חלום ליל קיץ: בית בן למעלה ממאה שנה ביפו, משלב בהצלחה בין ישן לחדש
המטרה: לתת כבוד למבנה העתיק של הבית, בלי לחרב את הקסם ואת האלמנטים הקיימים. התוצאה: אחד הבתים היפים שראינו לאחרונה
הדיירים
משפחה בת 6 נפשות
>> אדריכלות טורקית, עיצוב ישראלי, שיק צרפתי. בית מרהיב ביפו
הבית
בית מגורים בשטח 250 מ"ר הנמצא במבנה עות'מאני מהמאה ה-19 המיועד לשימור. הבית משתרע על פני מפלס אחד שבו שני סלונים, מטבח, חלל מרכזי מוקף בארבעה חדרי שינה ומרפסת. בקומה העליונה יש מרפסת גג בשטח 100 מ"ר שצופה אל הים.
התכנון
מדובר בבית בן למעלה ממאה שנים, מרשים ביופיו ובעל אלמנטים אדריכליים תרבותיים. הבית עבר כבר כמה שיפוצים במהלך השנים, בהם נוספו לו נישות גבס וחיפויי עץ בחלק מהקירות, מה שהכביד על החלל. נוסף על כך, הוא היה מרוהט בריהוט כבד, מסורתי ורשמי שלא התאים לרוחה של המשפחה הצעירה. הבית ממוקם בשכונה שקטה ונעימה ביפו, שכונה המדמה את תחושת החיים בכפר, כולל טווסים שמסתובבים בה חופשי. אדריכלית מיטל מיורצ'יק שריד שהייתה אמונה על השיפוץ הנוכחי, חיפשה אחר התפר שבין המאפיינים התרבותיים של המבנה לבין אדריכלות מודרנית, ואחר הקשר שבין מסורות בניה עתיקות לטכנולוגיות חדשות.
לדבריה האתגר היה שימור וחשיפת איכויות אדריכליות מסורתיות קיימות, תוך יצירת מקום שמרגיש בית ומתאים את עצמו לחיי היום יום של המשפחה בתקופה הנוכחית. ההחלטה המרכזית הייתה להסיר את כל השכבות המיותרות ולחשוף את האמת שלו, כאשר לא פעם במהלך השיפוץ מצאה את עצמה שואלת האם הכנסת החומרים והטכנולוגיות החדשות מתאימה לאמת ולהיסטוריה של הבית. לדבריה ברגע שמתקיימת הניגודיות הזאת, בין מתכת לבנה חדשה בספריה או בתאורה, לבין כלים ואוספים בני עשרות שנים שקיימים בבית או קיר כורכר שנחשף, דווקא אז נוצר הקסם והחדש מדגיש את הישן ומקליל אותו באותה נשימה.
העיצוב
העיצוב אם כן נותן מקום לעבר ובמקביל משלב את ההווה בצורה שמעצימה את שניהם. למשל בסלון הפחות רשמי מבין שני הסלונים, המשפחה ביקשה לייצר מקום של רביצה, רגיעה, משחק ושהייה. נבנה שם ספסל בחיפוי טדלקט (טיח טבעי מרוקאי). מיורצ'יק שריד רצתה שהספסל יהיה תלוי מהקיר וירחף מהרצפה כדי שלא יפגע בריצוף הקיים, אך מכיוון שמדובר בקירות כורכר לא חזקים במיוחד, המשמעות הייתה שאי אפשר יהיה לשבת עליו ודינו יהיה ליופי בלבד. אחד העקרונות המנחים אותה בעבודה הוא לשמור על האמת באדריכלות ועל הצרכים של בני הבית ולכן הורד צוקל בנסיגה מספקת לרצפה כך שהריצוף לא ייפגע.
את נושא האמת והנאמנות לבית היא פגשה גם בחלל המרכזי, שם הוצבה ספריית מתכת לבנה רק לאחר שבדקה שיש מה להניח עליה, שיש לבית קרביים להציג עליה ולא שתשמש ליופי בלבד ותאלץ את הבעלים לצאת למסע ליקוט שמטרתו העיקרית היא אסתטיקה. על המדפים הונחו כלים עתיקים וספרים שיש ברשות המשפחה. הספרייה מבטאת היטב את התפר שבין המאפיינים התרבותיים של הבית לבין אדריכלות מודרנית. מיורצ'יק שריד מוסיפה שכשעוברים ליד הספרייה או ליד כל רהיט או חפץ עם משמעות בבית, זה מייצר תחושת שייכות ואנחנו מסכימות איתה גם האמנות המקורית שנבחרה לבית כללה את מעורבות הבעלים בתהליך התכנון, העיצוב והבחירה של הפריטים, מפגש אישי עם אומנים שונים כדי לבחור את האחד בתהליך נעים, אישי וכיפי. התחושה אחר כך בבית היא אחרת לגמרי ומחברת אותו במדויק לדיירים ולסיפור שלהם.
אלמנט מרכזי נוסף בבית הוא קיר הכורכר שנחשף, מה שבעבר היה קיר חיצוני של הבית, הפך עם השנים, כשהבית התרחב, לקיר פנימי שעליו היה מולבש חיפוי עץ לבן עם קרניזים. לצד החשש ממה שמצפה לה מתחת לחיפוי, היא יצאה להרפתקה שהתאימה לחזון העיצובי של הבית – פשטות, אמת, קלילות ולאט לאט נחשפה בפניה חתיכת היסטוריה מרהיבה – קיר עם פתח גדול במרכזו ושני חלונות בצדדים. על הקיר המקורי הוצבה מדרגה חדשה וספי חלונות מאבן קררה, אותו חומר ממנו עשויים עמודי הקשתות.
לצד כל זה מיורצ'יק שריד נותנת משקל רב לעיקרון האסטתיקה, בו אחד לא יכול להתקיים ללא השני, ואם זה קורה אז עוצרים ומחשבים מסלול מחדש. כך פלטת הצבעים של הרהיטים מותאמת לבית ולרצפה הירוקה-כתומה-חומה. לאורך כל הדרך היא הייתה עם יד על הדופק על מנת לא ליצור תחרות עם האלמנטים הקיימים בבית, אלא להצטרף אליהם, להדגיש אותם, ובמקביל. לא לעשות בחירות בטוחות מדי ומובנות מאליהן. התוצאה מדברת בעד עצמה והבית הזה הוא אחד היפים שראינו לאחרונה.
ריהוט ארקו קולקשן, פיקאפ, אייטמס, בדוסה, לאופרד אומנות חן חפץ, KLONE שטיח צמר תאורה רנאור אקססוריז אובליבופ, two.m, Morocco fantasy קרמיקה נגב B2BASIC
>> חצי דונם של סטייל: בית ברעות עם סוויטת הורים חלומית