בסיס איתן

בית בכפר יהושוע. מלכא אדריכלים
בית בכפר יהושוע. מלכא אדריכלים

התכנון שלהם מתחשב בקונסטרוקציה ובשלד, והעיצוב פשוט ונטול קישוטים. הם תמיד יחפשו את החיבור למקום ואת הסיפור שעומד מאחוריו, ואת כל זאת הם עושים ביחד. שיחה אישית עם אדריכלים מירב ואייל מלכא

88 שיתופים | 132 צפיות

תעודת זהות

מלכא אדריכלים

שם מירב ואייל מלכא

גיל מירב: 40  אייל: 44

סטטוס נשואים+3

לימודים בוגרי לימודי אדריכלות במרכז האקדמי לעיצוב וחינוך ויצ"ו, חיפה

ניסיון מקצועי מירב: א. טולדנו אדריכלים; אדריכלית חנה צוריאל. אייל: וכמן ברונו בסקי אדריכלים; מרצה בחוג לאדריכלות בויצ"ו, חיפה

אתר

אייל מלכא, מלכא אדריכלים
אייל מלכא, מלכא אדריכלים

בני הזוג מירב ואייל מלכא הכירו במהלך לימודי האדריכלות שלהם ולאחר שנות עבודה עצמאיות במשרדי אדריכלות שונים פתחו בשנת 2000 את משרדם העצמאי בחיפה ומאז הם עובדים בו יחד. "העבודה בזוג אולי קשה למירב אבל לי זה דווקא קל יותר", מחייך אייל.

מירב מלכא, מלכא אדריכלים
מירב מלכא, מלכא אדריכלים

"יש כל מיני שיטות לעבוד כזוג ואנחנו בחרנו בשיטה של לעשות הכל ביחד. עם הזמן זה נעשה הרבה יותר נוח וכבר גיבשנו לנו דרך להתנהלות מקצועית משותפת שלוקחת בחשבון את נקודות החוזק והחולשה של כל אחד מאיתנו. אני מטפל יותר בנושאים הביורוקרטיים, ומירב, בגלל אורך הרוח והשלווה שלה, יותר באה במגע עם הלקוחות, אבל עבודת התכנון שלנו משותפת לגמרי", מפרט אייל.

פתח רחב בחזית המרפסת של בית בשבי ציון ממסגר את הים הנשקף ממנו
פתח רחב בחזית המרפסת של בית בשבי ציון ממסגר את הים הנשקף ממנו

מה מאפיין את המשרד שלכם?

"אנחנו מאוד ורסטיליים. אנחנו מתכננים בתים פרטיים, משרדים ומבני ציבור, לכן מה שמאפיין אותנו הוא לא סוג הפרויקט אלא אופי העבודה. אנחנו תמיד מחפשים מקורות השראה בסביבה המקומית. מנסים להתחבר למקום, לאדריכלות הישראלית, למה שהיה פה פעם ואולי הלך לאיבוד. חשוב לנו להתייחס למקום ולסיפור שלו, לאקלים הפיזי והתרבותי שלו. אנחנו תמיד מחפשים איזה סיפור, נרטיב שילווה את העבודה שלנו ויחבר את הלקוח לפרויקט".

את החיבור הזה למקום ולסיפור שעליו מדברים בני הזוג אפשר לראות בבהירות במבנה מעונות הסטודנטים לעיצוב שתכננו בחיפה. המבנה המקורי היה בניין מוזנח וחסר אופי משנות ה־80 במושבה הגרמנית בחיפה אשר שימש למטרות שונות ורבות לאורך השנים ולבסוף נזנח. "חשוב היה לנו למצוא דרך לחבר את המבנה לשכונה שהוא נמצא בה ולמצוא לו עוגן תרבותי, אך יחד עם זאת ליצור מבנה עכשווי שישרת סטודנטים צעירים".

כיצד הרצון הזה בא לידי ביטוי בתכנון עצמו?

"מדובר באזור עם אוכלוסיה מעורבת, יהודית וערבית, ולכן רצינו ליצור מבנה עכשווי אך לא מנוכר לסביבתו שישדר גם אוריינטליות. המבנה נמצא ברחוב הגפן שבעבר גידלו בו גפנים, ומכאן שמו. החלטנו להשתמש גם בעיצוב החזית בדגם חוזר של עלה גפן. הדגם החוזר מזכיר משרביות מזרחיות או שיבוצים דמשקאיים ויש בו גם משהו גיאומטרי ועכשווי. בחרנו לחפות את המבנה בחומר פלסטי חלבי־שקוף שמעביר אור, ומאחורי חיפוי החזית הכנסנו תאורת לד שמאירה את הבניין בלילה ומבליטה אותו ואת דגם הגפן שחוזר על חזיתו".

דגם גיאומטרי חוזר, המבוסס על צורת עלה גפן, בחזית מבנה מעונות הסטודנטים לעיצוב בחיפה. צילום: איתי סיקולסקי
דגם גיאומטרי חוזר, המבוסס על צורת עלה גפן, בחזית מבנה מעונות הסטודנטים לעיצוב בחיפה. צילום: איתי סיקולסקי

מה עוד מאפיין את סגנון העיצוב שלכם?

