אין חזרה לעבודה בלי חזרה ללימודים. זה עד כדי כך פשוט
ההחלטה שמשאירה פתח ל"קייטנות הורים" כפתרון להנעת המשק חסרת אחריות ומנציחה את נחיתותן של נשים בשוק העבודה
הדיווחים הראשונים הגיעו בחמישי בערב ורבבות אמהות ברחבי המדינה קיבלו צורה של אימוג'י פייספאלם. הפושים במוצאי שבת זרעו בעיקר בלבול, וההודעה הרשמית שהפיץ הבוקר משרד הבריאות לא פיזרה את הערפל. כל כך הרבה שאלות, כל כך מעט מידע מפורט שנמסר מבעוד מועד. לו רק היה בעולם פורמט ושמו "מסיבת עיתונאים", שבו מקבלי החלטות עונים לשאלות שמטרידות את הציבור! מה שבטוח הוא שההקלות בתקנות שעת החירום, הקלות שאישרה הממשלה הזמנית בדיון מטורלל בדקה ה-91, אינן כוללות חזרה ללימודים, גם לא לילדי הגנים והכיתות הנמוכות, גם לא במתכונת חלקית או בחלוקה לקבוצות קטנות.
שוב ושוב מתעלמים מקבלי ההחלטות מהעובדה שחזרה לעבודה שקולה לחזרה ללימודים. מי שמנסה לטוות אסטרטגיית יציאה ושם בצד את המשוואה הפשוטה הזאת מנותק ממציאות חייהם של הורים לילדים בישראל.
>> אסטרטגיית יציאה בלי נשים היא לא אסטרטגיה ולא יציאה
אם בסוף השבוע עלה מפלס המרמור ברשתות החברתיות בגלל שמועות על מודל של שמרטפות שיתופית – רוטציה בין הורים מכמה משפחות בשמירה על הצאצאים – ההוראה הרשמית נשמעת קצת אחרת, אבל רק קצת: "יתאפשר חיבור של שלוש משפחת עם מטפל קבוע לצורך שמירה על הילדים, תוך הקפדה על הכללים המחייבים". במקביל אישרו פתיחת חנויות רחוב והגדלת שיעור העובדים במשק ל-30% ולשיעורים גבוהים יותר במקומות עבודה שיקבלו את "התו הסגול" (למה סגול?). מה אמורים עכשיו לעשות מאות אלפי הורים שרשאים לחזור למשרד? מאין ימציאו אלפי "מטפלים קבועים" שהם סומכים עליהם בקונצנזוס עם הורים אחרים, מטפלים בעלי הכשרה וניסיון בטיפול בקבוצות ילדים בני גילים שונים לאורך יום עבודה שלם + כיסוי ביטוחי מתאים? ואיך תעמוד בכך הקופה המשפחתית המתכמשת?
הייתכן שמודל הרוטציה ההורית חוזר פה בדלת האחורית, בקריצה? ממילא נתנו קארט בלאנש להיפגש, אז יאללה, נחסוך את הניירת, ניתן איזו משמרת. קייטנת הורים, כמו באוגוסט. רק לא לצאת לגינה, כן?
תיראו מופתעים: "מתווה הבייביסיטרים" הוא צעד נוסף שבו מטילות הרשויות את האחריות על הציבור – אתם תיסגרו בבית ותשמרו על רדיוס 100 מטר, אתם תתפרו מסכות, אתם תפקחו על לימודים בזום בבוקר ותשלימו שעות עבודה בלילה, אתם תשמרו על משמעת, אתם תמצאו "מטפל קבוע" עם יכולות של באטמן – וזאת במקום לבנות מנגנוני פיצוי ותגמול הולמים או לכל הפחות לשרטט תכנית רב-שלבית, עם תאריכי יעד ומדדים להצלחה. מעבר לפרקטיקה השכונתית, מה שמטריד הוא האמירה העקרונית: אימהות, מקומכן בשוק העבודה משני.
אין שום סיכוי בעולם שהנטל במצב המדומיין החדש ייפול שווה בשווה על גברים ועל נשים. קחו מס שפתיים: יש בהחלט גברים שהם המטפלים העיקריים בילדיהם, יש זוגות גייז עם ילדים, יש אבות שנותנים עבודה. אבל ככלל זה מה שיקרה: מדי פעם איזה אב ירביץ ארבע שעות של הפעלה ואת שאר היום יבלה בהתאוששות על הספה בעודו מחכה למשאית של המדליות. ביתר הזמן שיחלוף עד שנחזור ללימודים סדירים, האימהות הן אלה שייכנסו מתחת לאלונקה. זו פשוט המציאות שבה אנחנו חיות.
מדי פעם איזה אב ירביץ ארבע שעות של הפעלה ואת שאר היום יבלה בהתאוששות על הספה בעודו מחכה למשאית של המדליות
בעוד המשק יחזור לפעילות (יי!) ו"תווים סגולים" יחולקו על ימין ועל שמאל, יותר מדי אימהות יישארו מאחור. הן לא יפתחו את העסק שסגרו עם תחילת הקורונגדון, לא יחזרו מהחל"ת, ואם פוטרו או נכנסו למשבר כשהן מחוסרות עבודה – יחכו קצת עם חיפוש המשרה הבאה. תגידו שלום למנהלת משאבי האנוש שלכם, לראש צוות הפיתוח, לשתיים מחמשת הארכיטקטים במשרד, נתראה מתישהו (אולי באמצע-סוף מאי?).
החלטת הממשלה מקבעת את נחיתותן של נשים בשוק העבודה, ומספקת הוכחה נוספת לכך ש – ככלל, כן? – עדיין איננו חופשיות לנוע בעולם ולמלא תפקידים מחוץ לבית כמו עמיתינו הגברים. אחד מפניה של הנחיתות הזו הוא סוגיית העבודה השקופה – עוד דבר שלא ייאמן שהוא עדיין דבר. הקלות שבה הטילה עלינו הממשלה הזמנית את קומבינת הבייביסיטינג משקפת את העובדה שטיפול בילדים לא נחשב עבודה של ממש בעיני השרים והפקידים. בואו נזכיר: עבודות בית וטיפול בבני משפחה הם עבודה לכל דבר, אלא שהם אינם מזכים את בעליה בשכר הוגן וגם לא ביוקרה ובמעמד, מה שהופך אותם לעבודה שקופה. נשים עובדות יותר שעות עבודה שקופה מגברים, וכשסוכמים את שעות העבודה בבית ובחוץ, מגלים שבסך הכל נשים עובדות יותר מגברים.
קומבינת הבייביסיטינג משקפת את העובדה שטיפול בילדים לא נחשב עבודה של ממש בעיני השרים והפקידים
כשהיא מצפה שנשמור ככה בקטנה, בלי לעשות בלגן, על ערימת ילדים, מה שממשלת ישראל מצפה מאיתנו לעשות הוא לעבוד בעבודה קשה ללא תגמול. למעשה, אנו חצי-מצופות לעשות זאת על חשבון זכויותינו – ימי האבטלה שאנו זכאיות להן ושמספרם מוגבל או ימי החופשה שלנו – או על חשבון המעסיקים שלנו שייאלצו להעלים עין. בקיצור, רוצים שאני אשמרטף? מציעה שנסגור על שכר לשעה + ביטוח צד ג'. לא מתאים? תנו לי לו"ז יציאה רציני.