? מסעדה? בית קפה? תעשה לנו קצת סדר.
"כשמטיילים ביוון חשוב לדעת את המינוחים בבתי האוכל השונים. יש מסעדות שבהן האוכל הוא העיקר והמוזיקה רק נלוות, ויש טברנות שבהן המוזיקה היא העיקר. במועדונים הגדולים לא מזמינים מנה עיקרית או ארוחה, ומעדיפים להסתפק במשקה ובפיצוחים.

הסלט יווני של שמעון פרנס

"כל מה שמגישים פה כסלט יווני, עם גבינה מפוררת על מצע של עלי חסה והרבה קש וגבבה, זה לא סלט יווני. סלט יווני מורכב מעגבניות בלאדי (לא עגבניות חממה) חתוכות לרבעים או לשישיות, לפעמים גם מלפפון חתוך גס, ומעליהם צלפים מוחמצים. סביב פזורים עיגולים של בצל סגול, ואף פעם לא בצל לבן. על כל זה יושבת 'מצבה' – פלטה של גבינת פטה – ריבוע גדול, נדיב ועבה שנח מעל הירקות. בוזקים קצת שמן זית ואורגנו, ועל כל זה חומץ בן יין טוב, מעט זיתי קלמטה ובָּאס. לא צריך יותר מזה. מומלץ לקחת את הלחם הכפרי שמוגש ליד, להטביל אותו בתחתית הסלט, שישב לו שם כמה דקות, ואז לאכול את הלחם הספוג בחומץ, במיץ של העגבניות ובשמן הזית".

בתי הקפה נחלקים לשני סוגים: יש בית קפה כפי שאנחנו מכירים אותו, בעיקר בערים, ויש קָפֵנִיו, שהוא בית הקפה היווני המסורתי, עם ריהוט העץ הישן והכיסאות הקטנים. שם יושבים בדרך כלל היוונים המבוגרים יותר, משחקים שש בש או קלפים ושותים 'הלניקו', קפה שחור יווני. וכמובן הס מלהזכיר קפה תורכי…".

תן המלצה למקום עם קבב יווני טוב.
"פעם היה לי מקום קבוע באתונה, שאותו גילה לי אתונאי אחד. בעל הבית אמר לנו שהוא משתמש רק בבשר בקר בגלל המוסלמים הרבים שבאזור. קבבים של 15 סנטימטרים, רכים, אווריריים, עסיסיים והטעימים ביותר שאכלתי. בעל הבית לא הסכים לגלות לי את הסוד. סיפרו שהוא מגיע בכל יום בשלוש לפנות בוקר ומכין את התערובת הסודית בעצמו, כשאף אחד לא רואה.

אי אפשר לדבר על יוון בלי להזכיר סופלאקי…
"סופלאקי הוא שם גג לכל מה שנצלה על האש – בקר, כבש, חזיר, עוף… האסוציאציה התיירותית המוכרת היא של שיפודי החזיר המלבניים, מגולגלים עם ציזיקי בתוך לאפה, אבל סופלאקי הוא שם כולל לסוגים רבים של בשר על האש. ייחודו של הסופלאקי היווני הוא במרינדה של שמן זית, חומץ בן יין, אורגנו והרבה מיץ לימון טרי".

לסיום, ספר על חוויה קולינרית יוונית אחת מיוחדת.
"אני אוהב לשוטט ולטעות באתונה. יום אחד הלכתי בין חנויות קטנות של סדקית ובדים, ופתאום הופיעו ריחות של אוכל. הלכתי, חזרתי… יש ריח ואין מסעדה. פתאום ראיתי מישהו יורד מהמדרכה בגרם מדרגות תלול למעין מרתף. לא ראיתי כלום, אבל הריח הגיע משם. ירדתי בעשרים מדרגות למרתף אפלולי, שנראה כאילו הזמן עצר בו מלכת לפני 150 שנה. מן בית מרזח עם רצפה סדוקה, שולחנות וכיסאות עץ מתנדנדים, ובקצה לא היה אפילו מטבח. רק דלפק שמאחוריו סירים, גבר עם שפם מסתלסל ונער אחד שרץ בין השולחנות.

