אפרת גוש: "הגישה שלי היא תמיד לעשות קצת פחות ממה שצריך"

אפרת גוש (41), מוזיקאית, זמרת ויוצרת. בזוגיות פלוס ילד, מתגוררת עם משפחתה ביפו. בימים אלה מציינת 20 שנה לאלבום הבכורה שלה, שסימן אותה כקול נשי, מקורי וייחודי במוזיקה הישראלית. החגיגות יגיעו לשיאן ב-1 במרץ, בהופעה מיוחדת בהאנגר 11 (לרכישת כרטיסים לחצו כאן), בה תארח את יוני בלוך, עמיר לב, אלון עדר ועלמה גוב.

שגרת טיפוח

"יש לי עור יבש, ומגיל 12 אני מתמודדת עם פסוריאזיס וסבוריאה. כל המוצרים שהשתמשתי בהם מאז היו מותאמים לצרכים האלה. בעקבות המלחמה, הפסוריאזיס התגבר, וכיום אני מטופלת בפוטותרפיה באסותא – טיפול המדמה קרינת שמש כמו בים המלח. זה גורם לי להיראות כאילו חזרתי מחופשה שטופת שמש, למרות שהכי לא. בשגרת הטיפוח שלי, אני משתמשת בסבון לפנים של לה רוש פוזה לעור יבש, סרום של אסתי לאודר, ולאחרונה התאהבתי בסילקי פילטר של חוה זינגבוים – קרם לחות עם הגנה שמשאיר מרקם עור מהמם. אני משתמשת גם בקרם גוף בניחוח פריחת דובדבנים וענבים, הוא יצא במהדורה מוגבלת והריח שלו פשוט מושלם. סבון הגוף שלי הוא של סבוקלם, ובכלל, אמבטיות הן חלק בלתי נפרד משגרת הטיפוח שלי. בימים שאין לי הופעות, אני טובלת במים עם שמנים ומלחים וקוראת ספר. אלה רגעים נהדרים שלי עם עצמי".

קוסמטיקאית

"פעם בחצי שנה אני הולכת לקרן ברטוב, אני עושה אצלה טיפולים להחדרת לחות על בסיס מכשור מתקדם בגלי רדיו".

אנטי אייג'ינג

"לא מזמן הגעתי לראשונה ל-ATO, הקליניקה של לידיה נחום, ושם, לראשונה בחיי, רופא הזריק לי חומרי מילוי ובוטוקס. היה לי חשוב שזה ייעשה בעדינות, בטוב טעם, רק שלא יראה עשוי מדי. הגישה שלי היא תמיד לעשות קצת פחות ממה שצריך. אני מבינה שאני מתבגרת, ואני לא מנסה להיראות בת 20, אבל חומרי המילוי כן גרמו לי להרגיש טוב יותר. יש משהו מאוד אכזרי כלפי נשים ככל שהן מתבגרות, וזה עדיין לא נעלם מהעולם – למרות שכולנו כבר מודעות לזה. ואם יום אחד ארגיש שאני צריכה ניתוח להרמת פנים, אני אעשה. ובאותה נשימה, אני גם מעריכה את הגישה השנייה, זו שאומרת לא לטיפולים".

איפור

"אני מאוד אוהבת שמאפרים אותי ואני ממש מתמסרת לזה, במיוחד לפני הופעות גדולות – כשענבל שומר מגיעה לאפר אותי. ביומיום, כשאני מתאפרת לבד, אני משתמשת במייקאפ של קיילי ג'נר – יש לו כיסוי גבוה והוא מחזיק מעולה. אני לא יוצאת מהבית בלי אודם, וכבר 20 שנה נאמנה לשפתון האדום האייקוני Ruby Woo של מאק. בשנה האחרונה הפורמולה השתנתה קצת וגם הגוון, אבל אני עדיין איתו. המסקרה שלי היא Bambi Oversized של לוריאל, הסומק – של בובי בראון בגוון ורוד-אפרסקי, ולפעמים אני מוסיפה שימרים של בובי בראון ומאק. את האיפור אני מסירה עם המסיר של גרנייה".

בושם

"כבר שנים אני משתמשת בבושם Pleasures של אסתי לאודר. זה הכי אולד סקול, אבל אני לא אוהבת בשמים כבדים – אלא בשמים עדינים וקלילים, עם רמז קטן של פרחוניות, גם בחורף וגם בקיץ".

שיער

"השיער הטבעי שלי עבה, יבש ובצבע חום. הוא קצת גלי-מתולתל, ואחרי שנים של פן, אני סוף סוף נהנית מהמראה הטבעי שלו. במשך שנים הלכתי על קארה, ובעבר עשיתי כל מיני ניסויים – כולל בלונד, שהיה קשוח לשיער ולא שרד הרבה זמן. כבר שנים שמעצב השיער שלי הוא אושר אלגריסי מצפון תל אביב. אני צובעת לשחור אחת לשלושה שבועות – כנראה כי אני אוהבת את הניגודיות בין העור הבהיר שלי לשחור הכהה, וביחד עם השפתון האדום, זה פשוט עובד. מאז שנות העשרים יש לי שיער שיבה, עניין של גנטיקה. אני משתמשת במוצרי השיער של Addmino 18 – יש להם שמפו ומסכה משקמים לשיער יבש, ואני חופפת רק פעם-פעמיים בשבוע".

