בדרך לאילת עוצרים בברזיל

אתחיל בגילוי נאות. אני נולדתי וגדלתי בבאר שבע. אני אוהב את העיר הזאת ומוקיר את כל מה שהיא נתנה ולא נתנה לי. לפני כעשרים שנה, כשעזבתי אותה ועברתי לגור בתל אביב, היתה העיר ריקה כמעט לחלוטין ממסעדות איכותיות וממרכזי תרבות ובילוי ראויים.

אולם בשנים האחרונות, בעיקר בשל גידול באוכלוסיית הצעירים והאקדמיים וגם בשל עלייה כללית ברמת החיים, חווה העיר תקופת פריחה אדירה, וכיום ניתן למצוא בה ריכוז עשיר של מתחמי קניות ענקיים, בארים ומועדונים שלא היו מביישים גם כמה ערי בירה באירופה, מסעדות איכותיות, שלל בתי קפה, גינות ופארקים ציבוריים – ואפילו מגדלי מגורים אימתניים, שפורחים בעיר כפטריות אחרי הגשם ומאיימים לשנות ולהפר את קו הרקיע המדברי, הפתוח, האינסופי, השקט. כך הפכה עיר הפועלים המדברית והמאובקת שלי, לכרך פועם ומלא חיים ולמרכז אזורי שבהחלט מצדיק את התואר "בירת הנגב".

הצמיחה והביקוש למקומות בילוי, משכו אל העיר גם לא מעט יזמים ומסעדנים, שבחרו למלא את החלל ולהרחיב בה את היצע המסעדות והמטבחים. אם בעבר היתה בבאר שבע מסעדה אחת, סינית, "ג'אדפאלאס" שמה, ששכנה בעיר העתיקה והיתה פחות או יותר המסעדה היחידה בעיר שהציעה מטבח אקזוטי ורחוק מטעמי הפלאפל, השוארמה, הפול והקבב המוכרים, היום אפשר למצוא בעיר מסעדות איטלקיות, צרפתיות, יפניות, מקסיקניות וגם מסעדות גורמה ופיוז'ן מהמטבח העילי. את המשבצת הברזילאית של קרנבל המטבחים הדרומי הזה, תפסה "קאזה דו ברזיל", מסעדת גריל בשרים ברזילאית שמביאה אתה, איך לא, גם קונספט וגם שפע של מנות.

שיפודים ללא הפסקה וללא הגבלה!

ליל אמצע השבוע, באר שבע הרחוקה מחכה למשחק חצי גמר ליגת האלופות בין ברצלונה (אהובתה) לבין באיירן מינכן (שנואת נפשה). אני נפגש עם אחי, שפעם שיחק כדורגל ב"הפועל באר שבע" וגם בנבחרת ישראל הצעירה, אבל היום זה כבר לא מעניין אותו, ויחד אנחנו הולכים לטעום מהבשרים. הבארים, בתי הקפה והמסעדות מלאים בקהל, בעיקר גברים, אבל גם נשים ומשפחות, שצופים במסכים ומחכים לתחילת המשחק.

המסעדה שוכנת במרכז שדרות רגר – ציר הנסיעה המוכר לכל מי שחוצה את באר שבע מהכניסה הצפונית ליציאה הדרומית – בדרך לאילת. חלל גדול, שתי קומות, הרבה שולחנות וגם תאי ישיבה מזמינים. אחרי המתנה קצרה, מסדרים לנו מקום בשולחן במרכז החלל. אנו מתמקמים מול מסכי הטלוויזיה שמשדרים את המשחק וצוות מלצרים צעיר, זריז ואדיב, מגיש לנו תפריטים ומציע לשתות. הזמנו שתי כוסות יין אדום מיקב "בארות" (יקב באר שבעי מקומי).

התפריט ב"קאזה" מורכב מארוחות "האספטוקוהידו", שזה אומר בתרגום חופשי מפורטוגזית: "השיפוד הרץ" – מגוון בשרים על שיפודים שמגיעים לשולחנות ולצלחות הסועדים ללא הפסק וללא הגבלה.

למי שמחפש בילוי קצת פחות חוויתי ויותר סולידי, יש גם אפשרות להזמין כל מנה בנפרד ויש גם תפריט לצמחונים (שאין סיכוי שהיו נכנסים לכאן בלי לחטוף סחרחרות מכמויות הבשר שרצות פה מול העיניים ובין השולחנות).

* עוד בדרך האוכל: המלצה על מסעדה כפרית ורומנטית>>

* עוד בדרך האוכל: מתכון לפרגית במרינדת תבלינים>><br />

* עוד בדרך האוכל: מתכון לקבב טלה>>

אפשר כמה דקות הפסקה?

