שרין כלואה בחבורה שמתנהלת לפי קודים של משפחת פשע

יום אחד כשאהיה מפורסמת ויאיר לפיד יפרוש מחייו הפוליטיים, הוא ישאל אותי מה ישראלי בעיניי. ואני לתומי, אהרהר ברגע הסוריאליסטי בו התראות של פיקוד העורף חיו בדו קיום מרהיב עם הריב של בר וטליה על המקלחת. בפרצוף מדושן חשיבות עצמית אספר כיצד האסקפיזם והמציאות הישראלית צעדו יד ביד כמו גיא, לירן והמודחת הטרייה: דנה. שבינינו, הייתה פחות נוראית מהת.ז שלה.

כי אם להודות באמת, גם הטילים של הג'יהאד האיסלאמי מעל שמי נווה אילן לא ימנעו מדינה להמשיך לבחוש בכל הבית כמו תבשיל דוחה נוסף של דוד שאף אחד לא רוצה לאכול. נתנאל ימשיך לכעוס על מחסור באוכל וטליה תמשיך להתקרבן על משהו ולחשוב שהיא יותר מתוסבכת ממה שהיא באמת. מעל הכל, שחף, חלומה של כל אישה (זה משה אמר, לא אני) – ימשיך לסבול בשביל כולם כי צדיק ורע לו וקאזם וטוב לו. הנה, אני גם יודעת לצטט מהתנ"ך.

די לפרלמנט

בהתחלה זה עוד היה חמוד, בהמשך זה עורר אי נוחות אבל כולנו זרמנו כי הובלחו שם כמה רגעים עם חן, אבל בשני הפרקים האחרונים כבר די ברור שפרלמנט הריכולים בראשות דינה ובתמיכתם של קאזם, ריאווה ושרין חייב להתפרק מהשחרותיו. בין כה, מערכת היחסים המורכבת הזו מתחילה להתערער. לנשים נמאס להגן על הטנטרומים של קאזם, ריאווה מגלה שהיא נהנית מחברויות חוץ פרלמנטיות ושרין די מיצתה את הקטע של להיות שק החבטות של דינה.

בכלל, נדמה שמערכת היחסים האימהית של שתיהן עומדת על בלימה על רקע סאגת שחף VS משה. בעוד ששני מושאי האהבה הלא ממומשים מצליחים להתנהל בכבוד זה עם זה עד לכדי כירבולים הדדיים בלילה, שרין מנסה לחלץ את עצמה מכבלי השליטה של דינה – שלא חוסכת ממנה ביקורת על רגשותיה כלפי שחף ומצפה ממנה להגיד תודה שמשה בכלל בעניין שלה. וכשהיא לא מטיחה בשרין עצות לעזרה עצמית שנלקחו ממדריך לעקרות בית משנות ה-60 (אמ;לק: הגבר תמיד צודק ותשתקי) – דינה פועלת בנחישות כדי לבודד את שחף מהבית תוך תדלוק נלהב של קאזם, שהחליט לתעל את המשיכה המודחקת שיש לו כלפיו לקונפליקט שמתרחש רוב הזמן בעיקר בתוך הראש שלו.

אבל יש בעיה, כי אי אפשר להגיד לדינה כלום. לאט ובזהירות היא טיפחה לעצמה תדמית של מין זקנת שבט אימהית שכולם עולים אליה לרגל כדי להקשיב למוצא פיה ולקבל ממנה עצות ובינה. לפעמים היא באמת אומרת דברים נכונים וחכמים. אבל לפעמים גם נפלטת לה קצת גזענות, גישה פרימיטיבית וגזלייטינג.

וגם, יש את הקטע הזה שדינה סך הכל בן אדם די טוב. היא נמנעת מקונפליקטים, מצייתת לחוקי הבית ובחיים עצמם אימצה מלא ילדי אומנה. כעיקרון עדיף לירות לעצמך בראש לפני שתריב איתה מול כל המדינה. בכל אופן, יחסית למישהי שלא אוהבת להכניס לפה שלה אוכל שחור, נדמה שאין לה בעיה להוציא ממנו השחרות לכל דורש.

