"שומע את הקריאות שלך באוזניים שלי": גלעד שלמור כותב לאביגיל בת ה-3 שנחטפה

אביגיל בת ה-4 שנחטפה לעזה, מצולמת עם אמה סמדר עידן ז"ל שנרצחה בשבעה באוקטובר | צילום: שימוש לפי סעיף 27א' רשתות חברתיות
אביגיל בת ה-4 שנחטפה לעזה, מצולמת עם אמה סמדר עידן ז"ל שנרצחה בשבעה באוקטובר | צילום: שימוש לפי סעיף 27א' רשתות חברתיות

כתב חדשות 12, גלעד שלמור, מפרק לנו את הלב לחתיכות בפוסט המוקדש לאביגיל בת ה-3 שהתייתמה מהוריה ונחטפה לעזה: "מתפלל שחיות הפרא יזכרו שגם הן היו פעם גורים"

88 שיתופים | 132 צפיות

כתב חדשות 12 גלעד שלמור עושה ימים כלילות ומדווח מהשטח 24/7 כבר קצת יותר משלושה שבועות. היום הוא מפרק לנו את הלב לחתיכות, והפעם לא בעקבות עוד דיווח מטלטל ועוכר שלווה, אלא עם הפוסט שכתב והקדיש לאביגיל עידן בת ה-3 שנחטפה לעזה בשבעה באוקטובר, אחרי שמחבלי חמאס פרצו לביתה שבקיבוץ כפר עזה, ורצחו את הוריה סמדר ורועי אל מול עיני אחיה מיכאל (9) ואחותה עמליה (6).

>> הרצח של שני לוק מחורר את הלב שבא לצרוח

בפוסט יפה ומכווץ לב, ביטא שלמור את תחושותיו ומכאוביו מהזווית של אבא לילדה מתולתלת ומתוקה בעצמו. כך הוא כותב:

"אני לא מצליח להפסיק לחשוב על אביגיל, הילדה עם התלתלים. איך ברגע אחד בשבעה באוקטובר הפכו חייה מחיים של צחוק ילדי לסיוט מטלטל. רק בת 4 והיא יתומה מהוריה, כלואה בשבי המפלצות.

"דעי לך אביגיל, כבר שנים שלא התפללתי, אבל מאז שראיתי את התמונה שלך עם העיניים הרכות והמחייכות, אני מתפלל עם כל כך הרבה כוונה, עד שלפעמים אני מדמיין שבום על קולי נשמע בשמים. הלוואי שהם נותנים לך לאכול. אני מדמיין אותך מחזיקה ביד קטנה חתיכה של פיתה עם גבינה צהובה. זה לא היוגורט שאהבת או הקורנפלקס השוקולדי, אבל אחרי שלושה שבועות את בטח מבינה כבר שזה מה שיש ושהחיים הם לא מה שהיו פעם, כשאבא היה מכין לך בדיוק את מה שאת אוהבת.

>> 21 ילדים התייתמו מהוריהם. מי ידאג להם עכשיו?

"הלוואי שיש מי שמחבק אותך בזמן שאת בוכה. אולי נערה ששבויה גם היא. הלוואי שהיא מצחיקה אותך ועושה לך צמות, ויחד אתן משחקות במשחקים שהיא זוכרת מהצופים. הלוואי שהחום שהיא מעניקה לך מסייע לה להתמודד עם מה שעשו לה המפלצות, הלוואי שהנוכחות שלך מעניקה לה נחמה וטעם לחיים שנהרסו. הלוואי שהיא מנגבת לך את הדמעות, נושקת בעדינות לראשך כשאת בוכה וקוראת לאמא. 'אמא, אני רוצה את אמא'. אני ממש שומע את הקריאות שלך באזניים שלי.

"כי גם לי בבית יש ילדה עם ראש מתולתל כמו שלך, בדיוק בגילך, ואני יודע שכמו שאין אני בלעדיה כך אין היא בלעדי. בימים האחרונים, בשעות הקצרות שאני בבית, אני לא מצליח להפסיק להסתכל עליה, להעביר את האצבעות שלי בתלתלתים המתוקים. 'אבא למה אתה מסתכל עלי ככה?', אילן שאלה אותי אתמול.

"אני רק מתפלל אילני. מתפלל שחיות הפרא יזכרו שגם הן היו פעם גורים".