האם ויקיפדיה מוחקת ערכים על נשים? ראיון
האם ערכים על נשים בוויקיפדיה נמחקים בגלל שוביניזם אגרסיבי? מיכל לסטר, מנכ"לית ויקימדיה ישראל, מאמינה שמדובר בעליהום תקשורתי. רגע לפני חגיגות העשור היא יוצאת להגן על הערכים של האנציקלופדיה החופשית
דפנה מאיר נרצחה בתחילת 2016 בביתה שבהתנחלות עתניאל על ידי מחבל בן 15, לאחר מאבק שככל הנראה הציל את חיי ילדיה. חנה קפרא הייתה חברה בארגון ההגנה והאישה הראשונה במערך הטכני של חיל האוויר הישראלי. על שתי הנשים האלו לא תוכלו לקרוא בוויקיפדיה העברית: קהילת העורכים של האתר החליטה שאין להן מקום באנציקלופדיה הדיגיטלית והחופשית. זוהי אותה ויקיפדיה שהכריזה בדצמבר על תחרות נושאת פרסים לכתיבת הערכים "דודא" ו"כפרה".
מחיקת הערך הראשון עוררה תגובות נזעמות בקרב הקהילה הדתית־לאומית; מחיקת הערך השני, שהיה חלק מפרויקט שהובילה ההיסטוריונית ד"ר שרון גבע מסמינר הקיבוצים ומאוניברסיטת תל אביב שבמסגרתו חיברו סטודנטים ערכים על 85 נשים ציוניות לא מוכרות לציבור הישראלי, הובילה את גבע לסגור את הפרויקט. גם בוויקימדיה, העמותה התומכת בוויקיפדיה, הבינו שלפניהם משבר תקשורתי, ובצעד חריג החליטו להקצות 18 אלף שקל לחברת יחסי ציבור.
"זה מעט כסף, אם היה לי, הייתי שמה יותר", מודה מיכל לסטר (44), מנכ"לית ויקימדיה. "שכרנו לתקופה מוגבלת חברת יחסי ציבור כדי להבהיר מספר אי דיוקים ולהציג את התמונה המורכבת. גבע בחרה להציג את החלק הפחות נעים ושכחה לציין שבמקביל למחיקה של ערכים מסוימים מהפרויקט שלה, חלקם דווקא הפכו לערכים מומלצים ונתמכו רבות על ידי קהילת הוויקיפדים. היא עשתה עבודה שעליה אנחנו מודות ושמחות. צריך לזכור שהפרויקט החשוב והמשמעותי של ד"ר גבע התרכז בנושא ספציפי. במשך חמש שנים הם כתבו 85 ערכים. להבדיל, מיזם 'ויקי נשים' בראשות ציפי ערן פועל כשנתיים והספיק לכתוב כ־500 ערכים".
אז זה אומר שחנה קפרא לא מספיק חשובה?
"יש אנשים שונים שלא עמדו בקריטריונים. הראשוניות של קפרא לא הייתה משמעותית מספיק, בניגוד למרים ברץ, הרפתנית הראשונה בדגניה, שנתנה מקום למשמעויות הרבות של נשים בתוך הקמת המדינה. הבחירה בגברת קפרא מייצרת מצב שמעלים את העשייה הציבורית המואצת שכן נעשית. הערך האחרון שנמחק היה במקביל לערך שהפך למומלץ. כל מקרה לגופו".
מדוע לא הגבת בזמן אמת על המחיקות?
"אני לא מנהלת את ויקיפדיה, אני מנהלת את 'עמותת ויקימדיה' בישראל. אני לא מתערבת בנעשה באנציקלופדיה ואין לי עמדת כוח ביחס אליהם. העמותה פועלת בשיתוף פעולה עם הקהילה".
ההתנהלות של הקהילה עשויה להיות בעייתית.
