לצפות בתקוה זה שיעור בקבלה ואהבה עצמית

תקוה גדעון בגמר "האח הגדול | צילום: מיכה לובטון
תקוה גדעון בגמר "האח הגדול | צילום: מיכה לובטון

הגיעה לסיומה עוד עונה של "האח הגדול", הזוכה הגדולה היא תקוה גדעון וככל הנראה היא המתמודדת הכי ראויה בתולדות "האח הגדול"

88 שיתופים | 132 צפיות

אמרתי או לא אמרתי שתקוה תיקח את העונה?!?! אמרתי! ולמי שלא מאמינה, שתחזור לטור הצפייה איתו פתחנו את העונה. תקוה, חיית הכוח שלי, המכורה לשנ"צים ומנוחה, הצליחה להשאיר לכל דיירי "האח הגדול" 2020 אבק ולקחת את מיליון השקלים. האמת, שאין מבסוטה ממני. אך לפני שנברך את הזוכה שלנו הגיע הזמן לסיכום הסיכומים של העונה.

נגיף הקורונה בא ל"אח הגדול" בטוב. אמנם היא לא דשדשה ברייטינג עוד לפני כן, ושמרה על אחוזים די יציבים אל מול הזכיינית המתחרה, אבל העובדה שנכפה עלינו להישאר בבית נתנה לאנשים זמן להשלים את העונה וליצור לה קהל גדול מאי פעם. בנוסף זה גם יצר דרמה בתוך הבית. אתם קולטים שהאנשים האלה היו מבודדים שלושה חודשים, כן? אין להם מושג על כלום! 2020 קורית רק שלושה חודשים והעולם לא מפסיק לבעור!

יצא מצב ובתזמון כמעט מושלם למועד פרק הסיום של האח הגדול חזרתי לעשות בינג' של סדרת האנימציה (מומלץ בחום) "פיוצ'רמה". אני לא אתיש אתכן בעלילה אבל היא בעיקר בוחנת את השאלה "מה היה קורה אם הייתם קמים יום אחד בעתיד?". גמר "האח הגדול" נתן לנו הצצה לרגע כזה. הוא קיבל משמעות קצת שונה כי יכולנו לראות אנשים קמים באופן מטאפורי משנת יופי רק כדי לגלות שאין קהל בחוץ בגלל שיש מגיפה.

אבל חסל עם אסונות! בואו נדבר על העונה. אי אפשר להתווכח, סך הכול הייתה עונה סטנדרטית: ריבים, אהבות, ריבים על ימין ושמאל, עוד ריבים על ימין ושמאל, עוד קצת אהבות, ריבים על אהבות – אתן יודעות איך זה.

הנרטיב שהוצמד לניר מהיותו דובר "שוברים שתיקה", מול אסיף הימני ושאר גוש הימין בבית הצית מאבק שלם שנגמר כמו שכולנו חשבנו: "כולנו בני אדם, אני אוהב/ת אותך באמת, אהבת חינם, בלה בלה בלה". על פניו מדובר במסרים חיוביים אבל איך אפשר להעביר משהו מכל זה כשאנחנו בסופו של דבר צופים בתוכנית שמקדשת תרבות דורסנית של ריבים ודרמות? בחייאת, אורן חזן נכנס העונה לבית. הוא דיבר מסריח לניר, הוא העיר הערה גזענית לתקוה. מה זה משנה כל המסרים של פיס אנד לאב אם ההפקה לא יכולה ליישם אותם?

מהצד השני יש לנו את גזרת האהבות. הסיפור המרכזי בעונה היה משולש האהבה שנכפה על ליאור ותקוה "תקוה-ליאור-ירדן", שנולד מהעובדה שירדן אהבה את העובדה שליאור תימני. זה יהיה שקר לומר שליאור הוא צדיק בכל הסיפור הזה, ונראה כי הוא נהנה להיות רווק נחשק, אבל כל הסיפור היה מוזר מלכתחילה. התחושה שקיבלתי מירדן כל העונה שהיא פשוט מחבבת את ליאור כי הוא נמצא שם והוא נראה הכי סביר. זה הגיון דומה לסיטואציה שאת במחנה קיץ של הצופים ואת זוממת מי יהיה החבר שלך לחופש הגדול.

ליאור אמר לה כמה וכמה פעמים שהוא לא בעניין אבל מה שפגע בעיקר בירדן היא העובדה שבזמן שהיא נדחית, היא רואה איך האהבה של ליאור ותקוה פורחת. בעולם האמיתי אם בחור דוחה אותך את יכולה לחסום אותו, או להחליט ברוב המקרים שאת לא רואה אותו. בבית "האח הגדול" אי אפשר לחסום, ולכן היא נאלצת לראות את הצד השני של הדחייה: זה שליבו לא נרמס והוא יכול בקלות לאהוב מישהי אחרת.