מני פדי

"אני לא עושה בכלל. בעבר הייתי עם לק ג'ל קבוע, אבל הפסקתי אחרי מקרה טראומטי – כשעובדת חדשה שייפה לי את הציפורניים בצורה כזאת שלקח לי חצי שנה להחזיר אותן למצבן הטוב. מאז אני משייפת לבד. ובכל מקרה, בגלל שאני מנגנת על פסנתר, אני תמיד מקפידה שהציפורניים ישארו קצרות".

גבות

"הגבות הטבעיות שלי עדינות ומשורטטות, ואני לא נוגעת בהן. אסירת תודה שלא צריך להתעסק בעוד משהו".

כושר

"אני בתנועה כל הזמן ומשתדלת ללכת ברגל כמה שיותר – זה אחד הדברים הכי טובים שאני עושה בשביל עצמי. גיליתי מזמן שרעיונות לשירים באים לי תוך כדי הליכה. משהו במקצב של הצעדים משחרר אותי, ומפנה לי מקום בראש לרעיונות חדשים. בעבר עשיתי יוגה, אבל הפסקתי אחרי דלקת במפרק היד. עכשיו דווקא הכי מתחשק לי לרקוד, ואני שוקלת ללמוד סטפס. יש בזה משהו מאוד מוזיקלי ומקצבי, ואני פשוט אוהבת את הז'אנר הזה – יכולה לשבת שעות ביוטיוב ולצפות ברקדני סטפס. זה אמנם סופר אמריקאי ולא מאוד פופולרי אצלנו, אבל מבחינתי, סטפס הוא אחד היעדים שלי לשנה הבאה".

תזונה

"אני אוכלת הכל ואוהבת מאוד לבשל, אבל משתדלת לשמור על תזונה בריאה – הרבה ירקות, דגים, פירות ים וגם עוף. בבוקר אני פשוט לא רעבה, אז אני אוכלת שני תמרים לכל היותר. הרעב מגיע רק בצהריים, ואז אני מכינה לעצמי כריך עם חלבון – או ביצה, או פסטרמה ביתית שאני מכינה בעצמי מנתחי חזה עוף בהשריה ובתהליך שימור. תמיד מוסיפה ירקות ליד. אם אני רעבה אחר הצהריים, אני אוכלת יוגורט עם קצת שקדים או אגוזים. בערב, אם מתחשק לי משהו אסייתי, אני מכינה באנים או מוקפצים מתובלים בג'ינג'ר וכוסברה. לפני הופעות, אני מקפידה לא לאכול מוצרי חלב כדי להימנע מליחה. ובלילה אחרי הופעה? זה הזמן שלי להתפנק – פיתה-פיצה מושקעת עם אנשובי וזיתים שחורים, הגילטי פלז'ר שלי. בשעות היום אני נמנעת מסוכר, אבל בלילה אני יכולה לחסל כמה מנות גלידה על בסיס שמנת. הכי אוהבת קרמל מלוח עם תוספות – אגוזים, שוקולד ודובדבני אמרנה".

טיפ לחיים

"עברו כבר 20 שנה מאז שאני במקצוע, וכשאני מסתכלת על הדרך, אני מזכירה לעצמי שמוזיקה היא לא יעד, היא מסע. ידעתי נפילות, אבל במסע הזה היו גם הרבה רגעים מדהימים והגעתי לפסגות. לא ויתרתי, הייתי נאמנה לעצמי, וזה לא היה תמיד קל. המוזיקה נתנה לי כוח, והיא נותנת כוח לאנשים – במיוחד בתקופות משבר. מאז שפרצה המלחמה נסענו אמנים רבים והופענו בפני מפונים, חיילים ומשפחות החטופים. ישראל הייתה צריכה להחזיר את החטופים מזמן – וצריכה גם עכשיו. זה בלתי נתפס".

"כשאני קמתי ממשברים, תמיד קמתי חזקה ושלמה יותר, כשאני יודעת טוב יותר מה הם הגבולות שלי. אז אם חוויתן משבר גדול וזה מרגיש לכן כמו סוף העולם, תזכרו שזה לא חייב להיות הסוף – זו יכולה להיות התחלה של משהו אחר, שאנחנו צומחות ממנו והופכות להיות יותר חזקות. למדתי כל כך הרבה מהחיים, ובעיקר למדתי שבכל פעם שאני צריכה לקבל החלטה ואני מחוברת לעצמי, ההחלטה שקיבלתי תתגלה כנכונה בשבילי – וגם אם לא, אני מעדיפה שזו תהיה הטעות שלי".