אגדה אורבנית: כך הפכה דירה תל אביבית בת 100 שנה ליהלום עיצובי

הדיירים

מעצבת הפנים רחלי גרף רחים (חצי מסטודיו MA-DEUX לאדריכלות ועיצוב, אותו היא חולקת עם האדריכלית אורית זינגר), בן זוגה, שלוש בנותיהם המתבגרות וכלבתם השובבה.

>> הפיס העיצובי והעל זמני של הסלון: הספריות הכי יפות

הבית

דירת חמישה חדרים בשטח 140 מ"ר + 15 מ"ר מרפסות (9 מ"ר מהסלון ו-6 מ"ר מחדר השינה), הממוקמת בקומה השנייה של בניין לשימור במרכז תל אביב. הכניסה נמצאת בדיוק באזור המחלק את הדירה לשניים – משמאל השטח הציבורי, הכולל מטבח, פינת פסנתר וסלון בחלל פתוח + יציאה למרפסת ומעבר לשירותי האורחים (המשמשים גם כחדר רחצה צמוד לחדרה של הבת הגדולה). מימין לכניסה נמצא האזור הפרטי הכולל ארבעה חדרי שינה, בהם שלושה חדרים לבנות, שאחד מהם הוא ממ"ד וחדר שינה הורים עם מקלחת צמודה ויציאה למרפסת. באזור הפרטי יש חדר רחצה נוסף לבנות.

התכנון

מדובר בדירה הממוקמת בבית בנימין ברש ברחוב שלמה המלך בתל אביב, בניין לשימור שתוכנן על ידי אדריכל קרל רובין בשנת 1935 כבית מגורים בסגנון הבינלאומי. צורתו כצורת האות ר’ וצמוד אליו מבנה תאום בקיר משותף. יחדיו הם יוצרים מבנה אחד בצורת האות ח’ עם חצר מרכזית משותפת, הפתוחה אל הרחוב. בשנת 2012 נמכר הבניין ועבר תהליך של שימור ותוספת בנייה על ידי האדריכלית טל איל, שהסתיים בשנת 2018. הבניין הצמוד נשאר כשהיה וכך הם עומדים להם צמודים; הישן עם סימני הזמן והמחודש הלבן ומבטאים את קסמה של העיר הזאת.

זה גם הסיפור של הדירה שלפניכם. כשרחלי ובעלה רכשו אותה, חלק ממנה היה משופץ וחלק נשאר נאמן למקור כפי שהיה בשנות ה-30. המשימה שלה ושל שותפתה אורית זינגר מסטודיו Ma-deux, הייתה לחבר בין שני החלקים באופן הרמוני, שימקסם את הצרכים של המשפחה וישמר את זיכרון העבר לצד התוספות החדשות בצורה הכי אסתטית, מכבדת ואקולוגית. נקודת המוצא של השיפוץ הייתה מאתגרת במיוחד מכיוון שלבניין המקורי משנות ה-30 נוסף פיר ממ"דים שהוצמדו לחלק מהדירות, מה שהפך את תכנון הפנים הקיים ללא רלוונטי. בעלי הדירה המקוריים שיפצו חלק מהדירה ברמת גימור גבוהה לשימוש כדירת רווקים, בעוד שחלקה האחורי נשאר ללא שימוש ראוי ונראה כאילו קפא בזמן.

עבודת איחוד שני חלקי הדירה הייתה מלאכת מחשבת מדויקת ועל כך מגיע להן שאפו ענק, מכיוון שמצד אחד הן רצו לשמור על החומרים החדשים בדירה מתוך שמירה על ערך הקיימות, ומצד שני להתאים את החלק המשופץ לפרוגרמה הכוללת של הדירה החדשה. כך מאסטר חדר השינה בחלק המשופץ הפך על ידי פעולה כירוגית של פירוק מחיצות בלגיות לחלל הסבה אשר ממנו ניתן להיכנס לחדר רחצה אורחים שהיה בעבר שייך למאסטר.

הסלון המקורי (באזור המשופץ) קיבל עליו את תפקיד פינת האוכל ואילו אזור הכביסה ושרותי האורחים פורקו לחלוטין בכדי לחברם לחדר שינה מיוחד בצורתו עבור הבת הגדולה. כל הפעולות הללו הצריכו מחשבה מקורית: כיצד להעביר תשתיות של מערכות אינסטלציה, חשמל או מיזוג אוויר ללא פגיעה ניכרת בקיים.

