האישה שתגרום לכן לעבוד פחות ולהספיק יותר

עדי סקופ־כרמון | צילום: אבישג שאר-ישוב
עדי סקופ־כרמון | צילום: אבישג שאר-ישוב

9 שעות עבודה הן פשוט לא דבר יעיל, טוענת היזמית עדי סקופ-כרמון ומסבירה איך מספיקים את כל המשימות בשש שעות עבודה ביום

88 שיתופים | 132 צפיות

 

"עצרת בצד כדי לדבר איתי? אני לא מאמינה!", נוזפת בי קלות היזמית עדי סקופ־כרמון, מי שהקימה לאחרונה את תנועת The 6 Movement שמטרתה לעודד מעסיקים לעבור ליום עבודה מקוצר. "תקליטי את השיחה ותמשיכי בדרכך, מה שנקרא: תמקבלי", היא ממליצה בחום. את הריאיון בינינו אנחנו מצליחות לקיים בסופו של דבר בפרקי זמן קצובים שבין הרצאות, פגישות, גיוס משקיעים, פיזור לגנים, איסוף מחוגים והשתתפות של סקופ־כרמון בכנס בנושא בלוקצ'יין שמתקיים בגרמניה. המוטו שלפיו היא פועלת: "לעשות יותר – בפחות זמן", משרת אותה כסטרטאפיסטית המתמחה בשיווק דיגיטלי ובמטבעות וירטואליים תוך ג'ינגול בין מדד הביטקוין לשלושה קטנטנים בבית.

איך נולד הרעיון להקים את התנועה לקיצור יום העבודה?
"במשך שנים עבדתי בממוצע 11־12 שעות ביום, גם בסופי שבוע. הקמתי שלושה סטארטאפים, עבדתי בשיווק באינטרנט, באורנג', בסלקום, בחברות גדולות יותר ופחות. למרות ההצלחה שלי ועם הגעת הילדים לחיי הבנתי שאני רוצה חיים משמעותיים יותר ושלא אצטרך להקריב אלא לשלב. רציתי להמשיך בקריירה אבל להוריד הילוך, גם להגיע ליעדים וגם להיות יותר פרודוקטיבית. נחשפתי להרבה ארגונים ובכולם היתה פרדיגמה של יום עבודה בן תשע שעות. מי שנשאר אחרי השעה שבע וטחן שעות במשרד נחשב לעובד טוב יותר".

מה גרם לך לעשות את השינוי?
"לפני חמש שנים, אחרי מחקר בנושא, ניסיתי ליישם את התובנות עם הצוות שלי. התחלנו בנוהל יום עבודה מקוצר של שש שעות ולהפתעת הקולגות, הצלחנו. כרגע התנועה פועלת בפייסבוק בלבד וחברים בה למעלה מאלפיים איש. השקנו את מסורת Happy Tuesday, ובכל יום שלישי ב־16:30 חברים בקבוצה מעלים תמונות איפה הם נמצאים".

"הבנתי שאני לא רוצה להקריב אלא לשלב": עדי סקופ־כרמון | צילום: אבישג שאר-ישוב
"הבנתי שאני לא רוצה להקריב אלא לשלב": עדי סקופ־כרמון | צילום: אבישג שאר-ישוב

עוד כתבות מעניינות
הבעיה שלי עם המונח "משרת אם"
כך תממשי את הפוטנציאל שלך במלואו
איך נפטרים מהאובססיה?

52 דקות עבודה, 17 דקות מנוחה

דולי פרטון אולי שרה על "ניין טו פייב", אבל יום עבודה בן שמונה שעות מקובל היום רק באיגודים מסורתיים כי רובנו הרי חורגים מהתבנית ועובדים הרבה יותר שעות, סקופ־כרמון חולמת על עולם אוטופי שבו ייפול לנו העט כבר בשלוש. לדבריה, המהפכה הטכנולוגית ושפע פתרונות התקשורת מרחוק כמו צ'אטים, ווטסאפ ושיחות וידאו יכולים להחליף את הנוכחות הפיזית.