הדרמה הטורקית של שרין

כעיקרון חוץ מהקטע עם בן גביר, שרין זוט עני בכל מה שקשור לחיים רומנטיים. אני לא יכולה להפסיק לצפות בטלנובלה הקטנה שלה עם שקית תפוצ'יפס שמחוברת לי ליד. כידוע, שרין עדיין מאוהבת בשחף למרות שהיא אומרת שהיא לא, ועקב לחצים כבירים היא ניסתה לתת צ'אנס לזוגיות המהונדסת עם משה שהוא סבבה והכל אבל הוא לא שחף. אין מה לעשות, יש מרצדס ויש סקודה ושתיהן נוסעות סבבה לעפולה ובכל זאת בא לך אוטו יקר עם גג נפתח ושלכל החברות שלך מהפריפריה ישרוף.

במקביל, שרין כלואה בתוך חבורה שלא באמת מעריכה אותה ומתנהלת לפי קודים של נאמנות שיותר מזכירים משפחת פשע. האנשים שאמורים להיות בעדה בבית מביישים אותה עקב מצבה הרגשי ומנסים לכפות עליה מערכת יחסים שהיא בכלל לא רוצה. ואיכשהו יצא ששני הבחורים שבלבה הפכו לבסטיז. בקיצור, הכלה מאיסטנבול פוגשת את הבורר.

אז נכון לעכשיו, מפרץ האהבה של האח הגדול נסגר באופן רשמי עם ההחלטה של שרין לסגת מהשידוך עם משה, דנה מודחת מדי בשביל לעשות מוב על דניאל ואופק וטליה התכסחו בפעם המיליון בגלל בדיחה שהיא לקחה קשה מדי וכי הוא ציני (כן, לקח לה 60 יום לשים לב) עד לכדי נדירת נדר שתיקה ליומיים – מה שגרם לו להיעלב בחזרה. אבל עזבו, בכל פעם שאני טורחת לכתוב הספד על מערכת היחסים הזו היא איכשהו חווה רנסנס שעושה לי חשק להתגרש ואני אפילו לא נשואה.

פה זה לא מאסטר שף

אני באמת מכבדת מבוגרים ולא נעים לי ליפול שוב על איש בוגר מסוג תימני אבל אין ברירה. אני מבינה רציונלית שצריך לסלוח להם גם כשהם מיזוגנים, גזענים ולא מבינים מה לא בסדר עם הערות סקסיסטיות כי פעם היה מותר. אבל איכשהו דוד מצליח להיות כל הדברים האלה כל הזמן והדרך היחידה להשתיק אותו, היא פשוט לתת לו לרוקן את כל המזווה בשביל תבשילים שאפילו מטבח צבאי היה מרגיש לא נעים להגיש.

אבל עכשיו גם זה לא עוזר ואפילו מבין הסירים הוא מצליח לזלזל בכל יצור חי מסוג בת ומסתתר מאחורי אימג' של איש מבוגר, חביב ומבולבל קצת – אבל לא מספיק כדי להשאיר את המטבח מזוהם ולצפות שכל הבנות ינקו אחריו. אני לא יודעת מי צופה בזה וחושב שזה חמוד ברמות של להצביע לו אבל זה די מטריד.

מרינה בואי נירגע

טליה קיבלה ליום הולדת הופעה של מרגי, שחף קיבל ממרינה תזכורת על הפעם ההיא שהוא רב עם קאזם על קציצות. חרף העובדה שעבר חודש, שחף עדיין עמוק בחשבון נפש על כל הסיפור הזה והוא לוקח את מרינה לשיחת פולואפ. לא ברור איך דיירת שכל תרומתה לבית מתמצה במחוות אינפנטיליות ותגובות חסרות פרופורציה להדחות, מעיזה לקרוא לשחף בן אדם אלים ולטעון שמפחיד להיות בסביבה שלו.

באמת, הבחור הוא דוגמה ומופת לאגירת זעם וכעסים ברמות של מדריך מדיטציות. אז במקום להכביר בכינויי תואר שליליים כלפיה, אני רק אזכיר שמרינה בסטי של נתנאל: דייר שמרסק חפצים כשהוא כועס, שבר שיא באזהרות וסוחב רקורד של תקריות אלימות שגורם לשי חי להיראות כמו הארנב ממשימת הפריז. איזו צביעות אדושם. בקיצור שחף, מזל טוב חיים שלי. מי ייתן וביום הולדת 35 תקרא לי "אשתי".

לכל הריאקפים של האח הגדול