האם לנתח אוזניים בולטות?
אוזניים בולטות אצל ילדים - האם לנתח וכיצד מתבצע הניתוח?
אוזניים בולטות אצל ילדים עלולות להיות מעמסה רגשית לא פשוטה, בעיקר בגילאי בית הספר שבהם הילדים עלולים להעליב את הילד ולכנות אותו בכינויי גנאי. הורים רבים מתלבטים האם לבצע ניתוח לשינוי צורת האוזן, או לנסות להעביר לילד מסרים חיוביים כדי שילמד לקבל את עצמו כפי שהוא.
השאלה היא עד כמה הבעיה בולטת ועד כמה היא פוגעת בדימויו העצמי של הילד ובחייו החברתיים – פגיעה לטווח ארוך שניתן אולי למנוע על ידי ניתוח פשוט. באחרונה החלו לבצע ניתוחים אסתטיים להצמדת אוזניים כבר החל מגיל שש, במגמה לחסוך מילדים אלה תחושות של אי נוחות עם גופם וסיטואציות משפילות מצד חברים לספסל הלימודים.
תחשבו על זה
חשוב לדעת שכאשר האוזניים הבולטות הן תופעה משפחתית, קיים לעיתים חלון הזדמנויות בשבועות הראשונים לחיי התינוק לטפל בבעיה ללא ניתוח. מדובר בטיפול פשוט, ללא התערבות כירורגית, שמבוצע עד גיל שישה שבועות בלבד, מכיוון שלאחר גיל זה הסחוסים הופכים נוקשים. אם פספסתם את חלון ההזדמנויות הזה, תיאלצו להמתין, כאמור, עד שהילד יהיה בן שש לפחות ויוכל לעבור את הניתוח. ומכיוון שמדובר בניתוח אסתטי הוא ייעשה באופן פרטי וללא השתתפות כספית של קופות החולים.
כך או כך, כשאתם מזהים אצל הילד שלכם אוזניים בולטות, סביר להניח שתשאלו את עצמכם כמה שאלות: איך ניתן לדעת האם אוזני הילד בולטות ברמה כזו שמצריכה ניתוח להצמדת אוזניים? האם כדאי לחכות שהילד יגדל עד לקבלת החלטה על ניתוח, מכיוון שייתכן שבהמשך הוא ילמד לקבל את עצמו כפי שהוא? האם מדובר בניתוח מסובך ומה אופי ההחלמה?
כדאי גם שתשאלו את עצמם האם האוזניים של ילדכם מפריעות יותר לכם, כהורים שרואים את הילד שלכם עם "פגם" אסתטי, או לילד עצמו? האם לא ניתן לעזור לילד לאהוב את עצמו כפי שהוא? האם אתם כהורים סבלתם מאוזניים בולטות בילדותכם, ולכן אתם רוצים לחסוך מהילד מסע ייסורים דומה? וכמובן – האם יש לכם יכולת כלכלית לממן ניתוח אסתטי להצמדת האוזניים?
"הבעיה החברתית עלולה להתחיל כשהילדים מגיעים לבית הספר, אז הם עלולים לספוג עלבונות והצקות לגבי מראה האוזניים", אומר גלזינגר. "בגילאים אלה מתפתחת המודעות של הילדים למראה החיצוני ולפגמים אסתטיים, וילדים רבים סובלים מתדמית 'אוזני דמבו'. בגילאים צעירים אפשר עדיין להסתיר לילדים את האוזניים עם שיער, ואילו לאחר מכן מקפידים יותר על קוקו או תספורת קצרה".
ד"ר גלזינגר מציע שיטה ניתוחית פשוטה שמתאימה לילדים כבר מגיל שש. הניתוח אורך כחצי שעה עד שעה ורבע. לדבריו, עלינו לזכור כי הבעיה אמנם אינה רפואית אלא אסתטית, אך בעיה כזו עשויה להשפיע על ההתפתחות הפסיכולוגית-חברתית ולהפוך אקוטית בתהליך הגדילה.