לעומת זאת, האזור שלא שופץ מעולם וכמו קפא על שמריו, גולח לחלוטין תוך כדי שמירה על כל האלמנטים אשר ניתן היה לשחזר ולמקם מחדש. בעוד קירות הפנים נהרסו ונבנו מחדש בהתאם לתוכנית החדשה של הדירה, הריצוף המקורי נשמר בצד ומוספר, כך שניתן יהיה לשבצו מחדש במסדרון הדירה ובכך לשמר את הערך ההיסטורי שלה. עוד אלמנטים ששומרו בקפידה ושובצו מחדש היו דלתות הפנים לחדר השינה, שהפכו למחיצות בחדר המאסטר החדש והכיור המקורי משנות ה-30 שפורק והורכב מחדש על ריהוט מסגרות בחדר הרחצה.

העיצוב

השותפות בין האדריכלית אורית זינגר למעצבת הפנים רחלי גרף רחים החל בשנת 2016 כשהשתיים חברו לעיצוב ביתה הקודם של גרף רחים ומשפחתה ברחוב אחד העם. גם הבית הזה היה פנינה ייחודית בנוף התל אביבי ודרש מקסום שטח קטן אל מול צורכי משפחה בת חמש נפשות ומציאת פתרונות פונקציונליים ואסתטיים ייחודיים, שהיום מלווים את העשייה של הסטודיו באופן שוטף ומובהק. השתיים מעורבות בכל תהליכי העיצוב בפרויקטים שלהן, כאשר כל אחת נותנת קשב מלא בקנה מידה אחר – מהתכנון ועד עיצוב מוצרים – וכך יוצרות שלם שהוא גדול מסך חלקיו. כתב היד שלהן ניכר בכל הפרויקטים הייחודיים של הסטודיו, על אף השונות בין הפרויקטים וחוסר היכולת לשייך את העבודה לסגנון מסוים. זוהי גישה של חקירה והקשבה עמוקה לסיפור של אנשים שונים ולא פחות חשוב הסיפורים של הבתים עצמם, שמשאירים אותנו תמיד בפה פעור לנוכח התכנון החכם, הירידה לפרטים, התעוזה ושילובי החומרים, הצבעים, הליקוט ועיצוב הפרטים וכמובן הסטיילינג.

כך גם הסיפור של הדירה הזאת, המשלב בין ההיסטוריה והמבנה המאתגר שלה, על כל המשתמע מכך, לבין הסיפור של המשפחה, הצרכים והרצונות שלה ואיך הכל נתפר במדויק עבורה. לדבריהן, "זו זכות גדולה שלנו לגעת ברגישות בחללים הכי אינטימים ולהצליח לייצר בתים שמצליחים להביא את עצמם לידי ביטוי".

השתיים יצרו תכנית המתחשבת בפתחים, במבנה הקיים ובלייאאוט של האזור המשופץ שהיה יפה, אבל לא בהכרח התאים לצרכים וניסו להישען על מה שאפשר כי החומרים היו איכותיים והן ראו פוטנציאל במראה הכללי. לעיתים כדי להשאיר חלק מהדברים יש להילחם עליהם ולהשקיע, כמו למשל הפרקט המשגע או המטבח שנבנה מחומרים איכותיים, מוקם במקום הנכון עבורו גם בהסתכלות רחבה, והוחלט להשאירו במקומו. פרטים מסוימים פורקו ואחרים מצאו את מקומם באזורים שונים בדירה. כך למשל הפאנלים והקרניזים שאפיינו את החלק המשופץ בדירה, המשיכו גם לאזור שלא שופץ במקור ומלווים את העיצוב החדש בכל הדירה.

האריחים המאוירים המקוריים שומרו בקפידה, ושירותי האורחים שכוללים מקלחת, היו במקור חדר הרחצה של יחידת המאסטר באזור המשופץ וכעת משמשים את הבת הגדולה. שירותי האורחים היו מושקעים בחומר ובאיכות ולכן מה שנוסף להם זה הקרניזים והצבע. הכיור, השיש והברזים נשארו. החלונות בדירה והדלתות הכפולות בחדר השינה של ההורים שופצו ושומרו, כמו גם הכיור בחדר הרחצה של ההורים שנשאר מהדירה הישנה. הפירוק העדין והמכבד וההתקנה של האלמנטים מחדש, הם פעמים רבות קשים יותר מהחלפתם בחדשים, אבל כשיש כבוד והערכה למה שהיה פעם, קשה למחוק ולהחליף הכל בחדש.

