אתיופיה בבן יהודה

האוכל האתיופי כבר עשה את צעדיו הראשונים בעולם המסעדנות הארצי. מאכלים עם שמות מסקרנים כמו טיבס וואט וקיתפו לא מפחידים אותנו. החיך הישראלי אמיץ מתמיד מוכן ומזומן לנסות מטעמים חדשים.

אחרי הצונאמי של הסושיות (100 במספר רק בתל-אביב), הטורטיות (לא הצלחתי לספור) והפיוז'ן (שכבר בעצמו לא יודע מה הוא), אולי הגיע זמן האוכל האתיופי?

המטבח האתיופי ידוע כמטבח בריא ומזין, המורכב בחלקו הגדול מתבשילים המשלבים בשר, קטניות וירקות, ללא שומן מיותר וללא פאסון פסבדו-מתוחכם.

את מסעדת 'אנג'רה' (יש לקרוא במלעיל) פתחה רחל מלסה, עובדת סוציאלית לשעבר, לפני כשנה ברח' בן יהודה. רחל מגישה אוכל אתיופי מסורתי המותאם לקהל המקומי. החלטנו לנסות את המטבח האתיופי ולהרגיש אנשי העולם הגדול.

אנג'רה, כך נמסר לנו, היא לחם אתיופי שעשוי מקמח טף המיובא מאתיופיה. הטף הוא דגן בעל גרגרים קטנטנים, כמה קטנטנים? עשירית מגודלו של גרגר חיטה. אחרי תסיסה של יומיים מכינה רחל את הלחם החמצמץ שמזכיר את הלחוח התימני.

למנת פתיחה הזמנו 'שורו' – חומוס אתיופי. לשולחן הגיעה קערת חרס מגניבה שהכילה את החומוס, ומסביבה רצועות אנג'רה מגולגלות. המרקם של השורו היה נימוח והטעם מצוין. לא זיהיתי את התבלינים, אך מאוד אהבתי את המאכל החדש.

לעיקריות הזמנו 'דורו וואט' – שוקי עוף וביצה בבישול איטי. העוף שהגיע היה רך והרוטב סמיך ובעל טעם חריף-מתקתק. בהמשך קיבלנו 'טיבס וואט' – נתחי בקר ברוטב עגבניות ושום. הרוטב היה אלוהי, אך הבשר מעט יבש.

ניסינו גם את ה'מינצ'ה טביש' – בקר טחון מבושל עם פלפל ברברה. מנה מצוינת, בעיקר לאוהבי החריף, שכן זו היתה המנה החריפה ביותר מאלו שניסינו.

</p>