דייט עם האקס

מאז שאני ועידו החלטנו לפרק את החבילה חלפו הימים בעצלתיים. עידו כבר לא ניסה להתקשר ולא הגיע לבקר עם התירוץ של "הייתי באזור", וכבר הפסיק לברר דרך חברים מה שלומי. לי לקח קצת יותר זמן להתגבר. כאב לי לשמוע מחבר משותף שחודש וחצי הספיקו לעידו להתגבר עליי ולצאת עם מישהי חדשה. עוד יותר כאב לי לגלות שכולם מספרים שהוא ממש אוהב אותה והוא כבר מתכנן לעבור לגור איתה אחרי שבועיים בלבד. לא הבנתי למה זה כל כך מציק לי ולמה אני מתגעגעת אליו כל כך, אחרי הכל הייתי שלמה עם ההחלטה הזאת. יכול להיות שאני עדיין אוהבת אותו?

הדמעות זולגות מעצמן

שבוע אחרי ששמעתי על לילך (ככה קוראים ליורשת שלי במיטה של עידו) החלטתי שדי, נמאס לי לשחק אותה כאילו הכל בסדר. עשיתי חושבים עם עצמי והחלטתי שאני חייבת להזמין אותו לקפה. רציתי לראות אם אני עדיין מאוהבת או שסתם לא מצאתי משהו טוב יותר ולכן הוא נראה לי בדיעבד כל כך מושלם.

עברתי לאחרונה דירה ולא מצאתי חשק לסדר אותה. הפינה הריקה של מכונת הקפה רק הזכירה לי נשכחות, כמו הקפה הטחון והריחני שעידו היה מביא ומכין לי בבוקר, גם הסטנדים של הדיסקים נראו לפתע ערומים. הייתי חייבת לצאת מהדירה, ותוך כדי נהיגה עם שירים של טרייסי צ'פמן ברקע חשבתי מה לעשות. רק כששמתי לב שגם דמעות מעורבות בדילמה, החלטתי לעצור בצד ולהתקשר לאוסי, היא בטוח תאפס אותי.

אוסי עושה לי בית ספר

"די!!" צרחה לי אוסי בטלפון. "נמאס לי לשמוע על האידיוט הזה. מה זה, אין לך חיים? את מי הוא והלילך שלו מעניינים? העידו הזה לא בשבילך. את צריכה לפלף. בחור שקט ומופנם שתרגשי אותו ורק מהמחשבה שהוא איתך הוא יהיה מאושר ולא מישהו כמו עידו שיודע יותר מדי מה הוא שווה וכולן מלטפות לו את האגו כל היום".

עוד לפני שהספקתי להגיב ולהגיד לה שעידו לא כזה וזה רק נראה ככה מהצד, היא הוסיפה, "את יודעת איזה ילדים מכוערים היו יוצאים לכם? שניכם כמעט לבקנים וזה מזעזע". כשהתחלתי לצחוק אוסי פתאום התרככה: "את ממש מתגעגעת לאידיוט, מה?" "כן", הודיתי בשקט. "אז תיפגשי איתו", אוסי ירתה בלי להכין אותי מראש. בזמן שחייגתי אליה וחשבתי איך לשאול אותה מה דעתה, הייתי בטוחה שהיא תגיד לי לרדת מהנושא ולוותר, אבל הנה יש הפתעות. "תקבעי איתו לקפה במקום ניטרלי יום ותראי איך את מרגישה. אם את רוצה אני אבוא איתך ואחכה לך בקרבת מקום אבל יאללה, נמאס לי לשמוע את השם הזה כל יום".



דייט עם האקס

חייגתי את המספר של עידו בידיים רועדות. הלב שלי דפק כאילו מדובר בפרויקט מסוכן או במשימת התאבדות. עשרות מחשבות רצו לי בראש. הוא יענה לי, הוא יסנן אותי, הוא יגיד לי שהוא עסוק, הוא יגיד לי שהוא יחזור אליי, אולי הוא עם החברה החדשה ולא יענה לי, אם יש לו מישהי למה אני מפריעה לו, וכהנה וכהנה מחשבות שלא הוסיפו לביטחון העצמי שלי.

פתאום עידו ענה לי ואמר: "היי מותק, מה קורה?" לרגע לא יכולתי לענות. הנשימה שלי נעתקה. "היי", עניתי בעליצות מעושה, "חשבתי עלייך, בא לך לשבת לקפה?" להפתעתי עידו ענה מיד "כן, בטח" ושאל אם עוד שעתיים זה בסדר. עניתי שבטח, נתראה שם, וניתקתי. לא ברור לי כמה זמן עבר עד שצלצול הטלפון העיר את תשומת ליבי. אוסי היתה על הקו: "נו, דיברת איתו? קבעתם? אל תלכי עם ציפיות גבוהות מדי". היא המשיכה עוד לפני שעניתי שכן. "תשתי קפה, תתני לו לדבר. ברור לך? בהצלחה. עדכני אותי מה קורה ו…אל תדפקי הופעה מרשימה מדי. בואי כמו שאת, שלא יחשוב שאת מתאמצת".

חייכתי לעצמי שכשניתקתי את הטלפון ונשמתי עמוקות לפני שהתחלתי להתלבט מה ללבוש. אחרי הכל, יש לפניי משימה בסדר גודל בינלאומי – דייט עם האקס!