הסתכלתי סביב וראיתי אחד עם חליפה ותיק ג'יימס בונד. לידו, באותו שולחן, הייתה אישה עם סלים מהשוק. בשולחן אחר בפינה, היה קלושָר שכזה ולידו חבורת הייטקיסטים צעירים. לא הספקתי להתיישב, והנער כבר ניגש אליי והניח על השולחן קנקן יין ממתכת. בלי לומר מילה הוא הגיש לשולחן מרק חומוס, סלט יווני, ואז רק שאל 'מה עוד?'. ניגשתי אל הזעפן שעל יד הסירים לראות מה יש. ההוא הרים מכסים וראיתי שיש מרק חומוס, מרק שעועית, דגים קטנים צלויים, סלט יווני שנחתך במקום ואולי עוד תבשיל או שניים, וזהו.

השולחנות היו משותפים, התפריט היה מצומצם, המקום נפתח מהצהריים עד שנגמר האוכל, והאוכל היה פשוט-פשוט וטעים-טעים… אחד המקומות הסודיים הכי קסומים באתונה, שאליו אני אוהב לחזור לאכול, לשתות יין מהחבית ולפגוש טיפוסים שונים ומשונים".

לשליחת מייל לאסתי ידידיה»

מעטפות כתף טלה

כשר, קל, בשרי

החומרים ל-4 מנות:

  • שמן זית, לטיגון
  • 4 נתחי כתף טלה עם העצם, כ-250 גר' כל אחד
  • 8 תפוחי אדמה קטנים, שטופים (או 4 בינוניים, חצויים)
  • 4 בצלים, חתוכים לרבעים
  • 16 שיני שום שלמות, בקליפתן
  • קינמון
  • אגוז מוסקט
  • מלח גס, פלפל שחור גרוס
  • 8 עלי דפנה
  • כ-8 פרוסות לימון דקיקות

מכינים מראש:

  • 8 ריבועי רדיד אלומיניום – כל אחד כ-40X40 ס"מ
  • 4 גיליונות נייר אפייה

אופן ההכנה:

  1. מלהיטים מחבת כבדה ומשחימים את הבשר במעט שמן זית מכל צדדיו.
  2. פורסים עבור כל מנה 2 ריבועי רדיד אלומיניום זה על זה ומניחים עליהם גיליון אחד של נייר אפייה.
  3. מניחים במרכז כל גיליון נתח כתף טלה ומסדרים מסביבו 2 תפוחי אדמה קטנים (או 2 חצאים), 2 רבעי בצל ו-4 שיני שום.
  4. מפזרים על כל נתח בשר קורט קינמון, מגררים מעט אגוז מוסקט ומתבלים במלח גס ובפלפל שחור גרוס.
  5. שוברים קלות את עלי הדפנה, מניחים עלה אחד על כל נתח ומסדרים מעל 1-2 פרוסות לימון.
  6. מקפלים את נייר האפייה על הבשר וירקות השורש, כמו מעטפה. סוגרים שכבה ראשונה של נייר כסף ומהדקים, ואז שכבה שנייה ומהדקים.
  7. מניחים את כל המעטפות בתבנית עם מכסה, סוגרים ומכניסים לתנור שחומם מראש ל-225 מעלות ל-30 דקות. מנמיכים את חום התנור ל-100 מעלות ואופים 6 שעות נוספות. מגישים עם לימון.

חזרה למעלה



מעטפות כתף טלה

מעטפות כתף טלה

ספנקופיטה Spanakopita

כשר, קל, חלבי

מאפה פילו, תרד ופטה, שהוא מאכל יווני מסורתי קלאסי, וכשאומרים את זה עם המבטא הנכון, זה נשמע אפילו טעים יותר. הפטה מלוחה דיה ועל כן אין צורך להוסיף מלח.

החומרים, לתבנית בגודל 15X25 ס"מ:

  • 600 גר' עלי תרד טריים
  • 3 בצלים ירוקים
  • 3 כפות פטרוזיליה, קצוצה
  • 1 כף שמיר, קצוץ
  • 200 גר' גבינת פטה מחלב כבשים
  • 2 ביצים
  • 5 עלי פילו
  • 1/3 כוס שמן זית

אופן ההכנה:

  1. מאדים את עלי התרד בסיר עם מעט מים ומערבבים מדי פעם, עד שהעלים מאבדים את נפחם ומתרככים. מסננים, סוחטים בעדינות ומניחים לקירור.
  2. מערבבים בקערה את התרד עם הבצל הירוק, הפטרוזיליה והשמיר. מפוררים בידיים את הגבינה, מוסיפים לקערה ומערבבים.
  3. טורפים את הביצים בקערית, מוסיפים לתערובת ומערבבים.

