איך לשמור על שפיות? דניאלה ספקטור מגלה מה השיטה שלה

אנשים שואלים אותי אם אני כותבת שירים בימים אלה, אני נוטה להגיד קודם כל שלא, כי לשירים טוב להכתב בסתר ולא בגלוי – כמו זרעים באדמה, עדיף שיהיו חבויים מהעין.

>> קופי אבא שלה: הבת של איגי וקסמן היא העתק של עתי שולברג

אבל התשובה האמיתית שלי היא שאני כותבת לא מעט, לא בדיוק שירים, יותר מחשבות ורשמים, תיעוד היום יום ובעיקר מה שרוחש תחתיו, בתוך הלב ומטה מזה – בבטן.

מה שהתחיל באוקטובר, במקום להסתיים זמן קצר אחרי, רק הלך והצטבר לכדי אסון מתגלגל שאנחנו אובדים בתוכו עוד מעט שנה, יש חטופים ששבו אלינו אבל רבים כל כך עדיין שם, צווי 8 הסתיימו אבל חדשים נשלחו במקומם, אנחנו מבקשים להרים את הראש אבל נחבטים בתקרה הנמוכה מאוד של מלחמה נטולת יעדים ומונהגת בפראות, שלא עושה סימנים שהיא עומדת להסתיים בקרוב.

אולי החיים חזרו לכמו-שגרה ואנחנו כמו-מתפקדים, אבל בתוכנו משהו קפא. הכאב וההלם שפגשנו יצרו סדק בין החוץ לפנים, בין הגוף המתפקד לנפש המבוהלת

 

אני יודעת שכדי לכתוב שיר על ארוע כלשהו נדרש לתפוס ממנו מרחק, כמו צייר שמתרחק מבד הציור, לקבל פרספקטיבה, אבל כאן זה לא מתאפשר. אנחנו במציאות שבה ארוע רודף ארוע, עוד לא עיבדנו את מה שקרה אתמול וכבר הכותרות מנחיתות בשורות קשות היום, אין פלא שבנסיון להתגונן ממה שיבוא מחר אנחנו מעמעמים את עצמנו ומצמצמים את השיחה, כך שהתשובה הכי נפוצה ל״מה שלומך״ היא ״לא יודע״ או ״לא יודעת״ בניסוחים משתנים וחסכניים.

אז אולי החיים חזרו לכמו-שגרה ואנחנו כמו-מתפקדים, אבל בתוכנו משהו קפא. הכאב וההלם שפגשנו יצרו סדק בין החוץ לפנים, בין הגוף המתפקד לנפש המבוהלת ואין דרך לנוע קדימה מבלי למצוא דרך לגשר על הפער ביניהם, או בפשטות – אנחנו צריכים לדבר על זה.

לשיר את זה, או לכתוב את זה, לצייר או לצחוק או לבכות את זה, כי אלו הכלים שלנו כבני אדם לעבור דרך העולם מבלי לאבד את השפיות ואי אפשר לעקוף או לדחוק את זה הצידה בתואנה שזה לא מספיק חשוב עכשיו, זה חיוני לכל אחד ואחת מאיתנו ובטח גם לנפש שלנו כחברה.

אז מה תפקידה של יצירה בימים קשים אלו? להציף את המועקה, לדבר את הבהלה, לתת צורה לכאב ולשאול את השאלות שאנחנו מפחדים לשאול.

זה הגשר שאנחנו בונים חזרה אל עצמנו, דרך השירים ודרך היצירה – כשנמצא מילים לכאב ולייאוש, נוכל גם למצוא מילים לתקווה וליופי, וכשניתן מבט הגון אל תוך החושך, רק אז נוכל להבחין אם מסתתרת בו נקודה של אור.

האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד? אני לא יודעת, אבל אם אכתוב את זה בשיר, יוכל השיר לענות לי בתשובה אפשרית משלו. גם אם אלו רק מילים על הדף, ארבע דקות של שיר, יש בזה ערך. ככה אני מאמינה.

דניאלה ספקטור תופיע במוזיאון תל אביב לאמנות ב-11 ביולי במסגרת "לילה לא שקט", חגיגות יום הולדת 18 של מועדון לבונטין 7 לצד עוזי נבון, השמחות, אביב גדג׳, תזמורת צ׳יל פיל שתארח את הילה רוח, אפרת גוש ועוד