"מתודולוגיית העבודה שלי מבוססת על סייקלים של 52 דקות עבודה ו־17 דקות מנוחה"

סקופ־כרמון (42) "יזמת תודעתית" כהגדרתה, נולדה ברעננה למשפחה הייטקיסטית. אביה, אריה כרמון, מחלוצי אומת הסטארט־אפ, הקים את מייקרוסופט ישראל. בגיל שמונה עברה עם משפחתה לעמק הסיליקון במסגרת רילוקיישן. בצבא שירתה ביחידת המחשוב בחיל המודיעין ועם שחרורה נשאבה לעולם הטכנולוגיה. כיום היא מתגוררת עם בעלה ושלושת ילדיהם במושב שדה ורבורג. "העבודה בתחום הייתה המשך טבעי ומתבקש עבורי", היא מגלה. בשנת 2011 בימיו הראשונים של הביטקוין סקופ־כרמון הקימה יחד עם שותפים את הסטארט־אפ AppCoin שסיפק את התשתית למסחר במטבע וירטואלי בקהילות דיגיטליות כמו "מאמאזון". "לקחנו את המטבע לכיוון של שימוש קהילתי. זה היה כמו ניסוי כלכלי אבל בסופו של דבר הוא דעך כי המודל העסקי שלנו לא היה נכון", היא מספרת.

השקעת בביטקוין בזמן?
"אומנם אני בתחום הזה מתחילתו אבל לא קניתי ביטקוין כשהערך שלו עמד על 14 דולר וגם לא קניתי ב־17 אלף דולר. ההתייחסות שלי לביטקוין היא לא חומרית. אני רואה במטבעות הווירטואליים דבר משנה תודעה. זו שפה כלכלית חדשה, החלפת אנרגיה באמצעות מטבע. אני מאמינה שהטכנולוגיה הזאת תשנה את יחסי הכוחות בעולם".

במשרד את עובדת עם סטופר?
"מתודולוגיית העבודה שלי מבוססת על סייקלים של 52 דקות עבודה ו־17 דקות מנוחה. אני מתזמנת עם שעון. בזמן המנוחה אני יכולה לאכול תפוח, לשתות קפה, לתרגל יוגה. יומיים בשבוע אני מקדישה לפגישות ובשאר הימים אני יושבת וכותבת מסמכים, הצעות מחיר ופרסומים שונים. בסביבות השעה שלוש – יום העבודה מבחינתי מת. קבעתי שש שעות כי ככה מתנהלים החיים שלי, אני עובדת כשהילדים במסגרות".

את מרגישה שאת מספיקה לדחוס יום עבודה בשש שעות?
"ייתכן שהייתי מספיקה יותר בעשר שעות אבל זה לא בהכרח היה מניב לי יותר הכנסה. אנשים חייבים להיות מחויבים לעניין הזמן. לפני שנים אבא שלי כתב ספר בשם 'המנהל הממוקד: לעשות פחות אך היטב'. אני מסכימה מאוד עם הרעיון וממשיכה בדרכו. הדגש הוא על איכות ולא על כמות".

איזה ערך מוסף יש ליום עבודה מקוצר?
"הצורך בקיצור יום העבודה נובע מהרצון בחיים מאוזנים יותר, וזאת דרישה שלרוב מגיעה מהילדים שלנו. היום מחולק לשש שעות עבודה, שש שעות עם הילדים, זמן לכביסות וסידורים ושינה. יש לי מטפלת לקטנה שמגיעה בשבע בבוקר ונמצאת עד הצוהריים והיא עוזרת קצת עם קיפולים וכלים שיש בלי סוף. הבעל שלי אחראי על כל נושא האוכל בבית. יש מערך תומך אבל אני מעורבת בכל דבר שקשור בילדים".

בעלך מיישם את הגישה שלך?
"הסנדלרית הולכת יחפה במקרה שלנו. יש לו אתר למסחר המבוסס על חוכמת האימהות. הוא אומנם לא עובד שש שעות ביום אבל גם לא עשר. יש לנו תפיסה שונה".

"הדגש בעבודה הוא על איכות ולא על כמות" | צילום: George Marks/Gettyimages
"הדגש בעבודה הוא על איכות ולא על כמות" | צילום: George Marks/Gettyimages

התחלה, אמצע וסוף

יום עבודה קצר נשמע כמו חלום באוזני רוב העובדים והעובדות, אלא שהמציאות לפעמים מכתיבה לו"ז שונה. 

המבקרים של היוזמה יגידו שזאת פריבילגיה. הרי פועלת במפעל לא יכולה לעבוד במעגלים של 52 דקות ולדרוש מהבוס משמרות מקוצרות.