"אין הבדל בין קהילה זו לכל קהילה אחרת. גם לקבוצת כדורגל יש את הכללים הכתובים והלא כתובים שלה. חשוב לזכור שהקהילה שומרת על ויקיפדיה והיא לא הייתה נראית כמו שהיא נראית בלעדיה. מי שבוחר להתנדב ולערוך באופן קבוע מבין את החשיבות יותר מאיתנו, במלוא הרצינות והאחריות. יש הבנה עמוקה שכל מילה כתובה מוצאת קורא בסופו של דבר".
שקלתם להטיל רגולציה על הקהילה במקרים מסוימים?
"ואם הרגולטורים יקבלו מימון מחברות ענק ותאגידים אז הביקורת תיעלם? לכל בן אדם יש אג'נדה ואיתה הוא הולך. רגולציה עלולה לפגוע במיזם שמנסה בכל כוחו לשמר ניטרליות. אנחנו ארגון ללא מטרות רווח וויקיפדיה נכתבת על ידי מתנדבים. אם המצב הזה ישתנה אנחנו נבין שמישהו מנהל את האינטרנט בצורה הרבה יותר בוטה ממה שהיינו מסוגלים לחשוב".
שרון גבע מסרה בתגובה: "מצער שמנכ"לית קרן ויקימדיה ישראל נותנת יד לאקט אלים, אנטי־היסטורי, אנטי־מחקרי, אנטי־אקדמי, של מחיקת ערכים מהימנים ורהוטים על נשים, שביקשו לתקן את העוול שבדחיקתן לשולי ספרי ההיסטוריה או היעדרן מהם. ערכים אלה נכתבו על בסיס עבודת חקר היסטורי ממושכת ויסודית, שעיקרה עבודה בארכיונים ציבוריים ואישיים, על בסיס ספרות המחקר הרלוונטית, והתנהלה בהתנדבות מלאה".
עיין ערך: המחיקות
ויקיפדיה פועלת ככה: כל אחד יכול לכתוב או לערוך ערך, על כל נושא שבעולם. לפני שמוחקים ערך, עורכים הוויקיפדים הצבעה, שזכאים להשתתף בה משתמשים שצברו ותק של חודש וערכו מאה שינויים באנציקלופדיה, והם מצביעים אם למחוק או להשאיר ערך מסוים. קהילת הוויקיפדים בשפה העברית מונה נכון לימים אלו 180־150 עורכים שפועלים באופן קבוע ו־800 עורכים נוספים שפועלים אחת לשבוע, בהתנדבות מלאה.
שאלת המחיקות – את מי מוחקים ואם מוחקים – היא מקור לאינספור חיכוכים בתוך ויקיפדיה ומחוצה לה. "רוב המחיקות סובבות סביב חברות או אנשים שההישגים שלהם שנויים במחלוקת", מסבירה לסטר. "על סרטים ההחלטות נופלות לפי אחוזי הצפייה וספרים יעברו רק אם היו רבי מכר או השאירו חותם. בנקודה זו הדיונים מתחילים, לעתים מרים יותר ולעיתים פחות".
דווקא נעים לי לחשוב שבעוד 60 שנה לצאצאים שלי תהיה אפשרות לקרוא עליי מידע שלא נגיש לי על אבות אבותיי. "חייבים גבולות. ויקיפדיה לא תהפוך ל־144. אנציקלופדיה היא מקום לידע בתחומים מדעיים ובנקודה הזאת כבר התרחבנו, נוסף על כך שאנציקלופדיה מסתמכת על מקורות משניים ולא מביאה מידע ראשוני".
אבל איכשהו דקה אחת אחרי פטירתו של פרס הערך שלו כבר עודכן.
"נפלאות דרכי הוויקיפדים. כשרובי ריבלין נבחר לנשיאות היה צורך לקרוא לציבור העורכים בדף הבית שלא לעדכן את הערך כי טרם הייתה ההשבעה. במקרה של מר פרס, אני מאמינה שזה היה דבר שכולם ידעו שעומד לקרות".
