אמילי דמארי בעדות מזעזעת: "הכניסו אותי לחדר ניתוח עם גופה"

אמילי דמארי, שהייתה בשבי חמאס במשך 471 ימים ושוחררה במסגרת הפעימה הראשונה של שלב א' בעסקה, חושפת הערב (ראשון) באינסטגרם עוד רסיס מהסיוט שעברה. בפוסט עוצמתי ונוקב, היא מתארת את אחד הרגעים המצמררים ביותר שלה בבית החולים "שיפא" בעזה, תחת שליטתם של מחבלי חמאס.

>> אגם ברגר מספרת לראשונה על השבי: "עברתי דברים מאוד קשים"

"היי, אני ד"ר חמאס", כך הציג את עצמו הרופא לפני "הניתוח" שביצע בה. מאז אותו רגע מצמרר, חלפו חודשים ארוכים של סבל וחוסר ודאות. דמארי נאלצה להתמודד לא רק עם הכאב הפיזי, אלא גם עם מציאות בלתי נתפסת של שבי אכזרי.

"אני זוכרת את עצמי יושבת בשיפא ב-7.10, מסתכלת על חלון קטן שהיה שם, כשאני מרגישה את היד שלי מפורקת והרגל שלי ירויה מהכדור שפגע בצ’וצ’ה שלי, הכלבה האהובה שלי, הדבר הכי יקר שהיה לי 11 שנים. מרוב טירוף לא הספקתי בכלל לחשוב על זה, הרי חטפו אותי לעזה יחד עם שני חברים טובים, רצחו את השכן שלי, השארתי את אמא שלי ואחי עם אישתו והבנות ומי יודע מה יקרה איתם…".

כעת, 17 חודשים אחרי שנחטפה פצועה ומדממת, היא זוכה סוף סוף לטיפוח ראוי. "עכשיו הגיע הרגע שכל כך חיכיתי לו – הניתוח האמיתי, במרכז הרפואי שיבא", היא משתפת, בצירוף תמונות שלה ושל הצוות הרפואי המסור בדרך לניתוח.

באותה נשימה מתארת דמארי את רגעי האימה שעברו עליה בבית החולים "שיפא", כשהיא שוכבת פצועה, חסרת אונים מול חוטפיה. "הכניסו אותי לחדר ניתוח כשמולי גופה, אני רואה את השמיים הכחולים שהיו צריכים להיות אפורים ביום כזה. מבקשת מאלוהים שישמור עלי", היא מספרת, "ואז התעוררתי כשד"ר חמאס מודיע לי שאין לי שתי אצבעות והפצע ברגל נשאר פתוח עם ארבעה תפרים במקום 16".

"היום, אחרי 17 חודשים, הגיע הרגע שלי להחליף את שיפא בשיבא ולקבל סוף סוף טיפול ראוי", משתפת דמארי, וכותבת באומץ מעורר הערצה: "אני שלמה עם הפציעה שלי, שלמה באמת. אני יודעת שיש עוד החלמה לפנינו, אבל הפעם אני מוקפת במשפחה וחברים שאני אוהבת וזה מה שחשוב. אני גאה בנכות שלי, ואיתה אנצח".

אמילי הוסיפה את האמוג'י האייקוני שהפך לסמל שלה, והודתה מקרב לב לצוות הרפואי בשיבא.

בזמן שאמילי ויתר שורדות ושורדי השבי מנסים לאסוף את השברים, ממשלת ישראל ממשיכה לגרור רגליים בנושא השבת החטופים שנותרו בעזה. שלב ב' של העסקה תקוע, והממשלה מסרבת להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחשוף את המחדלים שהובילו לטבח ולחטיפות ב-7 באוקטובר.

בעוד שדמארי, בגבורה יוצאת דופן, מקבלת את הנכות שלה וממשיכה קדימה, ההנהגה הפוליטית מתנערת מאחריות ומותירה את הפצעים פתוחים. 59 חטופים נוספים נמצאים בשבי, ולפי הדיווחים כמחצית מהם עדיין בחיים. עד מתי הממשלה תמשיך להפקיר אותם?