הרכבת המאפה:

  1. חוצים את עלי הפילו, כך שנוצרים 10 עלים הגדולים מעט יותר מהתבנית. מברישים בשמן זית את תחתית התבנית, מניחים עלה אחד ומברישים בשמן זית. מניחים כך עוד 2 עלים.
  2. מניחים עלה ממרכז התבנית החוּצה, כך שמחציתו בתבנית ומחציתו יוצרת שוליים. מורחים בשמן זית. חוזרים על הפעולה ב-3 הצדדים הנותרים.
  3. ממלאים את התבנית בתערובת התרד ומיישרים בעזרת כף. מקפלים את שולי הבצק על התערובת, צד אחד בכל פעם ומברישים בשמן זית.
  4. מניחים עלה נוסף ומברישים בשמן זית, וחוזרים על הפעולה עם 2 העלים הנותרים. דוחפים מעט את השוליים פנימה ומקפידים למרוח שמן גם בצדדים.
  5. אופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות עד להזהבה יפה של המאפה (כ-35 דקות). מגישים חם, קר או פושר.

חזרה למעלה



ספנקופיטה Spanakopita

ספנקופיטה Spanakopita

מרק חומוס

כשר, קל, פרווה

מרק לימוני ומלטף שהוא שיא הפשטות הכפרית. מומלץ להגיש עם לחם כפרי טרי.

החומרים ל- 6-8 מנות:

  • 2 כוסות חומוס יבש
  • 1 כפית אבקת אפייה
  • 7 כוסות מים
  • 1 בצל גדול, פרוס דק
  • 5 ענפי סלרי עלים
  • 2 גזרים, חתוכים לקוביות קטנות
  • מיץ מ-3 לימונים
  • 2 כפות קמח
  • 1/4 כוס שמן זית
  • 1 כפית מלח
  • לימונים חתוכים, להגשה

אופן ההכנה:

  1. משרים את גרגרי החומוס למשך 12 עד 24 שעות, ובכל כמה שעות מחליפים מים. בתום ההשריה מחליפים מים, מוסיפים אבקת אפייה ומשהים ל-30 דקות.
  2. משפשפים את גרגרי החומוס בין כפות הידיים להסרת הקליפות, שוטפים היטב ומסננים.
  3. מבשלים בסיר גדול את החומוס והמים עד לרתיחה ומסירים את הקצף שנוצר. מוסיפים את הבצל, הסלרי והגזר ומבשלים על אש בינונית כשעתיים, עד שהגרגרים רכים (מוסיפים במהלך הבישול מים רותחים במידת הצורך).
  4. מערבבים בכוס את מיץ הלימון, הקמח, שמן הזית והמלח ומוסיפים מעט מהמרק החם לכוס. מעבירים את תכולת הכוס לסיר תוך כדי ערבוב ומבשלים 5 דקות נוספות. מגישים עם לימון.

חזרה למעלה



מרק חומוס

מרק חומוס

פיריקיה גליקו Firikia Gliko – תפוחים בסירופ מתובל

כשר, קל מאוד, פרווה

בין "מתוקי הכפית" המסורתיים אפשר למצוא תפוחים קטנים ושלמים בסירופ עם קינמון, ציפורן וברנדי. ביוון משתמשים בזן מיוחד של תפוחים קטנים מאוד, ואילו אנחנו השתמשנו במה שיש.