איך ניתן לדעת האם אכן ישנה בעיה של אוזניים בולטות?
"המרחק בין השליש העליון של אפרכסת האוזן לבין עצם הגולגולת צריך להיות בין סנטימטר לסנטימטר וחצי, זוהי הנורמה", מסביר ד"ר רונן גלזינגר. "כדאי לדעת גם שהמרחק בין האוזן לגולגולת נשאר קבוע כל החיים, וכי האוזן ממשיכה לגדול עם השנים".
מה גורם לאוזניים לבלוט?
"יכולות להיות לתופעה כמה סיבות. יש סיבות של תורשה, ישנם עיוותים שונים של האוזן כמו בעיה של עודף סחוס או קיפול באפרכסת האוזן, ואפילו צורת השכיבה של התינוק בשבועות הראשונים לחייו יכולה לגרום לכך", אומר ד"ר גלזינגר.
"כאשר תינוק ישן עם אוזן מקופלת, יכול להיגרם עיוות בצורת האוזן. היא אמנם לא תישאר מקופלת, אך היא יכולה להיות בולטת יותר. כדאי להורים להיות מודעים לכך, מכיוון שבששת השבועות הראשונים לאחר לידת התינוק, הסחוס של האוזניים עדיין ניתן לעיצוב. אחד הדברים שגורמים לסחוס להיות רך הוא רמות האסטרוגן הגבוהות שהתינוק מקבל מאמו". זו גם הסיבה לכך שבשבועות הראשונים ניתן לטפל בתינוק, כאמור, ללא התערבות ניתוחית, באמצעות הדבקת האוזן בטיפול מקומי שמבוצע על ידי רופא כירורג פלסטי בלבד. האופציה הניתוחית
אם הילד בן שש לפחות והחלטתם לנתח, דעו כי לא מדובר בניתוח זול. העלות נעה בין 9,000 שקלים ל-13,000 שקלים, בהתאם למורכבות המצב. "על פי המצב נקבעת גם מידת חודרניות הניתוח. ישנם ניתוחים שנעשים ללא צלקת, וישנם מצבים שבהם תישאר צלקת בחלק האחורי של האוזן, אם כי צלקת זו אינה גלויה לעין", מסביר ד"ר גלזינגר.
לדבריו, הניסיון מלמד אותו כי רמות הלחץ, ההטרדה וההשפלה שילדים חווים בגילאים אלה עקב 'פגם' כל כך מינורי, יכולות לגרום ללא צל של ספק לבעיות התפתחותיות ורגשיות קשות, ולכן הוא אינו מאמין באפשרות של טיפול פסיכולוגי בבעיות כאלה: "אי אפשר לטפל בכך באופן פסיכולוגי, צריך לנתח." הוא קובע. "נפגשתי עם אנשים בוגרים שאוזניהם הבולטות הפריעו להם במשך שנים ארוכות מכיוון שלא היתה להם אפשרות לעבור ניתוח, ולכן הרעיון שצורת האוזניים או זווית הנטייה שלהן מהראש תשפיע על ההתפתחות הרגשית והאישית של אדם כלשהו לא צריכה לבוא בחשבון בעולם המודרני. איני חושב שזו בעיה של ההורים בכלל. ההורים מגלים את הבעיה כשהילד נעשה כועס, מופנם ואגרסיבי, מסרב ללכת לבית הספר או לחוגים, ולא מתחבר עם חברים".
ובכל זאת, מחובתנו ההורים לבחון עד כמה הבעיה בולטת ועד כמה היא אכן מפריעה ועלולה להפריע בעתיד לילד שלנו, ולפגוע בדימויו העצמי. כמו תמיד, במקרה כזה כדאי להקשיב גם לאינסטינקטים שלנו, אבל יותר מכל חשוב שנהיה קשובים לילד.
מתוך: מגזין הורים וילדים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה