היא הייתה אמורה להיות מלכת הפופ של המדינה, ואז היא המציאה את עצמה מחדש

"נסעתי לאומן עם נועה ירון, זו הייתה חוויה מדהימה. הגענו לקבר של הבעל שם טוב וזה היה וואו, מי שמאמין יבין אותי", מספרת אסתר קסטרו, "בזכות האמונה, שום דבר לא מובן מאליו, אני קמה בבוקר, אומרת 'מי שברך' וכל פעם לומדת מצווה חדשה. דבר אחד אני כבר יודעת: היקום תמיד ייתן מה שצריך ולא בהכרח מה שאתה רוצה".

>> רנא רסלאן: "חטפתי פה ושם מכות בגלל התמימות שלי"

היא סומנה בגיל צעיר כהבטחה גדולה: בגיל 12 הילדה מרמת גן כבר הופיעה בפסטיבל שירי ילדים עם יגאל בשן, בגיל 15 הייתה בלהקת "נעורי גבעתיים", את השירות הצבאי עשתה בלהקת פיקוד צפון, המשיכה לקדם אירוויזיון לצד דנה אינטרנשיונל, הייתה זמרת ליווי של שמוליק קראוס ויהורם גאון והחל משנת 2000 הייתה צלע מרכזית בלהקת הבנות "חמסה" לצד פזית הרמן, יסמין סוויסה, כרמי שימרון ונעמה אתל. מי לא זוכר את השיר "אתה חייב למות עליי", שהפך ללהיט היסטרי? אבל ארבע שנים אחרי שהוקמה, הלהקה התפרקה.

קראו לה אז אתי קסטרו, ולפני ארבע שנים היא החליטה לחזור לשם המלא שלה שניתן לה על שם סבתה. היום היא אסתר קסטרו, ובגיל 46 היא נמצאת במקום טוב באמצע בין מיכל הקטנה, מיקי מוכתר, מני ממטרה ויובל המבולבל. יש לה תוכנית יומית בכיכובה בערוץ בייבי בשם "גן הצוציקים של אסתר", שם החליפה את רינת גבאי, ועכשיו גם סדרה חדשה לילדים בשם "אסתר ופרוטי", והיא מאושרת ושמחה בחלקה. קמפיין לגלידה, היא אומרת, זה רק עניין של זמן, וגם בובת פרוטי כבר בדרך. כל הטוב הזה, היא משוכנעת, בא לה בזכות אסתר, השם החדש שאימצה. בהדרגה היא הרגישה כיצד היא מגלה את עצמה מחדש, ותודה לרב קנייבסקי שנתן את ברכתו ואמר לה שאתי מתאים לשם חיבה – אבל אסתר היא המהות. "הלכתי לבית כנסת, עשיתי 'מי שברך' ומאז אני אסתר ואני מרגישה מלכה", היא אומרת.

אני שומעת קולות של חזרה בתשובה?
"אני לא אוהבת לומר את צמד המילים האלה. אבל בעקבות פגישה עם רבנית שליוותה אותי ולימדה אותי להסתכל פנימה, קרה לי משהו. אני נוסעת בשבת אבל משתדלת לא להופיע, לא צריך לשים כיסוי ראש כדי להיות מאמינה".

"ההתחלה הייתה באמת מבטיחה. היינו הצלחה ענקית, קיץ אחד היו לנו 60 הופעות בלונה פארק. אם היינו בחו"ל היינו כמו הספייס גירלז והיינו מיליונריות, אבל בסופו של דבר הייתה ציפייה שידאגו לנו כלכלית"

 

יש משהו שעומד מאחורי הבחירה שלך להפוך בגיל מבוגר יחסית לכוכבת ילדים?
"אף פעם לא אמרתי לעצמי חבל שלא הגעת לזה בגיל 30, כי בגיל הזה לא היה לי הבטחון שיש לי היום ואני מאמינה שזה בדיוק הזמן הנכון להצלחה. ומה היה אילו? עוברים לך כל מיני דברים בראש. בימי חמסה הציעו לי להשתתף בסדרת טלוויזיה, אבל בחמסה לא אישרו לי. אסור היה לנו לעשות דבר מחוץ ללהקה, ולכי תדעי איפה הייתי היום אם הייתי משחקת בסדרה".

ובכל זאת?
"הבחירה בעולם הילדים יושבת על כל מיני מקומות. בתור ילדה הרגשתי שלא מבינים אותי. היה לי קשה. אני הילדה שאף פעם לא מצאה את המקום שלה ושתמיד הרגישה שלא מרוצים ממנה והייתי צריכה כל הזמן לרצות אחרים. חשבתי שאני לא חכמה, שאני מטומטמת וטיפשה. למזלי הגדול ידעתי לשיר אז הייתי מקובלת והמורים אהבו אותי, אבל לא עשיתי את כל מבחני הבגרות, לא הצלחתי להעביר את הידע שלי על הכתב, ובאותם ימים לא עשו לילדים שמתקשים מבחנים בעל פה. רק בגיל 30, כמעט באקראי, כשהייתי בייעוץ זוגי, הבנתי לראשונה שיש לי הפרעת קשב וריכוז. עברתי מבחן מקיף שהתוצאה שלו הראתה ללא שום ספק שאני מקרה של ADHD קלאסי ולראשונה הייתה לי הקלה גדולה כי הבנתי שכל הבעיות שהיו לי בילדות ובנערות, אינן באשמתי. סגרתי מעגל והרגשתי צורך להיות שם בשביל אותם ילדים שחווים את מה שאני שחוויתי. הילדים וההורים שלהם שעוצרים אותי ברחוב ומפרגנים לי כל כך, הם מחזירים אותי כל פעם לילדה ההיא אתי, שלא מצאה את מקומה בעולם. הנה, מצאתי, כולם אוהבים אותי ויודעים שיש לי מה לתת. אבל מעבר לזה, אני באה עם מזוודת המסרים שלי. למשל, מקרי האלימות בגנים הפכו לי את הקרביים. אני מזדהה עם ההורים ומבינה את הזעקה שלהם ואת הצורך לדאוג לביטחון ולפיקוח בגנים והקלטתי שיר 'מקום בטוח' עבור קבוצת 'נלחמים ונאבקים למען הילדים' שכתבה עינת הולנדר והלחין שלומי שבת".

הגיל הוא לא פקטור בעולם הילדים?
"למזלי יש לי גנים טובים ואני גם מאוד שומרת על עצמי. מקפידה על כושר, עושה טיפולי פנים, וכן, גם הזרקות בוטוקס במצח. תראי את טוביה צפיר, בגילו המופלג הוא עדיין סבא טוביה אז למה אני לא אוכל בגיל 60 להיות סבתא אסתר?".

את לא מרגישה ששוק הילדים רווי?
"ומה קורה בשוק של הגדולים? גם שם רווי. הגישה שלי ממרום גילי, היא שיש מקום לכולם אם אתה מביא את הייחודיות שלך ואני מביאה את הייחודיות שלי. אני ילדה באופי שלי, סוג של ילדה נצחית, קצת שטותניקית ומאוד מתחברת לילדים".

"הבחירה בעולם הילדים יושבת על כל מיני מקומות. אני הילדה שאף פעם לא מצאה את המקום שלה ושתמיד הרגישה שלא מרוצים ממנה והייתי צריכה כל הזמן לרצות אחרים. חשבתי שאני לא חכמה, שאני מטומטמת וטיפשה"

 

יש אינטריגות בעולם הילדים כשמופיעה פתאום מישהי חדשה?
"אינטריגות יש בכל מקום. יש אמנים שמפרגנים לי ויש פחות נוכח ההצלחה שלי. אני מרגישה את זה אבל לא מתעסקת בזה. העולם שלנו לא פשוט בכלל אבל אני לא מרגישה בתחרות, אני עסוקה בעשייה. אני אסתר ואני זמרת. אין הרבה אמני ילדים שהם זמרים. יובל המבולבל זו הצלחה מטורפת, הוא ומני ממטרה מאוד איכותיים בעיניי. אני מאחלת לעצמי להיות במקום שלהם, ואני אגיע. אני כבר בדרך".

בכל זאת מה קרה להבטחה הגדולה?
"כנראה שהייתי צריכה לעבור דרך. יש כאלה שהם כוכבי אינסטנט, זוכים ל-15 דקות תהילה ונעלמים, יש שנשארים ליותר זמן ויש כאלה שמגלים את עצמם מחדש. אני הייתי צריכה לעבור את הדרך שלי. כל העבודה הקשה שעשיתי הביאה אותי היום לקצור את ההצלחה שלי בעולם הילדים. בעיניי, הצלחה בסופו של יום היא לאהוב את עצמך, לאהוב את מה שאתה עושה ולאהוב את הדרך שאתה עושה את הכל".

אפשר להתעשר כאמנית ילדים?
"אפשר להרוויח יפה ולחיות בכבוד".

תרנגולת שמטילה ביצי זהב

להקת חמסה הייתה ללא ספק נקודת ציון משמעותית בחייה של קסטרו. "כשהציעו לי לראשונה להיות חלק מלהקת בנות ים תיכונית, התלבטתי", היא משתפת, "אני חצי יוונייה וחצי אשכנזייה, ובאותם ימים שרתי עם יהורם גאון והסגנון שלי היה שונה. אחרי ששוכנעתי לקפוץ למים והתחלתי לשיר מזרחית וים תיכונית, התאהבתי בסגנון. עד היום אני מחוברת אליו, ומאמינה שזו המוזיקה שעושה לנו שמח בחיים".

למרות שהלהקה שרדה פחות מארבע שנים, היא עדיין חזק בתודעה. "עד היום פונים אלינו שנבוא להופיע וזה מחמם את הלב", היא אומרת. לאחרונה קיבלה קסטרו בקשה מהקונדיטורית בוגרת "האח הגדול", אור שפיץ, לבוא להופיע עם חברותיה ללהקה באירוע יום הולדתה. שלוש מהן התייצבו. בנוסף, היו דיבורים ללכת לאודישנים של "אקס פקטור". "היינו בפגישות אבל היו אילוצי לו"ז ובסופו של דבר זה לא קרה", היא מגלה, "הצטערתי מאוד כי רציתי את זה, התחשק לי לחזור קצת לעולם המבוגרים".

התפרקתן מהר. מה קרה?
"ההתחלה הייתה באמת מבטיחה. היינו הצלחה ענקית, אמיר פיי גוטמן היה המנטור שלנו וקיץ אחד היו לנו 60 הופעות בלונה פארק. אם היינו בחו"ל היינו כמו הספייס גירלז והיינו מיליונריות, אבל בסופו של דבר הייתה ציפייה שידאגו לנו כלכלית. היינו תרנגולת שהטילה ביצי זהב ולא ידעו לשמור עליה, התפרקנו וחבל. חוץ מזה לא היה פשוט להיות חלק מחבורת קאצ'קעס. היינו צעירות בשנות העשרים, רבות ומשלימות. אנחנו כמו משפחה ושומרות עד היום על קשר. ממרחק השנים אני יודעת שחמסה הייתה חשובה להתפתחות שלי כאמן. היא בהחלט חישלה אותי".

קסטרו התחשלה גם במישור האישי והזוגי. בתקופת הלהקה היא הכירה את הקומיקאי ויוצר התוכן שבי זרעיה. הם התחתנו, הביאו בת לעולם והתגרשו.

"נפגשנו לראשונה בתוכנית של דודו טופז ששבי עבד איתו. התחיל סיפור אהבה והיינו יחד 11 שנה", היא מספרת, "אחרי חמש שנות חברות התחתנו, וכעבור שש שנים התגרשנו. הייתי בטוחה שיהיו לי לפחות שני ילדים, אבל לחיים היו תוכניות משלהם".

"הגירושין היו משבר גדול. באתי ממשפחה שהמילה גירושין לא קיימת בה, לא ידעתי איך אוכל להגיד על עצמי שאני אישה גרושה. המשפחה שלי לא תמכה ברצון שלי להתגרש, כך שנאלצתי לעבור את זה לבד"

 

הגירושין לא עברו חלק?
"הגירושין היו משבר גדול, התמודדות נפשית שהייתה לי קשה. באתי ממשפחה שהמילה גירושין לא קיימת בה, לא ידעתי איך אוכל להגיד על עצמי שאני אישה גרושה. המשפחה שלי לא תמכה ברצון שלי להתגרש, כך שנאלצתי לעבור את זה לבד. הלכנו לייעוץ זוגי אבל אחרי כמה פגישות הפסקנו. אחר כך הלכתי אני לייעוץ והבנתי שזה הדבר הנכון לעשות, ושאני עושה טובה לשנינו".

מה קרה לכם בדרך?
"עברתי היריון לא קל וטראומה בלידה. היה לי סוג של דיכאון אחרי לידה אבל טיפלתי בעצמי. הילדה היא הדבר הכי טוב והכי יקר בחיי, אבל אנחנו השתנינו, ובעיקר אני השתניתי. עד אז תמיד רציתי לרצות את בן הזוג שלי, התפשרתי על הרבה דברים בדרך, ופתאום הבנתי שאני רוצה לעצמי דברים אחרים. למרות ששבי פרגן לי, לא הסתדרנו. היו הרבה ויכוחים, ואולי השורה התחתונה של הכל היא שנגמרה האהבה. ברגע ההחלטה דיברנו בצורה בוגרת אבל אחרי הגירושין הייתי במצב נפשי לא טוב, סוג של דיכאון. גירושין הם אף פעם לא דבר קל. במיוחד שיש ילדה קטנה באמצע, ומשפחה שלא תומכת בצעד הזה".

איך היחסים ביניכם היום?
"יש לנו משמורת משותפת, שבי לא נישא שוב ואנחנו בעצם מגדלים יחד ילדה. היחסים בינינו עניינים, אנחנו לא חוגגים יחד את החגים, אבל כשהכרתי את בן זוגי לא העליתי את זה ברשתות עד שיפגוש את שבי. עשינו מפגש בבית קפה, והם לחצו ידיים".

בן זוגה בתשע שנים האחרונות הוא יעקב כגן, בן 62, גרוש ואב לארבעה, סבא לנכדה, איש עסקים בתחום הסייבר. יש ביניהם הפרש של 17 שנה. "הכרנו דרך הפייסבוק, הוא הציל את חיי אחרי הגירושין. כשאימי שמעה על הפרש הגילאים, היא הרימה לרגע גבה אבל מאז היא מאוהבת בו. זכיתי בגבר החלומות שלי, הוא המלאך שלי, בן אדם נפלא, תומך בי בכל, מפרגן, לא מתרגז. הוא בהחלט מאזן אותי. אני רואה יתרון בזה שהגבר שלי מכיר היטב את החיים, מעבר לזה אין גיל. אנחנו חיים הרבה פעמים בתבניות ופוחדים לצאת מהמסגרת. רק לחשוב מה הייתי מפספסת אם הייתי מתקבעת ולא נותנת לקשר שלנו סיכוי מראש".

ואבא שלך?
"אבא שלי היה מעריץ שלי. תמיד צילם, תיעד והשוויץ. לצערי הוא חלה באלצהיימר והוא לא מתפקד ולא מדבר, ואני כל הזמן אומרת לו, תראה אותי, כמה אני מצליחה. ולפעמים נדמה לי שהוא זורק לעברי חיוך קטן אבל אני לא באמת יודעת אם הוא שומע ומבין".

היית רוצה לחזור לשיר למבוגרים?
"אני לא אשקר, התשובה היא כן. כרגע אני מתמקדת בעולם הילדים וזה הדבר המהותי והחשוב לי בקריירה, אבל אולי זה יקרה, יום אחד".