"התכנון שלנו מתחשב מאוד בקונסטרוקציה, בשלד. אנחנו חושבים מראש על בעלי המקצוע שאמורים לבצע את התוכניות שלנו ומנסים לא לסבך אותם עם כל מיני גחמות תכנוניות שלנו. מעבר לכך, יש משהו בפשטות של התכנון שלנו שמשקפת את הקונסטרוקציה בבירור. אנחנו שואפים לבהירות של המבנה, היעדר קישוטים, ומעדיפים את צורתו הבסיסית והשלדית של המבנה. מבחינה חומרית, נעדיף שימוש בחומרים אותנטיים שאנחנו אוהבים להשאיר כפי שהם, כמו טיח, בטון ואבן. אנחנו משתמשים הרבה בבטון חשוף, חומר שמשדר אמת וישראלי מאוד".

בטון חשוף, עץ וברזל – חומרי הבנייה העיקריים בבית בעמק יזרעאל – מופיעים בצורתם הטבעית ומשתלבים באופי הבנייה האותנטי הנפוץ באזור. צילום: עודד סמדר
בטון חשוף, עץ וברזל – חומרי הבנייה העיקריים בבית בעמק יזרעאל – מופיעים בצורתם הטבעית ומשתלבים באופי הבנייה האותנטי הנפוץ באזור. צילום: עודד סמדר

פרויקט שאתם גאים בו במיוחד

"לפני כמה שנים תכננו את מבנה השוק העירוני המקורה בקריית אתא. במשך שנים פעל שם שוק לא ממוסד שהתהווה שם אט אט בתוך שכונת מגורים, והניסיון לפנות אותו למבנה שנבנה מחוץ לשכונה לא צלח. כתוצאה מהניסיון הזה הוחלט לשתף את ועד הסוחרים בתכנון החדש, וחשוב היה לנו לעשות איתם עבודת הכנה כדי להבין מה הם הצרכים והציפיות שלהם מהמקום החדש. הפרוגרמה נבנתה עם הסוחרים וזה משהו שאנחנו גאים בו במיוחד. בנינו האנגר בעל קירות בטון וגג פלדה שמתכתב בשפתו העיצובית עם סככה חקלאית. בנייתו מאלמנטים טרומיים אפשרה לנו לעמוד בלוח הזמנים הדחוק של הפרויקט. בתוך המבנה יצרנו שני "רחובות" המוקפים בחנויות, שגודלן, רוחב המעברים ביניהן והפתחים שלהן נקבעו בשיתוף הסוחרים. נוסף על כך שילבנו אלמנטים ירוקים כמו שפע של אור יום ואוורור פסיבי, והתוצאה היא שהשוק נשאר שוק פעיל שוקק סוחרים ומבקרים גם במקומו החדש".

השוק בקריית אתא. האנגר בעל קירות בטון וגג פלדה שמתכתב בשפתו העיצובית עם סככה חקלאית
השוק בקריית אתא. האנגר בעל קירות בטון וגג פלדה שמתכתב בשפתו העיצובית עם סככה חקלאית

קצרים

הכי יפה במקצוע מירב: השלב שבו הלקוח רואה את הבניין מתהווה בשטח ומבין את התהליך שעברנו. אייל: האפשרות להתעסק במגוון תחומים שאני אוהב כמו היסטוריה, טכנולוגיה וחומר.

הכי קשה במקצוע מירב: לפעמים קשה למכור ללקוח את הרעיון ולשכנע אותו באג'נדה שלנו. אייל: להתמודד עם הרקע הביורוקרטי שמלווה את העבודה.

פרויקט אדריכלי מוערך בארץ מירב: בניין פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב בתכנון אדריכל יוסי קורי, חן אדריכלים ורובמן אקסלרוד אדריכלים. בניין עם פתרונות אקולוגיים מתקדמים. אייל: המשכן לאמנות בעין חרוד בתכנון אדריכל שמואל ביקלס. פרויקט בעל אופי ישראלי וצנוע ועם פתרונות מיוחדים ביותר להחדרת תאורה טבעית לחללי התצוגה.

פרויקט שהייתם רוצים לעשות וטרם עשיתם מירב: לתכנן מוזיאון. אייל: לעסוק בשימור. להתערב בבניינים קיימים ולא רק ליצור חדשים.

טיפ למי ששוקל ללמוד אדריכלות מירב: להיכנס למקצוע עם הרבה סבלות ואורך רוח. זה חשוב גם בזירת התמודדות עם הלקוחות וגם בהתמודדות עם הביורוקרטיה. אייל: לטייל בעולם ולראות אדריכלות, גם עכשווית. זה נותן פרספקטיבה.

אם לא הייתם אדריכלים הייתם מירב: בטח הייתי עוסקת במקצוע טיפולי כלשהו. אייל: הייתי עוסק בתכנון מסוג אחר, אולי הייתי מהנדס.