אין לנו מושג מיהם האנשים שחורצים את דין הערכים. שקלתם מחויבות לשקיפות?
"מי שרוצה להבין מיהם אותם האנשים יכול לדעת. אם תעקוב אחרי הערכים שעורכת מסוימת כתבה, ותעקוב אחר ההודעות שלה בדיונים, תוכל לצייר פרופיל די מלא שלה. מדפי השיחה תוכל ללמוד איפה הם למדו, במה הם עוסקים ואיך קוראים לחתול שלהם. אותו 'דג כחול קטן' עשוי להיות רופאה קרדיולוגית שלא רצתה לספר לחברים, זכותה המלאה".
ומה בנוגע לטענה שהשיח בקהילה אלים?
"אם מישהי תטרח לעשות השוואה בין הקהילה העברית לקהילות אחרות היא לא תמצא הבדל גדול. אני לא טוענת שהשיח מתאפיין בנימוס אנגלי, אבל הוא מראה של השיח בחברה הישראלית".
עיין ערך: אפליה
רק 19 אחוז מהעורכים בוויקיפדיה הן עורכות, וזה עוד נתון טוב לעומת המתרחש בשפות אחרות: בשפה האנגלית רק 11 אחוז הן עורכות, ובגרמנית – עשרה. רוב הכותבים הם גברים לבנים. מתוך כמעט 200 אלף ערכים באתר בעברית 26 אחוז הם ערכים ביוגרפיים, כלומר על דמות מסוימת. מתוכם, רק 19 אחוז מהערכים נכתבו על נשים. למרבה הצער, גם כאן הנתון הישראלי טוב יותר מהנתונים המקבילים בעולם, שעומדים על 15 אחוז בממוצע. ב־15 הערכים המובילים של שנת 2016 בוויקיפדיה בעברית מופיעים שבעה גברים ואף לא אישה אחת.
ויקימדיה מנסה לעודד שיתוף קהלים מוחלשים, כולל סדנאות לכתיבת ערכים ולומדה שמסייעת ללמוד כתיבת ערכים, אבל הדרך ארוכה. "בתחילת הדרך ויקיפדיה לא הייתה נוחה לתפעול", מסבירה לסטר, "היא דרשה מיומנויות טכנולוגיות עמוקות וזה הרחיק קהלים מסוימים, לא רק נשים – גם אנשים מבוגרים. נוצר מצב שבכל רחבי העולם יש פער מגדרי וגילי רחב".
אי אפשר להתעלם מההומוגניות בקהילה.
"יש קבוצות מסוימות שלא מיוצגות כראוי וזאת אכן בעיה, אבל הדלת של הקהילה לא סגורה בפני אף אחד ואחת. מי שרוצה להיות חלק מהקהילה הזו מוזמן להצטרף, לתקן ערכים קיימים, לכתוב חדשים ולהשתתף בדיונים. אנחנו מעודדים שיתוף של אוכלוסיות שונות. בימים אלו ממש אנחנו בוחנים אפשרות לשילוב מבוגרים בגיל השלישי, שיש להם ידע עצום. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם רשת אורט ובתי ספר ערביים וגם עם תלמידים מצטיינים".
מה אתם עושים בפועל כדי לגשר על הפער המגדרי שנוצר?
"בכל פרויקט שאליו אנחנו ניגשים אנחנו מקדמים כתיבת ערכים על נשים. תלמידים מחוננים כותבים על מדעניות ובבינתחומי כותבים על נשות שיווק. היום יש יותר נשים בוויקיפדיה ויותר גם מבינות את הכוח שיש בה. אנחנו גם חלק ההפרויקט בינלאומי, ׳נשים באדום׳, שבו ערכים ריקים נצבעים באדום. אנחנו מייצרים רשימות של נשים מכל התחומים שזכאיות לערך, ללא ויכוח. הוויקיפדים יודעים לגשת לרשימות האלה ולהעשיר באמצעותן את האנציקלופדיה".
