בלי טיפת חלב
ישנם אנשים שהחלב הוא ממש לא מעדן עבורם. אנשים אלה סובלים מאי סבילות ללקטוז – תופעה שגזים, כאבי בטן וליחה הם רק חלק מתסמיניה. איך מטפלים? הכול בכתבה
בשבועות, חג החלב, בכל הבתים כמעט מתמלא שולחן החג במיטב מאכלים המכילים גבינות, שמנת וכמובן, חלב. אבל יש כאלה שנאלצים לוותר על המאכלים הנפלאים הללו ועל התרומה הגדולה שיש להם לגופנו, מכיוון שהם סובלים מתופעה המכונה "אי-סבילות ללקטוז".
הלקטוז הוא דו-סוכר הנמצא בכל סוגי החלב, ועבור אנשים הרגישים אליו ההנאה מחלב ומוצריו מתחלפת באי נעימויות שונות ומשונות, החל מגזים וכלה בבעיות במערכת החיסון. אגב, אם חשבתם שמדובר רק בחלב פרה וכי ניתן להימנע מאי סבילות ללקטוז על ידי שימוש בחלב עיזים או כבשים, טעות בידיכם. יש אנשים שרגישים גם אליהם מכיוון שכמות הלקטוז שבהם דומה למדי לזו שבחלב פרה.
מהי חשיבות החלב לגופנו?
* האדם הוא היונק היחיד שממשיך לצרוך חלב גם לאחר תקופת הינקות. הוא גם היחיד שצורך חלב של יונקים אחרים.
* הלקטוז, סוכר החלב, הוא ספק אנרגיה חשוב מאוד לגוף. חשיבותו גדולה במיוחד להתפתחות מוח התינוק. הוא מגביר את ספיגת הברזל והסידן בגוף, והגלקטוז שבו חיוני להתפתחות מערכת העצבים המרכזית.
* בחלב ישנם מרכיבים חשובים נוספים לתפקודנו כמו אשלגן, אבץ, מגנזיום, ויטמין D, ויטמין A, ניאצין וויטמין 12B. כל אלה מצויים לרוב בירקות, פירות ובשר. אך הסידן, שמצוי גם הוא בחלב, הוא הבעייתי מבין כולם. הוא קיים במזונות נוספים אך הם לרוב לא נצרכים על ידינו, ובעיקר לא על ידי ילדים, שלא ששים לאכול פטרוזיליה או סרדינים, למשל.
* הסידן הוא מינרל חיוני לתפקוד מערכת העצבים, השרירים ולקרישת הדם. אם הגוף אינו מקבל מספיק ממנו הוא ישאב את הרצוי לו מהסידן שמצוי בעצמות, מה שיכול להוביל להידלדלותן, לשברים ולמחלות עצם.
* בילדות נבנית מסת העצם והיא מגיעה לשיאה במהלך שנות ה-20 לחיינו, על כן חשוב להקפיד על צריכת סידן נאותה בשנים אלו. לאחר מכן ניתן רק לשמר את מסת העצם, גם כאן על ידי צריכה מספקת של סידן, אך לא לבנותה מחדש מכיוון שנטייתה היא להיהרס.
* מחקרים הוכיחו כי החלב טוב לשמירת משקל הגוף, לצמצום הסיכון לתסמונת המטבולית ולסרטן, להפחתת הסיכון לסוכרת, למניעת מחלות לב, לשמירה על בריאות הפה, להשבת הנוזלים לגוף ולשיקום הגליקוגן בשריר לאחר פעילות מאומצת.
* לעומתם ישנם הגורסים כי החלב כפי שהוא מגיע אלינו כיום עלול לכלול שאריות אנטיביוטיקה. ישנם גם מחקרים שמעידים על כך שחלב עלול להגביר את הסיכון לסרטן השחלות והערמונית, לגרום לבריחת סידן ולהגביר הופעת פצעי בגרות בילדים. הנטורופתים סבורים שהחלב פוגע במערכת העיכול, במערכת הנשימה ובמערכת החיסונית.
ישנם תינוקות הסובלים ממצב של העמסת יתר של לקטוז. אילוסטרציה: ingimage
מהי אי סבילות ללקטוז?
* אי סבילות ללקטוז הינה חוסר היכולת לעכל לקטוז בשל חוסר באנזים לקטאז במערכת העיכול.
* במצב נורמלי, הלקטאז, שהוא אנזים ידידותי, ממתין ללקטוז במעי ומפרק אותו לחד-סוכרים, גלוקוז וגלקטוז. אך עם התבגרותנו, אצל חלקנו ממעיטה מערכת העיכול בייצור אנזים הלקטאז וכאשר הוא אינו בנמצא, הלקטוז לא מתפרק במעי הדק אלא מצטבר ומגיע למעי הגס, סמוך לפי הטבעת – שם הוא מתפרק על ידי חיידקים לתוצרי פסולת.
|
|||||
* התוצאה של הפירוק היא גז, מה שמוביל לנפיחות בבטן, גזים, מיחושים שונים ואפילו שלשולים.