הזמנו שתי ארוחות "צוריסקריה אקסטרה", שכללו שיפוד רץ של 14 סוגי בשרים איכותיים. (209 ש"ח לסועד). כמנות פתיחה הגיעו לשולחן כ-20 סוגי מאזטים עם סלטים, אורז ברזילאי מאודה, תפוחי אדמה צלויים, לחם טרי וחמים וגם כמה מטבלים. למרות הפיתוי הרב, השתדלנו להירגע ולזכור את מה שאמרו לנו כל החיים ("עזבו אתכם מהסלטים, תשאירו מקום לבשר"), אבל המאזטים, הסלטים והלחם היו כל כך טריים וטעימים, שלא יכולנו להתאפק וכמובן שטמנו מכולם וגם ביקשנו תוספת בחלק מהמקרים.

בדיוק כשהקטלונים והגרמנים עלו למגרש, החל מצעד הבשרים בדרך לשולחננו. זה התחיל עם צור'יסוס, כבדי עוף, לבבות, כנפיים וקבבים, שהיו כולם מצוינים, נִצלו וטובלו במידה טובה ונכונה. כבר באמצע המחצית האשונה הספיקה ברצלונה לחטוף גול ראשון מהגרמנים, ואנחנו הבנו שהדרך לסוף הארוחה הזאת וגם לסוף המשחק עוד ארוכה ומלאה בהפתעות.

ביקשנו לעצור ולנוח. המלצר שלנו, שהיה אדיב, חנון ורחמן, הסכים ונתן לנו מנוחה של כמה דקות לפני שממשיכים. יצאנו להפסקה וכשחזרנו הוא חיכה לנו ליד השולחן עם שיפודי אנטריקוט, פילה מיניון, סינטה וצלעות כבש. הסתכלנו אחד על השני, על השיפודים ועל הצלחת והחלטנו לא להישבר. אותנו לימדו בבית לגמור הכול מהצלחת, בוודאי ובוודאי כאשר מדובר בבשר משובח. אז כדי לא לחטוף התקף לב, הזמנו עוד שתי כוסות יין אדום וניגשנו למלאכה. גם כאן הבשרים היו מצוינים, למרות שאני הייתי בוחר בנתחים קצת פחות שומניים.

ויש גם המבורגר. צילום: יח"צ

מומלץ בחום

השיפוד המשיך לרוץ, והפעם היו עליו אסאדו עגל, ומאמיה "מלכת הבשר", שזה בשר עגל שהושרה ברוטב מתקתק ועסיסי. הכול היה נפלא, חוץ מהעובדה שבגלל כמויות הבשר והיין המשובח, התחלנו לאט לאט לאבד קשר האחד עם השני ועם המציאות. החדר נהיה צר ורחב, התקרה גבוהה ונמוכה וברצלונה טובה וגרועה בעת ובעונה אחת. בסוף אחי לקח יוזמה והודיע שזהו. יותר אנחנו לא אוכלים. הנהנתי לאות הסכמה, ובפעם הבאה שהמלצר התקרב אלינו עם השיפוד, סילקנו אותו, למרות הצעותיו המפתות ("אבל לא סיימתם. יש עוד חזה מולארד ופרגיות וספריבס…").

לקינוח הזמנו קפה. המשקה החם והמעורר החזיר אותנו לחיים. הודינו לצוות המלצרים, למנהל ולשף על הארוחה האדירה והזדחלנו לנו החוצה אל הבאר הקרוב, שם פגשנו במקרה את אחינו הצעיר ויחד ישבנו, שתינו וצפינו בלייב בנפילתה של בארסה הגדולה, שגם היא אכלה באותו הערב יותר מדי (גולים) וצללה לה לתהום של 4-0 מול הגרמנים. תם עידן מפואר בכדורגל האירופי והחל עידן מפואר בקולינריה הדרומית.

קאזה דו ברזיל, גריל בשרים ברזילאי כשר

* כתובת: שדרות רגר, (מול בניין הערייה).
* שעות פתיחה: א'-ה': 12:00-24:00 או עד אחרון הלקוחות; ו' – 16:00 – 12:00 | מוצ"ש: כחצי שעה לאחר יציאת השבת.
* ארוחות עסקיות: מוגשות בימים א'-ה' בין השעות 18:00–12:00, בימי שישי בין השעות 16:00–12:00
* טלפון: 08-6273330
* כשר: כן
* אווירה: קרנבל בשרים ברזילאי
* ציון: מומלץ בחום!
לאתר

* עכשיו בהורים וילדים: איך גורמים לגבר לעזור?

* עכשיו בהורים וילדים: טאבלט לכל זאטוט? בעד ונגד התופעה>>

* עכשיו בהורים וילדים: מדריך חובה לנשים הרות>>