אפרופו ליאור ותקוה: אוי, איזו רכבת הרים. מהרגע הראשון ידעתי שהשניים יהיו סיפור אהבה (באמת, חזיתי את זה אחרי צפייה בכניסה שלהם) אבל לא יכולתי לנחש כמה ליאור מתוסבך. גם כאן, זהו סיפור פשוט: בחור ובחורה מתיידדים, בחור ובחורה מפתחים רגשות, בחור מעולם לא היה עם אישה מלאה/שחורה, בחור מפחד, בחורה מספיק גברת כדי לדבר על זה.

תקוה זכתה ומגיע לה. מהרגע הראשון היא באה בטוב, והיא מסוג האנשים שלא קנו אותך בסיפור חיים קשוח או עממיות שפונה למכנה משותף נמוך: היא מישהי שבא לך להיות חברה שלה. גם כשזה מגיע לדימוי גוף חיובי, מבלי לנסות תקוה הצליחה להעביר מסר חינוכי. מההתחלה היא לא נתנה למשקל להגדיר אותה. היא צוחקת על זה, היא מדברת על זה בפתיחות, היא לא מנסה להיות דגל של אג'נדה והיא מצליחה להעביר מסר חינוכי וחשוב מהיותה היא. בכל הסיפור עם ליאור היא הודיעה לו שהתירוץ "נבחן את הדברים בחוץ" לא עומד לעבוד. "מה, אתה תכריח אותי להרזות?", היא התפוצצה מצחוק כשהם דיברו על כך בנסט. היא שמה את ה-well-being שלה ואת מי שהיא במקום הראשון וזה ראוי להערצה. לצפות בתקוה זה שיעור בקבלה ואהבה עצמית.

ועכשיו, מילות סיכום על שאר הדיירים שהיו בגמר:

מקום חמישי – אודליה סוויסה

הייתה צריכה להיכנס בכניסה הראשונה! מהרגע שראיתי אותה ב"בואו לאכול איתי" ידעתי שהיא החומר ממנו עשוי ריאליטי. נכון, היא קצת גזענית, היא קולנית, יש לה פתיל קצר – אבל זה כל הקסם בה! עצם זה שהיא נכנסה בכניסה השנייה והצליחה להגיע לגמר רק מוכיח לכן כמה רחוק היא יכלה להגיע אם נכנסה בכניסה הראשונה.

אודליה סוויסה | צילום: מיכה לובטון
אודליה סוויסה | צילום: מיכה לובטון

מקום רביעי – גדי פניבילוב

גדי הוא ללא ספק ההפתעה של העונה. מי שחשבתי שבעיקר ייצור פרובוקציות וימצא עצמו די מהר בחוץ – הפך להיות פייבוריט שעבר את השינוי הכי גדול מכולם. אחרי הפרק הראשון לא יכולתי לדמיין את גדי בחמישיית הגמר. גדי היה צריך ללכת לריאליטי הזה כדי ללמוד על החיים, כי כמו שאסיף אמר עליו: הוא "ילד עם ילד". זאת הזדמנות פז שניתנה לו להרחיב את אופקיו וללמוד על עצמו ועל הסובבים אותו. וגם היי, בסוף הוא פינה את הצלחת שלו מהשולחן.

גדי פניבילוב | צילום: מיכה לובטון
גדי פניבילוב | צילום: מיכה לובטון

מקום שלישי – אסיף אלקיים

אסיף הוא בחור של בלבלות, אבל בגלל שהוא כזה מאמי זה נסלח לו. הוא מצא את עצמו נכנס בעל כורחו לאלף סערות מיותרות וקרבים שהשאירו אותו בעיקר פצוע רגשית וחסר חברים. בשנייה שהוא שחרר את כל מה שהוא חושב מהיומיום על "רע" ו"טוב" הוא החל לראות את העולם בצורה יותר הגיונית. ואגב, אני מקווה שהוא יחזור למעיין אדם ושהוא יעשה לה כבר ילד.

אסיף אלקיים | צילום: מיכה לובטון
אסיף אלקיים | צילום: מיכה לובטון

מקום שני – ירדן אדרי

ירדן היא תיבול מיוחד שיכול לעבור מתחת לראדר כשמלהקים משהו כזה. אבל יצא מצב והיא הגיחה לחיינו, בערך המתמודדת הכי ספציפית בעולם: בחורה שכונה שלומדת מוזיאולוגיה ואוהבת אמנות. המיקס של שני הצדדים הללו באישיות שלה הביאו משב רוח רענן לבית, שיכול לפרקים להיות משמים. בשניה שהפסאדה ירדה, ו"החבורה" של ירדן החלה להיות מודחת, החדות והדינאמיות שלה יצאו עוד יותר והפכו אותה לזוכה ראויה במקום השני.

ירדן אדרי | צילום: מיכה לובטון
ירדן אדרי | צילום: מיכה לובטון