האדריכלים המובילים בארץ

כשהאדריכל הופך לסלב והפרויקטים נושאים את שמו, אזי שמו הולך לפניו ולפני הפרויקט. כך גם עולה מחיר הבית, והאדריכל רוצה את החלק שלו. ומקבל. אבל רק מעטים זוכים לתהילה ולכמות ראויה של מזומנים.

למעלה מ-8,000 אדריכלים רשומים בלשכת רשם המהנדסים והאדריכלים ומתוכם כ-3,300 אדריכלים רשויים, כאלה שהוסמכו לעסוק בתכנון מבני ציבור, מגדלי מגורים, מרכזים מסחריים, תוכניות אב, תכנון ערים וכדומה.

ענף האדריכלות מנהל יחסי גומלין משיקים לעתים עם ענפי אמנות ותכנון נוספים, כגון עיצוב פנים, עיצוב המוצר, אדריכלות נוף ופיתוח אורבני. השם והמוניטין של האדריכל שעומד מאחורי היצירה מקבל משמעות מיוחדת בתחום. השם, התגית וסלוגן הפרויקט המתוכנן חשובים לעתים לא פחות מהיצירה עצמה, ומי ששם את מיטב כספו על בית חלומותיו רוצה לדעת שהוא משתמש במיטב השמות המתכננים.

שם נחשב יותר – מחיר גבוה יותר

בשנים האחרונות, ברבים מהפרויקטים היזמיים והקבלניים נעשה שימוש בשם האדריכל כנושא הדגל לאיכות, יוקרה וסטנדרטים תכנוניים גבוהים: "אני אוהב את העיר הזאת. (על החתום) פיליפ סטארק". ובארצנו, אורלי שרם, אילן פיבקו, עודד חלף, פיצו קדם ועוד הם שמות שנעים להתפאר בהם.

משוואה פשוטה: ככל שהאדריכל הוא בעל שם נחשב יותר, כך גם שכר הטרחה המבוקש יהיה גבוה יותר. בפרויקט במימון גבוה, בחירתו של אדריכל בעל מוניטין רב, שם ויוקרה תהיה מלווה מן הסתם בשימוש בחומרי גמר מן השורה הראשונה, מפרט טכני עשיר, פרטים יוקרתיים ועלויות למ"ר גבוהות בעשרות אחוזים, מאשר בפרויקט שבו משתתף אדריכל פחות מוכר. הרזומה הוא עניין חשוב כאן, ורשימת פרויקטים ענפה משמשת בעיני רבים ערובה לתוצאה ארכיטקטונית איכותית ומשביעת רצון.



לפי המחירים המקובלים בענף הבנייה, שכר הטרחה הממוצע של מתכנן נע בין 7%-ל10% מעלות הפרויקט. בפרויקטים יוקרתיים, עלות התכנון נעה לרוב בין 1,500- 2,500 דולר למ"ר. במדינות רבות בעולם קיים גוף שמכתיב את גובה שכר הטרחה האדריכלי. בארץ, אדריכל בהגדרתו הוא בעל מקצוע חופשי, ולא נכפים עליו תכתיבים פיננסיים כלשהם.

בתקופת מיתון, בין הראשונים להיפגע הם האדריכלים. פריחת שוק נדל"ן מצמיחה אדריכלות, שקופאת בשעת משבר. רוב משרדי האדריכלים והמעצבים בארץ מעסיקים מספר לא גדול של אנשים.

למעט מספר מצומצם של בעלי הכנסות גבוהות, שכר האדריכלים השכירים נמוך יחסית. אדריכלים צעירים שנמצאים בשלוש השנים הראשונות לאחר סיום לימודיהם משתכרים לרוב שכר מינימום, ולאחר מכן עולה שכרם ל-7,000-5,000 שקלים לחודש. שכירים בעלי שנות ותק משתכרים כ-10,000 שקל ברוטו. וכמו אצל שאר בעלי המקצועות החופשיים, הפערים בין אלה ובין העצמאים הם גדולים.



כך דירגנו

דירוג משרדי האדריכלים בוצע לפי כמה קריטריונים, שיחד מהווים את מדד העוצמה של האדריכל. זה נקבע על פי חמישה פרמטרים בסיסיים: 1. היקף העבודה ועלות הפרויקט, על פי הערכה. 2. יוקרה, איכות הבנייה וחשיבות ציבורית. 3. קהל לקוחות. 4. סקר דעת קהל. 5. היקף רשימת הפרויקטים של המשרד המתכנן.

