בין פילים ובין שבטים

יום נסיעה מפרך עבר עלינו. חולות עמוקים, מעבר על גשרים רעועים מעל נהרות, בדרך לא דרך, כשמדי פעם ג'ירפה חוצה את השביל. עייפים ומאובקים, אני וארבעת הילדים לבד ברחבי בוצואנה (Botswana), ראינו את הנהר שמעברו השני נמצאת שמורת מורמי (Moremi Wildlife Reserve).

"יש כאן לביאה", אמר לי הנהג המקומי ששכרתי לשלושה ימים. "אז ניסע לחפש אותה", אמרתי, וכל העייפות נעלמה. עברה חצי שעה עד שקלטנו אותה, יושבת בצל שיח קטן ולא רחוק ממנה האריה, שניהם בתקופת הזדווגות, רזים ורעבים. חיפשנו מקום למחנה, נסענו והתמקמנו כמאה מטר מהלביאה.

הקמנו אוהל, חפרנו בור גדול לשירותים, הבאנו מים מהנהר והדלקנו מדורה. כך גרנו שלושה ימים ליד הלביאה, מסביבנו טבע בתולי, וכל היום חיפשנו היפופוטמים, תנינים, אנטילופות, עופות מים ועוד חיות. באחת מהפסקות הצהריים נכנס פיל לתוך המחנה שלנו, ובאותו ערב עבר ממש לידנו עדר זברות שקלט את הלביאה ונס בבהלה ממש בינינו לבין המדורה. זוהי תמצית החוויה האפריקאית.

מומלץ לצפות במפלי ויקטוריה משני עברי הגבול. צילום: Liz F. – Shutterstock|ASAP

דיונות זהובות, דובי ים והמון עופות

אם אתם מחפשים מסלול מיוחד, מומלץ לכם להדרים לנמיביה (Namibia) ולבוצואנה, לטיול של כשלושה שבועות. המסלול יוצא מוינדהוק (Windhoek) בירת נמיביה ועובר דרך בוצואנה עד מפלי ויקטוריה (Victoria). אפשר לערוך את המסע גם בכיוון ההפוך, ואפשר לקצר את המסלול ולטייל בבוצואנה ובמפלי ויקטוריה (טיול של שבעה-עשרה ימים) או בנמיביה לבדה (טיול של שבוע-שבועיים).

מומלץ לטייל במסלול הארוך, שכולל נחיתה בוינדהוק והצטיידות בציוד ובמזון. אם הטיול לא מאורגן יש לשכור רכב בעיר, ומומלץ להזמינו מראש דרך האינטרנט או באמצעות סוכנות טיולים.

מוינדהוק נוסעים לשמורת הדיונות בפארק נאוקלוף (Naukluft). אם אתם מחליטים לטפס על דיונה, צפויים לכם כ-300 מטרים של טיפוס קשה ביותר. אחר כך מחליקים מהדיונה למטה, וזה כבר ריגוש אמיתי.

ממשיכים צפונה לעיירת סווקופמונד (Swakopmund) שממנה נוח להגיע לרוב האטרקציות באזור – סקי חול, טיסה בכדורים פורחים, טיולי טרקטורונים ועוד. אחת החוויות המרגשות היא טיסה מעל הדיונות מוקדם בבוקר או לעת ערב.

לא רחוק מהדיונות אפשר לצפות בעופות מים רבים, ובהם פלמינגו, שקנאים, שחפים, שחפיות וקורמורנים. משם ממשיך המסע צפונה דרך מושבת דובי הים הגדולה בקייפ קרוס (Cape Cross), שם רואים את הטבע, מריחים אותו ושומעים אותו במלוא עוצמתו. אי אפשר לעזוב את המקום רוחש החיים הזה, שבו אלפי דובי ים מבלים בשחייה תמידית בים בחיפוש אחר מזון, במריבות על טריטוריה, במשחקי גורים ובהפגנת כוח של הזכרים. במקביל מסתובבים על החוף תנים ודורסים בחיפוש אחר פגרים של דובי ים.

יש באזור מסלולים מאתגרים שעוברים לאורך ואדיות ונהרות זורמים ובתוך דיונות

פגישה עם בנות ההימבה

נפרדים מדובי הים וממשיכים לאזור קאוקולנד (Kaokoland) בארץ ההימבה (Himba). ההימבה הוא שבט יפהפה שצורת חייו ולבושו כמעט לא השתנו במרוצת השנים. הנשים חשופות חזה, ולפי הופעתן אפשר להבדיל בין הילדות לבין הנערות שכבר הגיעו לגיל ההתבגרות. כדי להיכנס לכפר ולחוות את אורח חייהם, מומלץ לשכור מדריך מקומי שמכיר את השפה ואת המנהגים. עם המדריך תוכלו לראות מקרוב את הנשים אדומת העור, שמורחות את גופן בשומן עזים מעורבב באבקת עפר אדומה ולעולם אינן מתרחצות, ואת הגברים החוזרים בערב מהמרעה עם הצאן והבקר, ולשחק עם הילדים. מומלץ להביא לילדים מתנות קטנות, כמו מדבקות או בלונים.