החומרים ל-8 מנות:

  • 4 כוסות סוכר
  • 3 כוסות מים
  • 2 מקלות קינמון
  • 8 תפוחים מתוקים (קטנים ככל האפשר)
  • 16 מסמרי ציפורן (2 לכל תפוח)
  • 1/2 כוס ברנדי
  • מיץ מ-1 לימון (3-4 כפות)

אופן ההכנה:

  • מרתיחים בסיר את הסוכר, המים ומקלות הקינמון. מערבבים מדי פעם. מנמיכים את האש ומבשלים ללא מכסה 10 דקות עד שמתקבל סירופ.
  • קולפים את התפוחים, נועצים מסמר ציפורן בראשו ובתחתיתו של כל תפוח ומניחים בסיר רחב. יוצקים את הסירופ על התפוחים ומבשלים ברתיחה קלה ללא מכסה במשך שעה ורבע.
  • מערבבים את הברנדי ומיץ הלימון, מוסיפים לסיר ומבשלים 5 דקות נוספות. מקררים לחלוטין במקרר ומגישים לכל סועד תפוח עם שלולית של סירופ וכפית בצלוחית קטנה.

חזרה למעלה



פיריקיה גליקו Firikia Gliko – תפוחים בסירופ מתובל

פיריקיה גליקו Firikia Gliko – תפוחים בסירופ מתובל

לוֹקָאמַאדֶס – סופגניות יווניות בסירופ דבש

כשר, פרווה, בינוני

מה יותר יהודי מלאכול בחנוכה סופגניות יווניות? אלו סופגניות קטנטנות, עטופות וספוגות בסירופ דבש ומעוטרות בתוספות טעימות. במקור משתמשים לטיגון בשמן זית, אך לדעתי הטעם דומיננטי מדי לחיך שאינו מורגל במאכלים מתוקים.

החומרים לכ-80-70 סופגניות קטנות:

  • 2 כוסות קמח
  • 1 כף שמרים יבשים (1/2 שקית שמרים טריים או 1/2 קוביית שמרים טריים)
  • 1 כף סוכר
  • 1 כפית מלח
  • 1 ביצה גדולה
  • ¼1-½1 כוסות מים פושרים
  • שמן, לטיגון עמוק

לסירופ הדבש:

  • 200 גר' דבש
  • 1/2 כוס סוכר
  • 2 כוסות מים

לפיזור:

  • שומשום קלוי

אופן ההכנה:

  1. מערבבים את כל החומרים היבשים, כולל השמרים, בקערה גדולה (אם משתמשים בקוביית שמרים, יש לפורר לתוך הקמח).
  2. מוסיפים לקערה את הביצה ואת המים בהדרגה ומערבבים לבלילה אחידה – הבלילה צריכה להיות רכה אך לא נוזלית. מכסים את הקערה בניילון נצמד ומניחים להתפחה במקום חמים.
  3. כשהבלילה מכפילה את נפחה, מערבבים שוב ומניחים ל-1/2 שעה להתפחה נוספת.
  4. מחממים בסיר שמן לטיגון עמוק. מניחים ליד הסיר כוס עם שמן.
  5. טובלים כפית בכוס השמן ובעזרתה מעבירים בכל פעם כמות קטנה של בלילה אל השמן החם – שמים לב לא להוסיף יותר מדי סופגניות בכל סיבוב – הסופגניות צריכות מקום לתפוח ולצוף בנוחיות והשמן צריך להישאר חם.
  6. כשהסופגניות מזהיבות בצד אחד, הופכים אותן בעזרת כף מחוררת. כששני הצדדים מזהיבים, מוציאים בכף מחוררת לקערה מרופדת בנייר סופג.
  7. מרתיחים את כל חומרי הסירופ בסיר קטן עד שהסוכר נמס והסירופ מסמיך מעט.
  8. טובלים את הסופגניות שהתקררו בסירופ, 3-4 בכל פעם, ומניחים על צלחת הגשה. מפזרים שומשום קלוי.

ועוד כמה טיפים:

  • טריק להתפחה ממלאים בכיור כמה סנטימטרים של מים חמים ומניחים את הקערה במרכז. המים צריכים להגיע עד כמחצית גובה הקערה.
  • אפשרויות גיוון אפשר לפזר אגוזים גרוסים דק. אפשר גם להחליף חצי מכמות המים בחלב פושר.
  • קיצור דרך מתוק במקום להכין סירופ, מזלפים דבש על הסופגניות בעודן חמות ומפזרים שומשום.

חזרה למעלה



לוֹקָאמַאדֶס - סופגניות יווניות בסירופ דבש

לוֹקָאמַאדֶס – סופגניות יווניות בסירופ דבש