בדירה הזו קל מאוד להיתפס על חם בחדר השינה

הדיירים
מדובר בדירה שנקנתה להשקעה ומיועדת להשכרה. הלקוחות ראו בדמיונם זוג צעיר, שאוהב לבשל וליהנות מהחיים.

הבית
דירת שלושה חדרים בשטח 85 מ"ר + מרפסת בפרויקט קבלני ביפו. הבניין ממוקם בסמוך למגדל השעון וכולל קומת מסחר מצד הרחוב ודירות גן פנימיות. הדירה מתוכננת כלופט פתוח עם סלון, מטבח ופינת אוכל בחלל אחד, חדר מאסטר המופרד על ידי קיר זכוכית עם חדר רחצה צמוד ומרפסת הצופה לים. באזור נפרד יש חדר שינה נוסף (ממ"ד) וחדר רחצה הממוקם בסמוך לו.

>> חדר אורחים, אזור משחקים ופינת עבודה בחלל אחד

התכנון
בעלי הדירה רכשו את הקרקע לפני מספר שנים כחלק מקבוצת רכישה, תהליך יזמי שלקח זמן, כולל תהליך הבניה שהתעכב בעקבות חילוקי דעות עם הקבלן ותקופת הקורונה. לאורך התהליך, הלקוחות והמעצבת מיה פדלון גרוסברגר לקחו בחירות על פי תעדוף משותף בנוגע לאלמנטים אותם ירצו לשדרג – לעומת אלו שישאירו עם הסטנדרט הקבלני. כך הוחלט להשקיע בנגרות הקבועה בדירה – שתהיה מוקפדת מאוד והן במערכת המיזוג מבית מיצובישי ומוצרי החשמל של סמג.

הריצוף לעומת זאת נבחר מתוך חומרי הגמר הסטנדרטיים שהציע הקבלן. בתוכנית הראשונית שנמסרה למעצבת, הייתה הפרדה בין חדר השינה והסלון על ידי מחיצה בנויה, כמו כן מבנה המטבח ופינת האוכל היה שונה לחלוטין. הדירה מרובה אלכסונים, מה שהקשה מאוד על עבודת התכנון, אך בסופו של דבר התקבלה הצעתה של המעצבת לייצר נגרות שעוטפת את הקירות המרכזיים בחלל המרכזי ומכילה את עיקר האחסון ואת מערכות המיזוג של הדירה. הנגרות מעץ בירצ' מייצרת רצף ויזואלי ועושה סדר במבנה האלכסוני של הסלון.

הצעה נוספת שהתקבלה הייתה למקם את המטבח בשילוב אי רחב ידיים בלב הדירה ואילו את פינת האוכל בנישה הסגורה יותר, מימין לכניסה. המטבח תוכנן כך שכל הפונקציות למעשה נמצאות באי, היחידה האחורית היא ספריית ברזל שנראית יותר כרהיט מאשר כמטבח ויחידת ברזל שתלויה מהתקרה מעוצבת בשפה שמזכירה בתי קפה וברים. המקרר עומד כיחידה עצמאית ואינו מוסתר בנגרות.

לדבריה, המעצבת רצתה לייצר שילוב מעניין בין חלל תעשייתי צעיר וזרוק לבין דירת יוקרה שיש בה חשיבה על כל פרט. נקודה נוספת שיושמה בתכנון הייתה הקטנת חדר המאסטר לטובת סלון גדול יותר וחלוקת החלל באמצעות קיר זכוכית במקום קיר בנוי. השינוי הזה יוצר אשליה של חלל גדול יותר, כאשר למען השמירה על פרטיות וגם על מנת לרכך את המראה, הותקן וילון מבד כפול, המשמש הן להאפלה והן לדקורציה. על מנת לתת לדירה אופי אורבני וייחודי ולשמור על הגובה, תקרת הבטון נשארה חשופה.

העיצוב
תהליך הבנייה היה כאמור ארוך ומתיש כולל תקופת סגרים שבה הבנייה נעצרה לחלוטין. בסופו של דבר, כשהגיעו  לקו הסיום, הלקוחות החליטו שהם רוצים להשכיר את הדירה כפי שהיא מבלי לרהט ולהלביש אותה כלל, למעט הנגרות וגופי התאורה שכבר הותקנו. עם רעיון נועז ומאתגר להלביש את הדירה ביום אחד לטובת צילום החזון העיצובי במלואו, פנתה אלי מיה עם הצעה להפיק יום צילום ולסגנן את הדירה עם רהיטים, עבודות אמנות ואקססוריז שישלימו את המראה האורבני הזרוק אך מוקפד אליו שאפה.

פנינו לכמה ספקים שבחרנו ושמחו לשתף איתנו פעולה וכך השתלבו להם רהיטי הברזל המדויקים של תומר נחשון, שהקווים המינימליסטיים שלהם תומכים במראה האורבני אך לא תופסים הרבה נפח בחלל, עם ספת פשתן שחורה מגלריית סאג' שנבחרה לסלון. הספה מכניסה רוך ונינוחות בשילוב שטיח גאומטרי בשחור ולבן שמשלים את הקווים האלכסוניים במבנה הדירה. מכיוון שלהביא מיטה לחדר השינה היה מאתגר במיוחד, מיה הציעה שנשתמש במזרונים מתנפחים שבדיעבד תרמו למראה ה"זרוק" אחרי שכוסו בכיסוי מיטה גדול ויוקרתי.

לצידי המיטה, מתחת לגופי התאורה הייחודיים, הונחו הדומים בגימור אם הפנינה בשחור ולבן שהכניסו עומק והשלימו את המראה האקלקטי בחלל. עבודות האמנות שבחרנו לשלב בדירה הן של האמן יגיל וילר שהשפה הגרפית-אורבנית שלו התאימה בשלמות למראה ששאפנו לייצר, כמו גם הפורמטים הענקיים של העבודות שתפסו נפח ויצרו אמירה בדירה כולה. במטבח השתלבו כלים ובקבוקי משקאות שמצד אחד מרככים את הברוטאליות של הבטון והברזל השחור ומצד שני מזכירים אבזור של בר אמיתי. נקודות צבע ועניין נוספות התקבלו מעבודות של מעצבים ישראלים דוגמת רחלי שרפטיין, מספרי קריאה ומצמחיה שנבחרה בקפידה על מנת להכניס חיים מבלי להשתלט על המראה האלגנטי בחלל.

ספקים:

המעצבת מיה פדלון גרוסברגר
סטיילינג עדי פוגל הולנדר
נגרות נגריית גלזר
תאורה לייט אין
פינת אוכל, כיסאות, כיסאות בר, קונסולה, שולחן וכורסה בסלון סטודיו נחשון
שזלונג, הדומים לצד המיטה, קונסולה בחדר השינה ואקססוריז סייג' רהיטים ואביזרים
עבודות אמנות יגיל וילר
עיצוב ישראלי רחלי שרפשטיין, סאגה, גיא זאנה, אסתי קסטרו, אדיר יעקובי, אורלי אפל