עיין ערך: לגיטימציה
קרן ויקימדיה העולמית הוקמה בשנת 2003 בסן פרנסיסקו, שם גם ממוקמים השרתים שמכילים את האנציקלופדיות ב־292 שפות. הקרן יצרה רישיון חופשי שמאפשרת לכל אדם גישה לידע זמין ויחסית אמין, בשפתו. שלוש שנים אחר כך הוקמה ויקימדיה ישראל, שפועלת בעברית, ערבית, לדינו, יידיש, ערבית מצרית ורוסית. העמותה אחראית על ניהול המיזמים השונים שכוללים, מלבד ויקיפדיה, את ויקימילון ואת ויקישיתוף (35 מיליון תמונות, סרטונים וקבצי קול חופשיים לשימוש). בימים אלו, לקראת חגיגות העשור ו־200 אלף ערכים בעברית, מתגייסת העמותה להעמיק ולהרחיב את ויקיפדיה בערבית.
באקדמיה עדיין מתייחסים בספקנות אל המיזם. "האקדמיה טוענת, ובצדק, שוויקיפדיה אינה מקור אקדמי והם צודקים", מסכימה לסטר. "אבל גם לאקדמיה יש מקום בה. כשאנחנו ניגשים ללמוד על נושא וקוראים עליו בוויקיפדיה, זאת יכולה להיות נקודת פתיחה טובה, בעיקר אם הערכים יהיו עשירים ברפרנסים ובתכנים אקדמים".
לסטר, בוגרת תואר שני באנתרופולוגיה, גרה בתל אביב עם זוגתה ובתה בת ה־17. היא מונתה לתפקיד לפני שלוש שנים וחצי, אחרי שהייתה פעילה ויו"ר שותפה בעמותת "נשים לגופן", שעוסקת ביצירת תוכן בנושא בריאות נשים בערבית ובעברית וניהלה את המרכז למנהיגות בג'וינט. במקביל לעבודתה היא מתנדבת ב"ג'ינדס", שמקדמת פיתוח עירוני בלוד, ובאגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה. "במשך שנים עבדתי עם מתנדבים וטקסטים, והנושא קרוב אליי", מעידה לסטר.
"אני מאמינה בכוח של המתנדבים לעשות דברים גדולים ומשמעותיים. שכחתי לציין שאני כותבת בוויקיפדיה, הייתי צריכה להתחיל בזה למעשה, זה ג'וק שנדבקים בו".
ומדביקים את הסובבים?
"זוגתי כותבת על אמנות וחמותי כותבת על עובדות סוציאליות שייסדו את התחום בעולם. הבת שלי אוהדת הפועל תל אביב בכדורגל והיא שומרת מכל משמר שאף אחד לא ישחית את הערך. זה נוגע בנו בהמון מקומות".
כמה ערכים הספקת לכתוב?
"אני בעיקר מתרגמת ערכים מאנגלית ובסך הכל הגעתי לכ־20 ערכים. לפעמים אנחנו לומדים על משהו או קוראים דבר מה ואנחנו מחפשים בוויקיפדיה ומגלים שאין ערך בנושא, אז מוסיפים אותו. באחד הטקסטים הפמיניסטיים המכוננים של רבקה סולניט, 'גברים מסבירים לי דברים', היא סיפרה על תנועת נשים שהשפיעה על הממשל האמריקאי במלחמת וייטנאם. גיליתי שאין על הנושא ערך, אז כתבתי אותו, וכיום אפשר למצוא אותו תחת השם 'שביתת נשים למען שלום', זה היה ארגון של מיליון איש, סיפר מדהים שנעלם. ברגעים כאלה את מבינה ומאמינה בכוח של ויקיפדיה".
צילום דנה וקסלר | סטיילינג אנה מירקין לסולו | איפור דנה דנקנר | צולם בNine Room Club־