אפשר לישון בקמפינג או בלודג'ים באזור סייספונטיין (Sesfontein, ששת המעיינות), שבו גם מעיינות חמים. האזור הררי ומי שרוצה להעמיק פנימה צריך להצטייד ברכב 4X4. יש באזור מסלולים מאתגרים שעוברים לאורך ואדיות ונהרות זורמים ובתוך דיונות. זהו טבע אמיתי, שבו לא תיתקלו בתיירים או במקומיים, אלא בהרבה חיות בר. אם בוחרים לצאת לאחד המסלולים המאתגרים, יש להצטייד ברכב בעל עבירות גבוהה (רצוי לצאת בשני כלי רכב), מפות מעודכנות ואינפורמציה רבה מהמקומיים.

מתי בפעם האחרונה ליטפתם צ'יטה?

בחזרה למסלול המוצע. ממשיכים לכיוון דרום-מזרח לאחת השמורות הנחשבות ביותר – אטושה (Etosha National Park). לא רחוק מהשמורה, 24 קילומטר מדרום-מזרח לקמנג'ב (Kamanjab) יש חוות צ'יטות (Cheetah Guest Farm), שבה אפשר ללטף צ'יטות מבויתות ולצפות בהאכלתן בשעות אחר הצהריים (כדאי להזמין מקום מראש).

נוסעים בעגלה פתוחה כשהרוח נושבת בפנים ומתרשמים מהשקיעה, שמעניקה לעשב צבע כתום-חום. אז מופיעות הצ'יטות מתוך העשב. הן הולכות באצילות ובהתרגשות אחרי הטנדר והעגלה. עצרנו וצפינו בבעל החווה זורק לעברן בשר, הצ'יטות רצות, קופצות, נוהמות ונלחמות על כל נתח בשר עסיסי. מראה מדהים.

מהחווה ממשיכים לשמורת אטושה, ששטחה כשטח מדינת ישראל. בשמורה יש שלושה אתרי לינה, שבכולם אפשר לישון בקמפינג או בבקתות, ובכל אחד מהם יש בור מים מואר בלילה המשמש לתצפית על בעלי החיים, מכולת ובריכת שחייה. אסור להסתובב באטושה ובשאר השמורות לאחר רדת החשיכה ושערי המחנה ננעלים. עם זאת, בורות המים המוארים מאפשרים תצפית מדהימה על פילים, צבועים, קרנפים ואריות שמגיעים בערב. חייבים להזמין מקום בשמורה זמן רב מראש, ומומלץ ולהקדיש לה שניים-שלושה לילות לפחות.

סירות מוקורו בדלתת אוקוונגו. נהר אוקוונגו נפתח בבוצואנה לדלתא ענקית

הישרדות – הגרסה האמיתית

ממזרח לאטושה נמצא בושמנלנד (Bushmanland, ארץ הבושמנים). זהו אזור של אלופי ההישרדות המדברית, אנשים חביבים וצנועים, נמוכים ובעלי שיער שחור מקורזל. הם חיים בכפרים קטנים, הנשים מלקטות מזון והגברים צדים. כשהגענו לכפר נידח עם ילדינו התושבים התרגשו וכיבדו את הילדים בחטיף בריאות – בשר פיל מיובש. אפשר להתארח בכפר בקמפינג או בבקתות שממוקמות ליד העיירה היחידה באזור – צומקווה (Tsumkwe). מהעיירה אפשר לצאת לביקור בשבט. מומלץ לצאת לסיור הישרדות של יום עם מדריך, שבמהלכו תתנסו בחיפוש שורשי מאכל ומים, בהדלקת אש מסורתית, בבניית מלכודות, בירי בחץ וקשת ובמשחקי חברה מסורתיים. תוכלו להצטרף לגברים ולנשים בעבודתם. הגברים צדים ומלקטים והנשים מלקטות, מייצרות בגדים ותכשיטים ומעבדות עורות.