היה קשה לבחור. חלק מהמתכננים טענו שכלל לא ניתן לדרג ארכיטקטורה. מבחינתם, לכל אדריכל ומעצב ישנה האג'נדה הפוליטית והתרבותית שלו. אחרים סברו שזה בכלל עניין של טעם אישי. ברוב המקרים לא ניתנו נתונים ספציפיים לגבי הכנסות ועלות הפרויקט. לעתים, בעיקר בתחום הבנייה הפרטית, שומרים המתכננים על סודיות שם הלקוח.

ובכל זאת, בזכות ידע מוקדם, לצד תחקיר שהעלה שמות לקוחות שעבורם בוצעו פרויקטים וכן על סמך סקר דעת קהל, שהקיף כמאה אנשי מקצוע מובילים בתחום הבנייה והאדריכלות – הוחלט על עשרת המשרדים הנבחרים בכל קטגוריה.

דירוג האדריכלים לא מתייחס באופן ישיר למספר העובדים המועסקים במשרד זה או אחר. משרדים רבים ואיכותיים בעלי שם ומוניטין רב לא הוכנסו לדירוג, אם מכיוון שבסקר דעת הקהל לא קיבלו מספיק ניקוד, ואם משום שרשימת הפרויקטים בביצועם לא הייתה ארוכה מספיק ביחס לקטגוריה שבה הם מופיעים. שמות משרדים רבים הועלו בכמה קטגוריות, ובסופו של דבר נרשמו לרוב בקטגוריה שבה בלטו בצורה המשמעותית ביותר.



בנייה פרטית

אדריכלות הבנייה הפרטית בארץ מתחלקת לשתי מגמות עיקריות: המודרניסטית, שכוללת בתוכה את הסגנון המינימליסטי הנקי ובעל הקווים הישרים, והקלאסית, שמכונה לרוב "כפרית" או "טוסקנית". לצד מגמות אלה צומח הסגנון השורשי, הארץ-ישראלי, הנמצא בחיפוש מתמיד אחר אופי וסגנון בנייה "ישראלי פרופר". סגנון זה מושפע גם מהסגנון הבינלאומי, הקרוי בטעות "באוהאוס".

האדריכלות המודרניסטית הולכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות, בעקבות השפעה של השפה המודרניסטית העולמית והאדריכלים המובילים בעולם כמו רם קולהאוס, טדאו אנדו, הרצוג ודה-מיורון.

מדובר באותם פרויקטים המציגים בתים בעלי גגות שטוחים, קירות לבנים, חזיתות היצוקות לעתים מבטון חשוף, מפתחים גדולים, פתחים רחבים וגבוהים, וחומרי חיפוי ייחודיים. זאת לצד התמודדות עם טכנולוגיה וחומרים עכשוויים, אתגרים קונסטרוקטיביים רבי מעלה, יכולת ביצועית ברמות גימור גבוהות ופרטי בניין מורכבים. באדריכלות המודרניסטית תמצאו את פיצו קדם, אלכס מייטליס, אילן פיבקו, פריצקי איתי ופאולה ואחרים.



המגמה הכפרית מתפשטת בעיקר במושבים, בכפרים ובאזורים פתוחים, ובשנים האחרונות הגיעה גם לשכונות יוקרה. זהו סגנון הבנייה האיטלקי-ספרדי הקלאסי, עם גגות הרעפים וקורות העץ המסיביות. בתים אלה משרים אווירה חמה וביתית ומאופיינים לעתים גם בגימורי אבן וחיפוי לבנים, דלתות עץ מסיביות וחצרות פנימיות. לשפה אדריכלית זו משתייכים יונתן מונג'ק, אורלי שרם, ליאורה קרלנשטיין, חקי זמיר ואחרים.

סגנון האדריכלות הישראלית הוא בעל אופי ים תיכוני, מושפע מארכיטקטורה מודרניסטית ושואב השראה גם מהמקורות, בשימוש שפת החומר. כאן פועלים לדוגמה עדה כרמי מלמד, אלכס כהן וקימל אשכולות.

האדריכלים המובילים בתחום הבנייה הפרטית

1. קימל אשכולות אדריכלים
2. פיבקו אדריכלים
3. אורלי שרם אדריכלים
4. פלסנר אדריכלים
5. עודד חלף אדריכלים
6. פיצו קדם אדריכלים
7. אדר' יונתן מונג'ק
8. אלכס כהן אדריכלים
9. אדר' אריה פרייברגר
10. אדר' ליאורה קרלנשטייין

בחלק השני של הכתבה: דירוג האדריכלים המובילים בתחום עיצוב פנים מגורים, עיצוב פנים מסחרי וציבורי, עיצוב מבני ציבור ועיצוב מגדלי מגורים, מסחר ומשרדים»

 

מתוך: מגזין Forbes

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה