אם גיז'דור היה ענף אולימפי, קאזם היה הלינוי אשרם של מנהגי האבלות המוגזמים
מופע הצרחות והזעקות בעקבות עזיבתה של דינה יישאר חרוט בסיוטים שלנו. וגם: לא ברור אם אנחנו מעדיפות את נתנאל רגוע או עצבני, ואליאב מציג את הבארטר העצוב בעולם. ריקאפ האח הגדול
שבוע ראשון בלי דינה והתמונות מהשטח קשות יונית. אף על פי כן, חשוב להזכיר כי חרף הזעקות, הצרחות והאימג'ים שלא יצאו לי מהראש וחבל (כן, אני מדברת על הקטע ששרין מקנחת לקאזם את האף) דינה רק עזבה את בית האח הגדול והיא עדיין ממש חיה, נושמת, מטגנת זלביות ורק מחכה לשוב לדלפק בתחנת הרכבת כדי להקשיב לכל התלונות והבעיות שלכן. כלומר, כל עוד אתן לא בנות מיעוטים.
כחצי פרק הוקדש לטקס האשכבה המטאפורי של הדיירת דינה ערמי. אין ספק שמדובר באירוע שמערער את כל יחסי הכוחות בבית. ובכל זאת, אם גיז'דור היה ענף אולימפי, יש מצב שקאזם הוא הלינוי אשרם של מנהגי האבלות הכי מוגזמים בארץ. ואני אומרת את זה בתור מישהי שהייתה בכמה הלוויות של מזרחים כי אני בת העדה. בקיצור, איחלתי לדיירים שצריכים להתמודד עם המצב הנפשי שלו בהצלחה. כמו כן, אנחנו לפני משימת סכסוכים רצינית. אז תכינו את המאנצ'ים כי השמועות מספרות על הדחות פומביות ומקלחת שוקו.
אך רגע לפני שהקבינט שלח את המנהיגה שלו לעולם שכולו די בסדר פלוס מינוס, חג האהבה היהודי צבע את הבית בלבבות ותוכן שיווקי. זמן טוב לזכור שיש דברים יותר גרועים יותר מלחגוג את ט"ו באב מול ערוץ 26 – וזה כמובן לציין אותו בתוך בית האח הגדול, בדיוק כשכל סיפורי האהבה שנרקמו בו התאבדו בקפיצה מהחלון של הנסט.
בין תקיעת פיצה לטיגון חצילים, אליאב שוב הרס את הכיף כשנכנס באמצע שיר של רן דנקר (אין לתאר את החוצפה) – עם מחווה ענקית ומסוק למצלמות שהוא כל כך אוהב. כלומר, לבר שהוא כל כך אוהב ומקווה שלא תצפה באף ראיון שהוא נתן אחרי התוכנית. מעבר לעובדה שמדובר בבארטר העצוב בעולם, קצת מיצינו את הצורך שלו למתוח את חוקי הפורמט. די אחי, הודחת. אז בואו ניישר קו: לתהילה יש 15 דקות ואין צורך לנסות לשנות את הנוסחה פן תסיים כמו ליהיא גרינר וזה משהו שאני מאחלת רק לאויבים הכי גרועים שלי ואקסים.
דייר שעדיין מצפה למסוק, הוא נתנאל שמשוכנע ש*הוא* זה שצריך חיזוקים ותמיכה בתוך הזוגיות עם דיאן. וכרגע לא ברור אם אנחנו מעדיפות אותו עצבני או רגוע. כיוון שבשעת חירפון חפצים נשברים לידו אך בשעת רוגע הוא עובר על חוקי הבית, נופל לשנ"צים, צובר קנסות בהתאם ונכנס לפיצוץ עם ריוואה שמעמידה אותו במקום.
וזה לא משהו שאי אפשר להזדהות איתו בתור מישהי שהתפטרה ממשרה מלאה כדי לקדש את הקונספט ואני חד משמעית מכירה את הקטע המתגונן הזה של "לא באמת נרדמתי" כשתופסים אותי מתעפצת בישיבה חשובה. מצד שני, נהוג להתנצל כשאתה עושה מעשים שדופקים אחרים ולא להאשים את זה שקשה לך בט"ו באב כי חברה שלך מחוץ לבית. קודם כל, כי אתה לא ילדה בת 12 שנתקעה עם שרשרת חצי לב שהקראש שלה זרק לפח. ושנית, יש אנשים כמו שחף שמתבאסים שאין להם למי להתגעגע. רק אומרת שיש לי כיוון והוא נמצא במרכז תל אביב איפה ששנינו גרים.