המדריך המהיר הגעה: לבירת נמיביה וינדהוק מגיעים בטיסה מדרום אפריקה. כדי להיכנס לנמיביה צריך אשרה, ואפשר להנפיק בקונסוליה בארץ. טיול מאורגן: אפשר להצטרף לטיול מאורגן מהארץ לנמיביה ולבוצואנה. אפשרות נוספת היא התארגנות של כמה משפחות ופנייה לאחת החברות שפועלות באזור לבניית מסלול טיול. מחיר: כ-5,500 דולר לאדם לטיול של 24 יום. ציוד: מפה, מצלמה, מתנות לילדי השבטים, נעלי הליכה טובות, קרם הגנה, כובע, דוחה יתושים, בגדים חמים ושק שינה טוב. עונה מומלצת: יוני-אוקטובר (בחורף של חצי הכדור הדרומי). בעונה זו קר ויבש יותר ואילו הקיץ חם וגשום.

אם תבחרו להיכנס לעומק השטח, רחוק מהעיירה, תוכלו להקים מחנה בקרבת הכפר, כמובן אחרי שתבקשו אישור מאנשי הכפר, ולחוות יומיים-שלושה כפי שחיו אבותינו כציידים ולקטים. חשוב לזכור להתנהג בצניעות ובנימוס ולהביא מתנות.

אנחנו בחרנו לישון בשטח, סמוך לכפר נידח וחסר שם הממוקם ליד באובאב חלול. בכל יום הגיעו נשות הכפר לבקר אותנו. הן ישבו רחוק וחיכו שאגש אליהן ואציע להן מהמאכלים שהכנתי יום קודם. כשהגענו לכפר שלהם כדי למלא מים מהבאר הבאנו כדור וצלחת מעופפת. הילדים שלהם וגם שלנו התביישו בהתחלה, אבל ברגע שהעפנו את צלחת הפלסטיק הפשוטה הקרח נשבר, והחל משחק מקסים.

באחד מהביקורים שלנו נכחנו בטקס הבגרות של ילדה שקיבלה לראשונה מחזור חודשי. הילדה-נערה ישבה כשהיא צבועה אדום. מסביבה התנהלה חגיגה גדולה, ובסופה היא קיבלה נרתיק בושם אישי משריון צב. בת מצווה בנוסח בושמני.

זהירות, פילים במחנה

מאזור הבושמנים עובר המסע הארוך (למקצרים צפויה נסיעה ארוכה חזרה לוינדהוק) לבוצואנה השכנה. במסלול המומלץ עולים צפונה לקפריווי (Caprivi Strip), עוברים את הגבול לשקוואה (Shakawe) ויורדים דרומה למאון (Maun) ולדלתת אוקוונגו (Okavango) המפורסמת. נהר אוקוונגו נפתח בבוצואנה לדלתא ענקית, ששטחה בעונה המוצפת הוא כמעט כשטחה של מדינת ישראל, ובעונה היבשה הוא מצטמצם לכשליש. כשהיא מצטמצמת נעלמת הדלתא בחולות, אבל לפני כן היא משמשת מקום מחיה לחיות בר.

בצפון הדלתא נמצאת גם שמורת מורמי, שמומלץ לבלות בה לילה אחד לפחות, וחובה להזמין מקום מראש. כדאי לישון באחד מאתרי הקמפינג הפנימיים, כמו אתר הגשר הרביעי (Forth Bridge). שינה בקמפינג ליד הכניסה מומלצת פחות. בשמורת מורמי יש סיכוי גבוה לראות אריות, נמרים, אנטילופות, פילים, עופות מים, קופים, חזירי יבלות, ג'ירפות, צבועים, בופלו וחיות נוספות.

בכל פעם שאנו מבקרים בשמורה אנחנו עוצרים נשימה לנוכח המראות. לעתים חיות הבר עוברות גם באתר הקמפינג וצריך לנהוג בזהירות: הפילים עוברים ליד, האריות ישנים סמוך, ושלא כמו באטושה, ששם לנים באזורים מגודרים, כאן הטבע נמצא ממש ליד האוהל. צבוע ממזר אפילו גנב את הלחם שאפיתי והסתובב סביב האוהל שלנו כל הלילה בתקווה למצוא שאריות.

את ההגעה לשמורה ואת הביקור בדלתא אפשר לארגן ממאון אצל חברות תיירות מקומיות. יש מבחר דילים, בהתאם לתקציב שעומד לרשותכם, אבל מומלץ לארגן הכל כבר מהארץ.

