הצצה לדירה הכי צבעונית ומסקרנת בגבעתיים
מומחה לאפיית לחמים ואיש הייטק שהם גם אספני אמנות עיצבו לעצמם דירה צבעונית וייחודית, שבכל פינה שלה יש אוסף מרתק או יצירת אמנות מסקרנת
הדיירים סער מור, מומחה לאפיית לחמים וכותב המדור "מחשבות על לחם" במגזין הדיגיטלי של "הארץ" ובן זוגו, איש היי-טק. השניים הם אספני אומנות ועיצוב שגרים בדירה מזה 7 שנים ביחד עם שלושה כלבלבים.
הבית דירת 2.5 חדרים בשטח 60 מ"ר הממוקמת בבניין שנבנה בשנות ה-50 של המאה הקודמת בגבעתיים. בדירה חלל מרכזי הכולל את המטבח, הסלון ופינת עבודה. בהמשך ממוקמים שירותי אורחים, חדר שינה עם שירותים ומקלחת צמודים וחדר ארונות הנהנה מכניסה נוספת מאזור הסלון.
התכנון במקור, בנוסף לשטחה הקטן יחסית של הדירה, היא הייתה מחולקת באופן שונה והיו חסרות בה כמה פונקציות שהיו חיוניות עבור הדיירים. אחת הבקשות שלהם מהמעצבת דנה מורן הייתה לייצר פינת עבודה שקטה שאפשר לסגור בדלת. בקשה נוספת הייתה מטבח נוח לעבודה לצד פתרונות אחסון ותצוגה ראויים לחפצים ולאוספיים הרבים שברשותם. המטבח הקודם היה קטנטן וסגור בחצי חדר, לא היה בדירה אזור נוח לסעוד בו וגם לא ארון בגדים ראוי הממקסם את גובה החלל. לאחר השיפוץ נוספה לדירה פינת עבודה קטנה המאפשרת התבודדות בזכות ויטרינה מזכוכית שהותקנה במרחק של מטר מהקיר כמו במרפסות של פעם. החציצה הזאת מאפשרת מצד אחד את סגירת הדלתות לשקט מוחלט ומצד שני את פתיחתן והפיכת הפינה לחלק מהחלל המרכזי. המטבח שהיה סגור בחצי חדר, שינה מיקום לאזור שהיה בו חדר סגור ואילו חצי החדר שבו היה ממוקם קודם, הפך לחדר ארונות. גם חדר הרחצה דרש וקיבל שיפוץ משמעותי.
העיצוב הדירה שופעת באוספים של חפצי אומנות ועיצוב עם משמעות עבור הדיירים, פריטים ומזכרות שצברו במהלך השנים במסגרת נסיעות לחו"ל או בשיטוטים בגלריות ובשווקים ברחבי הארץ, כל פריט מספר סיפור. אוספים אלה הנחו את תהליך העיצוב שאחת ממטרות העל שלו הייתה לייצר במה ראויה לאחסון ולהצגת האוספים הללו, באמצעות ריהוט ואלמנטים שתוכננו במיוחד עבורם. הקונספט העיצובי שנולד בעקבות כך היה מעין גלריה לאומנות, כזו שבכל פינה שלה מסתתר פרט מסקרן אחר ובכל מבט מתגלה עוד חפץ מיוחד. עיצוב מקסימליסטי שמבליט כל פריט בנפרד ומייצר קומפוזיציה אחת גדולה שעובדת ויכולה גם להשתנות.
בעקבות עיסוקו של מור והיות המטבח החלק המרכזי ביותר בבית, כזה שמצטלם למדור בעיתון ואשר מעבר להיותו כלי עבודה, לבישול, אפיה ואחסון של כלים, הוא גם מקום להתכנסות ומפגש בין אנשים, לרבות בסדנאות פרטיות לאפיית לחמי מחמצת, דרישת הדיירים הייתה לצבוע אותו באדום עז, צבע שמבליט וממצב אותו כעוגן מרכזי בבית.
יחד עם זאת, על מנת לבודד את המטבח ויזואלית משאר החלל, הותקנו לצדו שני עמודי פלדה עם מדפים ומעליו, לכל אורכו, הותקן מדף ברזל הנראה כמו גשר המשמש גם הוא לאחסון ותצוגה של כלים, אוספים ועבודות אומנות.
כדי להיכנס לאזור הסלון, עוברים במעין מבואה שנוצרה באמצעות משטח העבודה של המטבח וגשר הברזל שמעל. הצבע האדום ממשיך להדהד בספת הסלון, בעיצוב מודרני ולא שגרתי שניצבת מולו ומחזקת את התעוזה שעוברת כחוט השני בעיצוב הדירה כולה, מגשר הברזל שמפריד בין המטבח לסלון, דרך קיר בלוקים חשופים בחדר הארונות, ועד שלושה חיפויים שונים במטבח, בהם אריחים בצבע זהב, לוח מתכת ולוחות זכוכית בין המטבח למדפי האומנות
אוסף בובות אריק ובנץ (בחדר השינה):
מסכות עץ אפריקאיות על קיר בלוקים חשופים בחדר הארונות:
כל ספרי מרגנית על מדפי ברזל שעוצבו במיוחד עבורם:
קיר צבעוני בשירותי אורחים עם אסלה בצבע תכלת וכיור בטון שתופס את רב השטח בחדר הרחצה, הרבה מעבר למקובל:
מדפים צרים וייעודיים על דופן המטבח עבור אוסף כוסות האספרסו המיוחדות של הזוג: