כך הפך הבית הישן של סבתא בתל אביב לפנינה עדכנית ומלאת נשמה
בית קרקע דו קומתי בצפון הישן עם היסטוריה ונשמה עבר שיפוץ תוך שמירה על הקסם המיוחד שבו והקפדה על כל מה שאפשר להשמיש ולחדש. התוצאה: קו עיצובי חמים, צנוע, ארצי ויפה כל כך
הדיירים
זוג בשנות ה-30, היא מנהלת פרויקטים בתחום הקריאייטיב והוא כלכלן, ובתם בת השנתיים.
>> להפיח נשמה: בית פרטי ששופץ ונראה כמו אחוזת נופש קסומה
הבית
בית דו-קומתי בשטח של 110 מ"ר בנויים + 50 מ"ר גינה. הבית הוא חלק משלושה דו-משפחתיים, שהוצמדו והפכו לשישה בתים צמודי קרקע בצפון הישן של תל אביב. הבתים נבנו בשנות ה-60 בבנייה מאוד נקיה ופשוטה ובגלל צורת הבנייה, לבית יש שתי חזיתות בלבד וצורתו מאורכת. בקומת הקרקע יש שירותי אורחים, מטבח, פינת אוכל, סלון ויציאה לחצר ובקומה העליונה יש שני חדרי שינה, חדר רחצה וחדר עבודה ושירות.
התכנון
מדובר בבית עם היסטוריה ונשמה שהיה שייך לסבתה של הלקוחה, שעמדה לעבור להתגורר בו עם משפחתה הצעירה ורצתה לשמור כמה שיותר על קסמו המיוחד. הבית, שהיה חשוך מאוד בגלל החלוקה שלו לחדרים רבים והעובדה שיש לו רק שתי חזיתות, היווה אתגר בשיפוץ, שמטרתו העיקרית הייתה להכניס אליו כמה שיותר אור ואוויר ואת הירוק שבחוץ. החלום היה שהחוץ ילווה את הדיירים בכל תנועה שלהם במרחב, מרגע פתיחת דלת הכניסה, כדי לטשטש את החסרונות ולמקסם את הפוטנציאל ואת הקסם של הבית. אל המשימה נבחרה האדריכלית מיטל מיורצ'יק שריד, אליה הגיעו בני הזוג מפרויקט קודם שלה, שהתפרסם ואין ספק שהם בחרו טוב והיא הצליחה בתבונה וברגישות לעמוד בכל האתגרים שהפרויקט הזה הציב בפניה. בני הזוג רצו להתאים את הבית לצרכים שלהם היום, תוך הקפדה על כל מה שאפשר לשמר ולחדש כדי לשמור על אופיו המיוחד של הבית, כולל כמה רהיטים וחפצים עם היסטוריה שחשובים למשפחה ונלקחו בחשבון בשלב התכנון.
ברמת התוכנית, בקומת הקרקע הוסרו כל הקירות שאינם עמודים על מנת לפתוח את החלל, כשהקורה שחוצה את הבית נשארה חשופה ועמוד שבמקור היה צמוד לדלת המטבח, מרכז סביבו כעת את האי במטבח. באזור פינת האוכל הנוכחית התקרה הייתה מונמכת ומחופה עץ, היא הוסרה וכך התגלה מעל דלתות הוויטרינה חלון עליון שהיה מוסתר וכעת תורם להגברת האור הטבעי שנכנס פנימה. בקומה העליונה הייתה מרפסת שחצתה את שני החדרים, ובשיפוץ שטחה סופח אל תוך החדרים והבחירה היכן לבנות קיר שיפריד ביניהם, נלקח בחשבון פתח עליון שנועד לטיפוס על הגג ועמוד קונסטרוקטיבי שהיה שם ולא ניתן להזיזו.
העיצוב
ברמת העיצוב, מיורצ'יק שריד רצתה לשמור על האווירה ועל החמימות של הבית, אך להתאים אותו לחיי היומיום ולשלב בו קצת אלמנטים מודרניים כדי לייצר בו תחושה פתוחה וזורמת. השפה שומרת על צניעות, פשטות וארציות ומחוברת להיסטוריה של המקום ולחוץ הירוק עם חומרים טבעיים, בהם הרבה עץ. לזכות בני הזוג יאמר, שהם לא חששו משילוב של הרבה עץ (למשל גם פרקט וגם מטבח בגוון כהה), לא פחדו משחיקה של חומרים ומניקיון, מה שאפשר ללכת עד הסוף עם הטבעי ולהעז בבחירת החומרים.