* תגובות לא נעימות נוספות לצריכת חלב עלולות להיות הצטברות של ליחה במערכת הנשימה, בעיות נשימה למיניהן, מערכת חיסון חלשה, תגובות אלרגיות של הגוף ועוד.
* ישנם תינוקות הסובלים ממצב של העמסת יתר של לקטוז, הנוצר עקב ייצור יתר של חלב. זהו מצב שיכול להידמות לאי סבילות ללקטוז והוא מופיע בדרך כלל אצל תינוקות שאוכלים כמויות חלב גדולות מאוד, עולים במשקל ואף יונקים מהר מאוד, עד כדי כך שקיבתם לא יכולה להתמודד עם כמויות החלב הגדולות. הדרך לטיפול במצב זה היא לרוב באמצעות ניהול הנקה שונה והפחתת כמויות החלב אצל האם.
* פעילות אנזים הלקטאז היא סימן להבשלת מערכת העיכול של תינוקות. אצל תינוקות שנולדו טרם זמנם נמצא כי ככל שתהיה התחלה מוקדמת יותר של הזנה דרך הפה, על ידי הנקה או שימוש בתחליף חלב, כך תגבר הפרשת אנזים הלקטאז.
* ישנה נטייה להתבלבל בין אי סבילות ללקטוז לבין אלרגיה לחלבונים שבחלב, אך יש שוני בין שתי התופעות. במקרה של אלרגיה, שמתגלה כאשר התינוק מפסיק לינוק ומתחיל לצרוך תחליפי חלב, ההמלצה היא להימנע כליל מאכילת מוצרי חלב. במקרה של אי סבילות ללקטוז ההמלצה היא להמעיט בצריכתם של מוצרי חלב, לנסות תחילה מוצרי חלב דלי לקטוז ולאט לאט להתחיל לצרוך גם מוצרי חלב רגילים.
* על פי הספרות הרפואית, השכיחות של אלרגיה לחלב עומדת על אחוז אחד בקרב תינוקות בעולם. מחקר ישראלי עדכני רחב היקף שבוצע על ידי פרופ' יצחק כץ, אלרגולוג בכיר במרכז הרפואי "אסף הרופא", העלה כי המספרים נמוכים אף יותר ורק לחצי אחוז מהתינוקות יש אלרגיה לחלב. בנוסף, הוא גילה כי האלרגיה היא אך ורק לחלבונים של בעלי חיים כשרים.
* ישנן רמות שונות של אי סבילות ללקטוז. ברמה הגבוהה ביותר כל טעימה של חלב גורמת לתופעות לא נעימות. ברמות נמוכות יותר ניתן לאכול מעט מוצרי חלב או כאלו שדלים בלקטוז.
* על פי הנטורופתיה, בני אדם כלל אינם אמורים לצרוך חלב מרגע הפסקת היניקה. הטענה היא כי הגוף מפחית את רמת ייצור האנזימים המפרקים את החלב ככל שאנו מתבגרים ולכן נוצר מצב של העמסה של חומר שהגוף אינו מסוגל לעכל.
*לעומת זאת, על פי הרפואה הקונבנציונלית, כשמפסיקים לאכול מוצרי חלב מסתכנים בקלקול היכולת הטבעית לייצר את אנזים הלקטאז.
* כמות הלקטוז בחלב עיזים וחלב כבשים דומה מאוד לזו שבחלב פרה. עם זאת, סוגי חלב אלו מתעכלים טוב יותר בגופנו. הסיבה אינה קשורה בלקטוז כי אם בהרכב השומנים והחלבונים שבהם.
.jpg)
אם רוצים לחזור לחלב, יש לדאוג לכך שהגוף יסתגל בהדרגה ללקטוז. אילוסטרציה: ingimage
איך מרפאים?
* אם רוצים לחזור לאכול מוצרי חלב, על אף אי הסבילות, יש לגרום לכך שהגוף יסתגל בהדרגה ללקטוז באמצעות ניסוי וטעייה – מתחילים באכילה מועטה של מוצרי חלב ולאט לאט מגבירים את החשיפה.
* הנטורופתיה מציעה דרכים לריפוי אי סבילות ללקטוז. היא עושה זאת על ידי שיקום של מערכת העיכול ומערכת החיסון באמצעות התאמת תפריט המתאים לאדם, לסביבתו ואף לעונות השנה. ניתן להיעזר בצמחי מרפא ובהתאמות נוספות לאורח החיים, כמו מנוחה מספקת, הקפדה על שעות שינה מתאימות ופעילות גופנית יומיומית.
סייעו בהכנת הכתבה:
טליה לביא, דיאטנית קלינית
ורד לב, נטורופתית ויועצת הנקה מוסמכת