אחד האלמנטים שמאפיינים את העבודות של השתיים הוא יצירת קובייה רב-שימושית המאופיינת בצבע ובחומר והיא זאת שמארגנת את המהלכים בדירה. כאן היא בנויה בצורת האות ח' וצבועה בגוון כחול-ירקרק, כאשר דופן אחת שלה פונה לכיוון החלל הציבורי עם ספרייה ענקית, שהובאה מהבית הקודם והותאמה לכאן, דופן שנייה היא בעצם קיר המסדרון שכולל כניסה לחדרה של הבת הגדולה וארון אחסון גדול המשלב גם זכוכית ותאורה המקלילות את המראה ויוצרות עניין. דופן נוספת נמצאת מול חדרן של הבנות הצעירות יותר ומובילה לחדר הרחצה שלהן, שבו ביצעו השתיים ניסוי בחומרים ויישמו טראצו שהן יצרו על הקירות. העובדה שמדובר בביתה של רחלי ולא של לקוח חיצוני, אפשרה לקבל החלטות שיש בהן תעוזה מיוחדת או סיכון. זה המקום לניסויים ובדיקת חומרים שלא היו עושות אצל לקוחות.

טיפול מיוחד קיבל הממ"ד שנוסף בתהליך השימור של הבניין והיום נראה כמו חדר רגיל לכל דבר. הדלת שלו חופתה בלוחות עץ, כולל ידית עץ עגולה משגעת, שהשתיים עיצבו ומטשטשת את הידית המקורית. החלון והמערכת שמעליו נטמעו בקיר נגרות המשלב גם שולחן כתיבה, וילון ונציאני הותקן עליו וכל החדר נצבע והולבש כמו הבית כולו בתשומת לב ובסטייל שמטשטשים את העובדה שמדובר בממ"ד.

טיפול מיוחד קיבל גם הארון בחדר השינה של ההורים, שעל מנת לשמור על הדלתות המקוריות ביציאה למרפסת, התאפשר בו עומק של 20 ס"מ בלבד. הפתרון היצירתי של השתיים היה לשלב בו יחידות עמוקות יותר לתליית בגדים במרכז, כך שאינן מפריעות לפתיחת דלתות המרפסת ואף יוצרות עניין נוסף בנראות ובחומר – פורניר גבון.

מעבר לתכנון החכם, בחירת החומרים המעניינת, השילוב ביניהם והצבעוניות המדויקת, בבית הזה יש אוסף מרשים של רהיטים וחפצים שמוסיף לו רובד אישי, אקלקטי ומיוחד. למשל בחדרה של אחת הבנות, השתלב ארון בגדים מעץ שהיה שייך לסבתה של רחלי, שמי שבנה אותו היה לא אחר מאשר ראש עיריית רמת גן לשעבר – אברהם קריניצי והוא נודד עם המשפחה מבית לבית. שידת הסקריטר האדומה שנמצאת במסדרון, הייתה שייכת להוריה של רחלי וגם היא עברה איתה מהבית הקודם אחרי חידוש וצביעה. מעל הספה בסלון נתלה גוף תאורה יפהפה שעיצב אוהד בנית ושבדירה הקודמת היה תלוי מעל האי במטבח. שולחן האוכל דגם טוליפ של המעצב אירו סארינן נקנה אצל אספן וינטג', גוף התאורה מעליו של המותג flos הגיע מהסלון בבית הקודם. הכורסה האיקונית משנות ה-80 בעיצוב Terje Ekstrom הייתה חלום שהתגשם כאן והיא ללא ספק מוסיפה רובד משחקי ומעניין לחלל. כך זה ממשיך בכל פינה בבית – רהיטי מעצבים לצד מציאות שוק ואומנות, ליקוט עדין ומתמשך, אוסף של חלומות, אהבות וחוויות שנאצרו לכדי סיפור שלם אישי ומקסים.

>> מינימליזם במקסימום: בית קטן ומטריף שעוצב על הוואן

אינסטגרם של הסטודיו | אתר הסטודיו

קבלן אביב עמרני | נגרות We wood, יוסי סודרי (בוטיק העץ) | מסגרות מעוז אוחנה (מעוז מסגרות בלגית) | פרקט פרקטים, וודסטון | כלים סניטריים ואריחים חזי בנק, מודי | תאורה קרני תכלת, אוהד בנית | ריהוט טולמנ'ס דוט, הביטאט | שטיחים וטקסטיל וילה מרוק | וילונות קורין שפירא | ידיות א. ישראלי