בדלתא כדאי להעביר לפחות לילה אחד, רצוי שניים, בלינה בשטח. במהלך השהות כדאי לשוט בסירת מוקורו (קאנו מקומי) לאחד האיים הנידחים, ששם מארגנים מחנה שטח אמיתי ללא שירותים או מים זורמים. פה עורכים ספארי מודרך ברגל כדי לראות חיות בר ושטים במוקורו לחפש היפופוטמים ופילים בנהר. חשוב לבחור מדריך שיש לו סיפורים מרתקים וניסיון באיתור חיות בר. השקט, הנופים, המים הצלולים, רעש המוקורו העוברת בעשב ועיטם שהופיע בחיפוש אחר דגים קידמו את פנינו.

כשהגענו לאי הקמנו מחנה קטנטן, ותוך שעה הילדים למדו להשיט את המוקורו לבד ויצאו להסתובב בשטח. באזורי הקמפינג, המדריכים המקומיים יודעים היכן אפשר להיכנס למים בלי להיתקל בהיפופוטם זועם. ההיפופוטמים הם החיות העצבניות ביותר באפריקה, ומבין חיות הבר הם הגורמים למספר מקרי המוות הרב ביותר של בני אדם.

הבושמנים, אלופי ההישרדות, רוקדים לכבוד נערה שהגיעה לגיל ההתבגרות

מפלי ויקטוריה – עוצמת המים

אחרי יומיים-שלושה באוקוונגו ויומיים-שלושה במורמי מתחילים במסע מערבה וצפונה, ועוברים דרך שמורת המלחה הגדולה מחדיחדי (Makgadikgadi and Naxi Pans Game Reserve). אפשר לעצור ללילה בשמורה, ושוב צריך להזמין מקום מראש (אפשר לעשות זאת במשרדי רשות שמורות הטבע, שנמצאים ליד תחנת המשטרה במאון). המלחה היא אזור לבן ענק ואינסופי, וכדי לנסוע עליה צריך להצטייד ב-GPS, במפות וברכב עביר. יש אזורים רטובים ואזורי סוונות שבהם חיות בר.

אם לא מתעכבים במחדיחדי ממשיכים לגוואטה (Gwata). אחרי גוואטה יש אתר קמפינג מקסים שנקרא באובב פלנט (Baobab Planet), שבו עצי באובב ענקיים ויפים. גם אם לא עוצרים לישון כאן (יש להזמין מקום מראש), כדאי לעצור ולהתרשם מהעצים.

ממשיכים לנטה (Nata) ומשם פונים צפונה לקסנה (Kasane). באמצע הדרך מגיעים לאתר הקמפינג המדהים אלפנט סנדס (Elephant Sands), ובו בור תצפית שאליו מגיעים פילים. משם ממשיכים לקסנה,עיירה שממוקמת לפני הגבול עם זמביה, ושם מצטיידים. נכנסים לאחת השמורות היפות באפריקה – צ'ובי (Chobe National Park). השמורה יושבת על גדות נהר צ'ובי המתחבר עם נהר זמבזי (Zambezi) ומשם זורם למפלי ויקטוריה. בצ'ובי ביקרתי כמה פעמים, ובכל פעם אני נדהמת ממספר עופות המים, הפילים ושאר חיות הבר. רוב התיירים ישנים בקסנה ומבקרים בשמורה, בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות, כשהחיות במלוא מרצן. בכל פעם שאני מצליחה לישון בקמפינג היחיד שבתוך השמורה, לגדות הנהר, אני חושבת שזו החוויה האמיתית של אפריקה.

כשחוזרים לקסנה חייבים להזמין שיט שקיעה על הנהר. זו חוויה מיוחדת שבה רואים את כל עופות המים – קורמורנים, דורסים, ברווזים, שחפים למיניהם ועוד, לצד תנינים, פילים ובופלו. כשמתקרבים עם הסירה אפשר לראות את כל החיות ממרחק נגיעה. סמכו על המדריכים שעל הסירות שתמיד יחפשו את המראה הפסטורלי ביותר, ואתם תצאו מהשיט בתחושה שהשקיעות באפריקה הן היפות בעולם.

לסיום הטיול מגיעים למפלי ויקטוריה. נהר הזמבזי זורם לו בנחת ולפתע, ללא כל התראה, נופל לנקיק צר. זהו הצד השני של השבר הסורי אפריקאי. הנהר מציין את הגבול בין זמביה לזימבבואה (Zimbabwe), ומומלץ לצפות במפלים משני הצדדים. במקום אפשר לחוות גם שיט, רכיבה על פילים (מגיל 12), הליכה עם אריות (גם כן מגיל 12), ביקור בחוות תנינים, טיסה באולטרלייט ובמסוק מעל המפלים ולבעלי לב חזק – בנג'י מעל הנהר או רפטינג בדרגה 5 בתוכו.