החלונות המקוריים בסלון חודשו, לבנים אדומות מקוריות שנשארו במחסן מקירות האבן בחוץ, מויינו ושולבו על הרצפה ליצירת חציצה בין פינת האוכל לסלון, המדרגות המקוריות שומרו ונוסף מעקה שלקח זמן לפצח את יישומו. בסופו של דבר המוטות של המדרגות נקדחו ישירות לתוך המדרגה עצמה כי היה להם חשוב לשמור על הצורה המקורית של המדרגות בלי תוספות. מאחז היד במדרגות פורק, חודש, נצבע והוחזר למקום. כדי לבחור את הפרקט הסתובבה החבורה עם הלבנים האדומות ביד, כדי להתאים את הפרקט אליהן עד כמה שאפשר. הלבנים היו העוגן.
לבני הזוג היה חשוב יותר להשקיע תקציב בהשמשה ובחידוש של פריטים עם ערך ושילובם בבית, מאשר להיכנס לשיפוץ אינטנסיבי ולהפוך את כל הבית. בעיקרון, הרבה יותר קל לקנות חדש ומוכן מאשר להתאים את הרהיטים והפריטים לצרכים העכשוויים, אבל זה היה להם חשוב וזו מהות האתגר בפרויקט הזה. הרהיטים שביקשו להשאיר כללו את השולחן ומנורת הירח בסלון, את השזלונג ותיבת העץ שמוקמו בחדר השינה, שולחן כיתה א' של אביה של הלקוחה, שולחן עבודה, כיסאות פינת האוכל, שיש ורוד שהיה מחובר לשולחן קפה והשתלב בחדר הרחצה החדש, שולחן המרפסת וגוף התאורה שנתלה מעל פינת האוכל. לפני המעבר התגוררו השניים ביפו והביאו עמם גם את הספרייה בסלון ואת שולחן האוכל.
מדובר בזוג שאוהב לבשל ולארח ולכן היה להם חשוב שיהיה להם משטח עבודה ובישול, שפונה אל החלל הציבורי עם מקומות ישיבה סביבו.
בתהליך התכנון, כשהתלבטו איך לארגן את הסלון, היה להם חשוב לשמור על הפתחים חשופים ולשבת על הספה עם הפנים לחצר, מה שהוביל לבחירה לא שגרתית במקרן ובמסך חשמלי במקום בטלוויזיה, שתופסת קיר או ניצבת במרכז החלל. גם לגבי התאורה היה להם חשוב לפזר בבית תאורת אווירה ולא תאורה חזקה.
בני הזוג רצו פינות ישיבה שונות ולא רק ספה פורמלית בסלון ולכן, שולב בו ספסל נמוך למרגלות הוויטרינה, שכרגע אינה משמשת ליציאה החוצה מכיוון שיש דלת נוספת בפינה המיועדת למטרה זו. בכל מקרה הספסל הוא מודולרי ויכול להתפרק ולזוז.
בקומת החדרים, החלונות הוחלפו לאלומיניום בגוון חלודה וארונות הקיר בשני החדרים שומרו. חדר השינה של בני הזוג גדל הודות למרפסת שנפתחה וכל הירוק של החוץ נכנס פנימה. בחלל שהתווסף, שולבו הספסל והארגז מעץ, שהגיעו מבית הוריה של הלקוחה ושהיא ביקשה לשלב בעיצוב הבית. צעיפים של סבתה מוסגרו לכדי תמונות ונתלו מעל המיטה והחדר כולו מרגיש כמו נלקח מעולם אחר, אקזוטי, מסקרן ומלא נשמה.
את הבחירה בחומרים מעניינים ולא שגרתיים, אפשר לראות גם בחדר הרחצה שהרצפה וכל הקירות שבו, כולל המדרגה, חופו בטדלקט – טיח מרוקאי חלק ועדין, שיוצר שקט ויזואלי. גם ארונות הנגרות השקועים בקו אפס חופו בו ורק קיר האמבטיה חופה פסיפס. הטדלקט נתן רקע שקט לארון האמבטיה, שקיבל עליו את השיש הוורוד המטריף שבעבר היה חלק משולחן קפה בבית ההורים. הכיור שקוע בארון, כך שחזית הארון עוטפת אותו ונותנת לו מקום. בני הזוג הבינו את הערך של ההשקעה בפרטים שתומכים בשיש ומציגים אותו בצורה הכי טובה ולא בפתרונות הקלים והפרקטיים בהכרח. הכיור קיבל סף כיור כדי שאפשר יהיה לעלות עם הארון עד קו השיש.
>> אפקט ה-וואו: הדירה הזאת עברה מהפך בלי לחורר את הכיס
>>
קבלן אליעד גלילי | נגרות מטבח אמיר וייזר | טיח טדלקט חדר רחצה b2basic | פרקט אלוני | משטח אבן במטבח סטון גלרי | ספסל בכניסה אמיתי סינגר | שטיח בסלון Ummanu | כיסאות וספסל כחול חדר ילדים woodbe kids | כדים בחדר השינה fe studio | אמנות לב בסלון רוזה רחלי פיירמן | מנורת "בראשית" טלי זלניק piece of mine