"אני לא פונה למקומות עבודה כמו מפעלים אלא לחברות קטנות, לסטארטאפים. המטרה היא להראות להנהלה שביום שבו עובדים מקוצר אין נפילת מתח ואפשר אפילו להספיק יותר. חברה שמראש תגדיר ימי עבודה קצרים תעסיק אנשים תקתקנים ולא עצלנים שמרכלים בלי סוף. זה יעניק להם יתרון תחרותי מטורף. אני מעדיפה עובדים יצירתיים על פני עובדים שטוחנים שעות במשרד".

יש כאלה שהמשרד עבורם הוא מפלט מ"החיים עצמם". לפעמים קל יותר לשבת בעבודה.
״חד־משמעית קל יותר לשבת במשרד ולהעביר את הזמן מאשר לטפל בתינוק חולה בבית. אנשים מורחים את היום בפגישות עבודה בבתי קפה וחוזרים בשבע הביתה כשאחרים מגדלים להם את הילדים".

הישראלים נחשבים לעובדים יעילים?
"הישראלים הרבה יותר אסוציאטיביים ויצירתיים מאחרים. האמריקאים מבחינתי הם לא מודל לשום דבר כי מבחינתם כסף זה דת. בתאגיד באמריקה עובדים על תהליכים ארוכי טווח בעוד שבישראל תרבות העבודה היא בעיקר כיבוי שרפות על הדרך ואלתור. בסופו של דבר חייבים להכניס קצת יותר משמעת וסדר לתוך יום העבודה. ליום יש התחלה, אמצע ויש סוף".

מי קהל היעד של התנועה?
"אני פונה לכולם. לרווקים, נשואים, הורים, עצמאים, שכירים, פרילנסרים. גם רווקים לא צריכים לחיות מסופ"ש לסופ"ש כי באמצע יש את החיים עצמם. הרי הלחץ והאינטנסיביות גדלים עם הזמן וכשהילדים נכנסים לחיינו הזמן הפנוי מסתכם באולי שעתיים בשבוע לפילאטיס. כחברה, היעילות בעבודה זה לא עניין מגדרי ולא נגוע בגילנות אלא בהבנה של המערכת ובניהול זמן נכון ותעדוף משימות. אני מאמינה שהמהפכה תקרה בסוף. אולי בעוד חמש שנים, אולי בעוד עשר. תתחילו לעבוד פעם בשבוע שש שעות ומשם זה כבר יתגלגל".  

"חברה שמראש תגדיר ימי עבודה קצרים תעסיק אנשים תקתקנים ולא עצלנים שמרכלים בלי סוף" | צילום: Gettyimages/Chung Sung Jun
"חברה שמראש תגדיר ימי עבודה קצרים תעסיק אנשים תקתקנים ולא עצלנים שמרכלים בלי סוף" | צילום: Gettyimages/Chung Sung Jun

כך תעבדי פחות ותספיקי יותר: הטיפים של עדי סקופ-כרמון

1. חלוקת עבודה – חלקו את שבוע העבודה לימי פגישות ולימים שקטים שבהם מתרכזים בתוצרים כמו כתיבת מסמכים ומצגות או הצעות מחיר. אפשר לחלק את ימי הפגישות וימי השקט חצי־חצי או לעשות התאמות על פי דרישה, העיקר שתהיה הפרדה.

2. ניהול זמן – יש הרבה זמן מת במהלך היום, נצלו אותו בחוכמה, אפשר לנהל שיחות עבודה בזמן פקקים או לשלוח מיילים כשעומדים בתור לקופה.

3. תעדוף – מומלץ לעשות את המשימה החשובה ביותר דבר ראשון על הבוקר. מיילים, מצגת, דברים שדורשים ריכוז. מחקרים מוכיחים כי השעות הטובות הן שעות הבוקר.

4. זמן עבודה וזמן מנוחה – בימים השקטים עבדו במעגלים של 52 דקות לעבודה – שבהן יושבים בריכוז וללא הסחות כמו טלפון, ו־17 דקות למנוחה שבהן אפשר לשתות קפה או להעלות פוסטים. אבל זהירות – ברגע שמתחילים לגלוש בפייסבוק הזמן בורח, צריך להקפיד לא לחרוג.