תרפיית העטיפה: למה דווקא עכשיו כולנו זקוקות לפורושיקי?

עטיפה היא לא רק כיסוי. היא מחווה, מחשבה, אמירה. ולפעמים, היא רגע של שקט בתוך הכאוס. בתקופה הזאת, שבה אנחנו מחפשות נקודות אור ואיזון, אמנות העטיפה היפנית – פורושיקי (Furoshiki) – מציעה לנו בדיוק את זה: רגע של התכנסות, הקשבה והתמקדות בפעולה אחת מדיטטיבית, שמכילה בתוכה עולמות שלמים.

>> כוננות "קורל": 5 דברים יצירתיים שאפשר לעשות עם הילדים בבית

אמנות הצוצומי

ב-23 בפברואר מצוין ביפן יום הפורושיקי הבינלאומי – חגיגה של אמנות עטיפת הבד הייחודית. התאריך נבחר בקפידה: ביפנית, הספרות 2 ו-3 נהגות "צו" ו-"מי", ויחד הן יוצרות את המילה "צוצומי" שפירושה עטיפה – מחווה מושלמת למסורת עתיקת היומין הזו, שנמשכת ומתפתחת כבר למעלה מאלף שנה.

הפורושיקי נולד במאה ה-8 ביפן כשיטה לעטיפת חפצי ערך ולהגנה עליהם באמצעות בדים. לימים הוא שימש גם לנשיאת בגדים בבתי המרחץ הציבוריים (אונסנים), שם סמוראים עטפו בו את חפציהם. עם השנים הפורושיקי הפך מאמצעי פרקטי לאמנות של ממש – עטיפה שהיא מתנה בפני עצמה, המסמלת כבוד, הערכה והתחשבות. ביפן, לכל צבע ודוגמה מודפסת על הפורושיקי יש משמעות תרבותית עמוקה, והוא משמש כשפה חזותית שמעבירה מסרים וסנטימנטים, והופך את הבד לשגריר של תרבות, מסורת ורגשות.

כמו טקס התה, כמו קליגרפיה, כמו אמנויות יד מסורתיות אחרות, גם הפורושיקי דורש דיוק, תשומת לב וסבלנות. כל קפל, כל קשר, כל בחירת בד – הם חלק מחוויה שלמה. ומה שמדהים בפורושיקי – הוא מחבר אותנו למהות שאולי התרחקנו ממנה בעולם המהיר של ימינו: ראיית העטיפה כחלק בלתי נפרד מהמתנה עצמה ולא רק אמצעי להגשתה.

ידידותי לסביבה

ביום הפורושיקי, שמצוין מדי שנה ביפן ובעולם, מתקיימות תערוכות, סדנאות והרצאות שמדגישות את חשיבות המסורת הזאת – לא רק כדרך עטיפה, אלא כתרבות של קיימות, מודעות, והקשרים אנושיים. הרי בניגוד לנייר עטיפה חד פעמי, פיסת הבד פורושיקי ניתנת לשימוש חוזר, להפיכה לתיק, לקישוט, לצעיף, למפית או לכל דבר אחר שהדמיון מאפשר.

אך מעבר לקיימות והאסתטיקה, יש כאן גם תרפיה בעיסוק. בתקופה המורכבת שבה אנחנו חיים, יותר ויותר נשים ואנשים מחפשים/ות פעולות שנותנות להן/ם תחושת ריכוז ושלווה – כמו ציור, רקמה, או כל יצירה אחרת בידיים. פורושיקי הוא התגלמות מדויקת של תרפיית העטיפה. רגע שבו הידיים עובדות, והראש מתמקד בפשטות של הבד, הקשר והתוצאה שתפתיע גם את עצמנו.

פורושיקי הוא מסע קטן בתוך פיסת בד אחת – כזו שמחזירה אותנו למגע, לקיפולים, להקשבה, ומעל לכל, לאמנות שבעטיפה ובהתעטפות. בתקופה שבה אולי זה בדיוק מה שכולנו צריכות. רוצות לגלות את קסם הפורושיקי? הנה כמה דברים שכדאי לדעת:

• הגודל כן קובע – פורושיקי מגיע במגוון גדלים, וכל גודל מתאים לסוג אחר של עטיפה או שימוש. רוצה לארוז ספר? 50×50 ס"מ יספיקו. בקבוק יין? השתמשי ב-70×70 ס"מ. תיק מאולתר? תצטרכי פורושיקי בגודל 90×90 ס"מ ומעלה.
• הקשר שעושה את ההבדל – בפורושיקי אין סרטים ודבק, רק קשרים וקיפולים. אבל לא כל קשר זהה! יש קשרים שמיועדים לשקית בד עמידה, אחרים יוצרים לולאות דקורטיביות, ויש כאלה שהופכים את הבד לאריזת מתנה יוקרתית.
• כמה פשוט, ככה יפה – בניגוד למה שאולי נדמה, לא צריך כישרון מיוחד כדי להשתמש בפורושיקי. יש טכניקות עטיפה שאפשר ללמוד בתוך דקה, וזה בדיוק מה שהופך אותו לנגיש במיוחד.
• העטיפה היא חלק מהמתנה – אולי החלק הכי מפתיע בפורושיקי הוא שהוא לא נזרק לפח. מי שמקבלת מתנה עטופה בפורושיקי יכולה להשתמש בבד שוב ושוב – להפוך אותו לפריט אישי או אפילו למסגר ולתלות אותו כיצירת אמנות.

הכותבת היא אפרת בראשי מפן, חוקרת אמנות העטיפה היפנית – פורושיקי. מעבירה סדנאות והרצאות בתחום ובעלת מותג Furochicit. הסדנאות הקרובות: 6 במרץ, 19:00, "השמורה", גורדון 30 תל אביב – לינק לכרטיסים; 21 במרץ, 10:00, מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, חיפה – לינק לכרטיסים