"לא יכולה לבד": שורדות השבי מבקשות עזרה כלכלית מהציבור

הן חזרו מעזה לפני כשנה וחצי, אבל הלב והנפש שלהן עדיין שם. דורון כץ-אשר ורימון קירשט, שתיים משורדות השבי שהוחזקו במשך שבועות על ידי חמאס, יוצאות כעת בקמפיינים לגיוס תמיכה – כדי לשקם את מה שהשבי והאובדן השאירו הרוס מאחור. הפנייה שלהן כנה, חשופה, כואבת ומטלטלת לא פחות מהסיפור שכולנו כבר חשבנו שאנחנו מכירים.

>> יום הולדת שני בשבי לדוד קוניו – צפו בסרטון המצמרר שהכינה משפחתו עם ירדן ביבס

"התמודדות נפשית קשה ומורכבת": סיפורה של דורון כץ-אשר

דורון כץ-אשר נחטפה עם בנותיה הקטנות, רז ואביב, בשבת השחורה של שבעה באוקטובר – היום בו חייה השתנו לתמיד. "במשך שבועות ארוכים הייתי כלואה, פצועה, רחוקה מהבית, מהחיים, ממה שאני", כתבה. "לא ידעתי אם אחיה. לא ידעתי אם אחזור. והחשש הכי גדול שלי, כאמא, היה כמובן על חיי הילדות הקטנות שלי… הרגשתי לרגע שנלקחה ממני הזכות להגן עליהן".

כששוחררה, גילתה שמה שאיבדה בחוץ לא פחות נורא ממה שעברה בשבי: אמה, אפרת כץ, נהרגה מאש צה"ל במהלך ניסיון החילוץ שלה. אחיה, רביד כץ, נחטף אף הוא לעזה ונרצח. בתוך האבל וההלם, ניסתה להיאחז בתקווה – היריון חדש, משפחה מתרחבת. "חשבתי לעצמי מעבר לשמחה, זו הוכחה שלא ישברו אותי, אותנו", כתבה. אבל המציאות הייתה חזקה יותר מהפנטזיה. היא נפרדה מבן זוגה, יוני אשר, בעודה בהיריון.

"זה לא מה שדמיינתי. זה לא מה שחלמתי, אבל זה מה שיש", היא כותבת בקמפיין. "והפעם – בלי אמא שלי שתמיד ליוותה אותי". על אף הכאב, היא מתעקשת לא להישבר: "אני בוחרת לא להתבייש… לשים את הבושה בצד ולהתעקש על הזכות שלי לחיות ולהשתקם, לשקם את הבית שלי".

למרות הנחישות, דורון לא מסתירה את עומק הקושי. "ההתמודדות הנפשית קשה ומורכבת והדאגה לעתיד הכלכלי תופסת חלק משמעותי מהפחדים", כתבה. "לא חשבתי שאגיע לרגע שבו אבקש סיוע מעם ישראל, עם נפלא שהיה לצידי ועטף בכל כך הרבה אהבה. המעמד הזה זר לי ומורכב עבורי. זה מביך, זו לא אני… אבל היום אני מבינה שאם לא אעשה את זה בשביל עצמי, בשביל העתיד הטוב שאני מייחלת לו, הריפוי שלי יהיה מורכב עוד יותר".

היא כותבת גם בשביל שלוש בנותיה – רז ואביב, שבקושי בנות חמש וכבר חוו את השבי, ולתינוקת ים, שנולדה לפני חודשיים: "מגיע לבנות שלי שבקושי בנות 5 וחוו את השבי, ולתינוקת בת החודשיים שלי, ים המתוקה – אמא חזקה, אמא בריאה עם כוחות לאהוב ולעטוף ולחבק. ויש לי עתיד שאני רוצה לבנות, אבל צריכה את עזרתכם. אני לא יכולה לבד".
לתרומות >>

"דרך קשה וארוכה": סיפורה של רימון קירשט

רימון קירשט, שנחטפה יחד עם בן זוגה יגב בוכשטב ז"ל מקיבוץ נירים, נלחמת על אותו חלום בדיוק – שיקום, שקט, חזרה הביתה. "ביום שבו העולם התמוטט… רימון ויגב הותקפו באכזריות ונחטפו מביתם", נכתב בעמוד הגיוס שלה. למרות מאמצי שוביהם להפריד ביניהם, רימון לא עזבה את יגב לרגע. היא שוחררה. הוא נרצח. גופתו הושבה רק חודשים מאוחר יותר.

כיום היא חיה לבדה בבית קטן בנגב המערבי, עם בעלי החיים שאספו יחד. "בעזרת עבודת האדמה והטיפול בבעלי החיים, היא מעבדת את האובדן הנורא… ואת הטראומה של השבי". היא הופכת, בידיים חשופות, חלקת אדמה מוזנחת לגן ירוק – מנסה להצמיח משהו חדש מתוך מה שנגדע.

הקמפיין שנפתח עבורה מדגיש את המאבק היומיומי: לא רק הישרדות, אלא יצירת חיים עם משמעות אחרי האובדן. "על אף שרימון חזקה ברוחה ונחושה בדעתה, הדרך שלפניה קשה וארוכה", נכתב. "בעזרתכם, נוכל לספק לה את היציבות שהיא זקוקה לה על מנת להמשיך במסע ההחלמה".

כי גם רימון, כמו דורון, לא מבקשת רחמים – רק הזדמנות לחיות שוב. כל תרומה, קטנה או גדולה, היא קרן אור למי שעדיין יוצאת בכל בוקר למלחמה על חיים, גם אחרי שהגיהנום נגמר.
לתרומות >>